מאבחנים ומטפלים
חפש מכון או מומחה באזור שלך
[searchandfilter fields="care,places" pods_field="place" post_types="clinics" submit_label="חפש"]
אבחון דידקטי ופסיכודידקטי לזיהו קשב וריכוז

הפרעת הקשב בארגון הסביבה הלימודית

משמעות הפרעת הקשב בארגון הסביבה הלימודית

ד”ר היידי פלביאן, מאבחנת ומטפלת בהפרעות קשב ובלקויות למידה

הפרעת הקשב, כפי שבאה לידי ביטויי בתהליכי הלמידה, מונעת מהלומדים ללמוד בצורה יעילה ומשמעתית גם כאשר הם מסוגלים לעשות זאת מבחינת יכולתם הקוגניטיבית. הגישה המקובלת היא, שהפרעת הקשב הינה הפרעה נוירולוגית. ואכן, רובם המכריע של המקרים נובעים מהפרעה נוירולוגית כלשהי.
עם זאת, חשוב לזכור שאין כך בכל המקרים ולעיתים התנהגותו של ילד, הנראית כהפרעת קשב, נובעת מקשיים תפקודיים אחרים כגון חרדות, אלרגיות, בעיות חושיות או קשיים רגשיים שונים.

את האבחנה הסופית האם התנהגותו של הילד נובעת מהפרעת קשב או מקושי אחר, רשאי לבצע רק אדם שהוסמך לכך ותמיד מומלץ להתחיל בבירור עם רופא הילדים ולאחר מכן לפנות למומחה אחר לצורך אבחון הפרעות קשב. חשיבות האבחון היא במיקוד מקור ההפרעה והדרכים בהם היא באה לידי ביטוי, ורק לאחר מכן התאמת דרכי הטיפול.
אומנם, כל אבחון הפרעת קשב מתחיל בכך שהסביבה מבחינה בהתנהגות חריגה של הילד בהשוואה לחבריו, אך אין בכך די על מנת למקד את האבחנה. על מנת לברר עם לילד יש הפרעת קשב ומה מקורה, יש לפנות ראשית לגורמים רפואיים על מנת לשלול בעיות רפואיות; מחלות, בעיות שמיעה או ראיה ובעיות תחושתיות. רק לאחר שלילת בעיות אלה ניתן להתחיל בבירור הפרעת הקשב. קיימים אבחונים ומבדקים שונים שבעזרתם ניתן להעריך את עוצמת הפרעת הקשב ומקורה.

העיקרון המוביל הוא בפניה לאנשי מקצוע שעברו הכשרה מתאימה לכך ובסיומו של תהליך, אם אכן קיים חשד ברור להפרעת קשב משמעותית ליצור מערך תומך שיאפשר לילד להתמודד עם הפרעת הקשב במקרים בהם ההפרעה מהווה גורם מעכב. ניתן לפנות לרופא מומחה בהפרעות קשב (נוירולוג, פסיכיאטר או רופא משפחה שהתמחה בנושא) לצורך התייעצות בנוגע לסוג הטיפול הרפואי, אך חשוב ללוות את הילד ולתת לו כלים מתאימים להתמודדות עם סיטואציות חברתיות שונות, אתגרים רגשיים והתמודדות עם תסכול, ובהיבט הלימודי חשוב במיוחד להקנות אסטרטגיות למידה מותאמות לסגנון הפרעת הקשב.
במבדק ה MOXO לדוגמה, המאבחן לומד לא רק אם יש או אין הפרעת קשב, אלא בעיקר באיזה תחום הפרעת הקשב מונעת את תהליך הלמידה היעיל. מאבחן מוסמך שהתמחה במבדק ה- MOXO, יכול להפיק מנתוני המבדק מידע פרקטי שמתייחס לארבע התנהגויות הקשורות ומשפיעות על הפרעת קשב בקרב ילדים ומבוגרים, והבנתן מאפשרת ארגון סביבה לימודית יעילה. ארבעת התחומים הם : קשב, תזמון, אימפולסיביות והיפראקטיביות.
מבחינה אקדמית, תלמיד עם הפרעת הקשב שמקורה בקושי בתזמון או בקשב כללי, זקוק לאסטרטגיות למידה שונות לחלוטין לעומת התלמיד שמקור הפרעת הקשב שלו נובע דווקא מאימפולסיביות ו/או היפראקטיביות. האחד זקוק לאסטרטגיות שיתרמו ליכולותיו להתרכז בעיקר תוך מתן תגובה רלוונטית לגירויי במשך זמן סביר, ואילו האחר זקוק לאסטרטגיות לוויסות התנהגותו האקדמית. יש לברר עם התלמיד זקוק יותר לאסטרטגיות של איסוף נתונים שיטתי או ארגון נתונים לפי מטרות שונות, או אולי ארגון הסביבה הלימודית כך שלא יהיו מסיחים שמיעתיים במהלך הלמידה. התאמת אסטרטגיות תורמת להצלחתו של הלומד, ומכאן עולה גם המוטיבציה להמשיך ולהתמודד עם אתגרים לימודיים בד בבד עם מודעותו לאתגר הפרעת הקשב.
הבוגרים הסובבים את הילד עם הפרעות הקשב צריכים לזכור כי הילד עם הפרעת הקשב מתמודד עם ההפרעה במהלך כל שעות היממה וחוויותיו הלימודיות הן בעיקר חברתיות ומחוץ לבית הספר. לכן, גם ההורים זקוקים להדרכה מתאימה שתתרום לתיווך הולם לילדם בהתאם לגורם העיקרי של הפרעת הקשב. ארגון הבית וסדר היום בבית, בילויים משפחתיים ואירועים חברתיים מהווים אתגר משמעותי עבור ההורים והילדים עם הפרעות הקשב כאחד. גם כאן, אסטרטגיות תיווך של ההורים, שיותאמו למקור ההפרעה, וגיל הילד יתרמו להתפתחותו הרגשית והחברתית של הילד תוך בניית מערכת אמון חיובית עם בני המשפחה והסביבה.

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

© כל הזכויות שמורות לפורטל קשב וריכוז

האתר מתוחזק בהרבה ע"י Bizibrand.co.il​​