מאבחנים ומטפלים
חפש מכון או מומחה באזור שלך
[searchandfilter fields="care,places" pods_field="place" post_types="clinics" submit_label="חפש"]

קשב וריכוז וכעס אצל ילדים

ועל עומס כעס בילדים שמעתם כבר?

התפרצויות כעס תכופות בילדים עשויות להיות קשורות להפרעות אחרות, אבל לא בהכרח.
מה זה עומס כעס ואיך מתמודדים אתו

מאת: סיגל בן-ארצי
קשב וריכוז וכעס אצל ילדים

התפרצות כעס אצל ילד היא תופעה מטרידה. אפילו מביכה. מה עושים עם הילד כשהוא כועס? איך מתמודדים עם התופעה? איך מרגיעים אותו? הספרות המקצועית נהגה עד כה לשייך הפרעות כעס לבעיית התנהגות, בייחוד כזו שקשורה לתופעות אחרות, כמו הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. לאחרונה מתברר יותר ויותר, כי תופעת הכעס עומדת לא אחת בפני עצמה, ויש לה פנים רבות. תגובת כעס יכולה להיות תכופה, ומאידך יכולה גם להתרחש רק לעתים רחוקות.

הגדרה

השאלה מתי זו תופעת כעס ומתי סתם התפרצות, קשורה לעוצמה ולמשך זמן ההתפרצות. כעס עז יכול להתפרץ במהירות ובעוצמה כאשר מנסים למנוע מהילד לעשות משהו, כאשר מקניטים אותו, כאשר מותחים עליו ביקורת. מדובר בבעיה פסיכולוגית נפרדת מאבחנות שקשורות להפרעות אחרות, למשל הפרעה דו-קוטבית והפרעת התנהגות מרדנית. עומס כעס יכול להימשך עד לחצי שעה, ואז אינו קשור להתנהגות קיצונית, כמו פגיעה בגוף. בהפרעה דו-קוטבית, להבדיל, הכעס הוא טוטאלי – “חושך בעיניים” – ויכול להיגרר לרצון לפגיעה גופנית – אם עצמונית ואם לאחרים.
המדריך לאבחון DSM-IV, של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, אינו מתייחס להפרעת כעס בקטגוריה בפני עצמה. עם זאת, ישנם מומחים שמציינים כי זו הפרעה ברורה, שיש להמציא לה אסטרטגיות טיפול ייחודיות. דניאל גולמן משתמש במושג “בהלה לכעס”, בעוד שמומחים אחרים מציינים אותה כ”תופעת צל” – משהו שנלווה למשהו, או עומד בצלו של משהו אחר.

אבחון

עומס כעס נוצר כתגובה לעלבון או תחושת דחייה. מה שיכול להיראות גירוי נורמטיבי לילדים אחרים, נתפס אצל הילד הכועס כסוף העולם. למשל, כאשר ההורה מסרב למשהו שהילד רוצה לעשות, יכולה להיות תגובה של כעס קיצוני, בכי, יללות קורעות לב, מכות, נשיכות, בעיטות וכיו”ב. ההתפרצות מתרחשת לא אחת גם כאשר הילדים משחקים עם בני גילם. היא יכולה להיות קשורה לאיך המשחק צריך להיראות בעיני הילד, תוצאות המשחק וכדומה.
ההורים יכולים לזהות כי תגובות קיצוניות היו אצל הילד כבר בילדות המוקדמת. לפעמים כאשר הילד גדל משנה ההתפרצות את פניה והופכת להתחצפות, התגרות, חוסר כבוד, צעקות ועוד. כאשר סף הכעס של הילד לא מגורה, הוא יכול להיות נעים הליכות, חביב ואכפתי.
עומס כעס הוא משהו מתמשך. לא כעס רגעי שחולף אם משנים את הסיטואציה, אלא כעס נמשך. לפעמים קורה תהליך הפוך – כאשר המבוגר בשטח מנסה להסיח את דעת הילד או לאכוף מגבלות, הכעס יכול להימשך עוד זמן רב. מלים מרגיעות לא משנות. הכעס קיים והוא בלתי נשלט. כאשר מתלווה לכעס הפרעה אחרת או ליקוי למידה, מעדיפים הילדים הללו להימנע ממה שהם נכשלים בו. המצב הזה יותר אצלם כר נוח להתפרצות, כיון שהם כבר מודעים למה שמציק להם, בעוד שהמבוגר האחראי מנסה לעודד אותם לעשות משהו שהם לא מסוגלים. התגובה היא כעס.

טיפול

בתהליך הטיפול יש להבחין בין ההורים לילדים. רוב ההורים חושבים שצריך ללמוד להתעלם מהכעס, והוא יחלוף מעצמו. חלקם צודק – תלוי בעוצמה ובמשך. האחרים חייבים לשנות את עמדתם ולהבין שצריך להפעיל אסטרטגיות התנהגות שישנו את התגובות של הילד. התקפי זעם לא עוברים אם לא עובדים עליהם. לכן הטיפול חייב להיות משולב – גם עם הילד וגם עם ההורים. הטיפול עם ההורים ממשיך את הטיפול עם הילד לאורך כל ימות השבוע – ההורים הם אלה שנמצאים אתו ויכולים לסייע לו במידת הצורך. מומלץ גם לצרף את המורה לטיפול ההורים, כדי ליידע גם אותו באסטרטגיות לשליטה עצמית, וכך להקל על הילד בבית הספר.

שלבי הטיפול

  • שלב ראשון; איתור. בשלב זה צריך לסייע להורים לדעת מתי הילד עומד לחוות כעס. לתופעת הכעס סימנים פיזיולוגיים – שפת הגוף מדברת, העיניים מצטעפות, הקול מתעבה, מתרחשת איזושהי אטימות בשפת הגוף. כאשר מזהים זאת, עדיין אפשר לעצור את הכעס מלהתגבש. אחת הטכניקות היא הסחת דעת. ניתן להפנות את תשומת הלב של הילד למשהו שמעניין אותו, משהו שהוא אוהב, ומשהו שכרוך בפעילות כלשהי. למשל, לצאת לשחק בכדור, לרכב על אופניים, לאכול גלידה. אם הילד נמצא בפארק ולא רוצה להפסיק להתנדנד, למשל, להציע לו מתקן אחר, למשל מגלשה. כשהוא מגיע לאחר הגלישה, להוליך אותו למכונית כאקט טבעי שהסתיים.
  • שלב שני – עיצוב התנהגות. ניתן באמצעות עיצוב התנהגות – תגמולים ועידוד, לסייע לילד לשלוט בכעס. למשל; לתלות לוח ולציין עליו שלוש התנהגויות רצויות של הילד במהלך היום – אפשר לתגמל את הילד בארוחת הערב על ההתנהגויות הרצויות בפרסים קטנים. ההליך הזה מעודד מודעות להתנהגות רצויה.
  • שלב שלישי – לשנות גם את ההורים. יש לעבוד על שינוי התנהגות של ההורה בשלב ההתפרצות. כאשר כבר מתרחשת התפרצות, על ההורה להציג התנהגות חלופית. ההורים צריכים להתנהג בצורה תקיפה ועקבית. רוב ההורים מתחילים לדבר אל הילד, שלא מסוגל באותו רגע להקשיב. ההורה צריך ללמוד לשנות את הסיטואציה. כך לא מצליחים לקצר את הכעס, אבל יכולים להפחית את ההתפרצויות בעתיד. התגובה צריכה להיות קצרה ומידית. יש מטפלים שיגידו שהתגובה צריכה להיות שלילית, כדי למנוע מהילד התנהגות דומה בעתיד. יש שיגידו כי חשוב רק לשנות את הסיטואציה ואפילו להפנות את הילד למשהו שהוא אוהב. למשל, אפשר לשלוח את הילד לשחק במחשב, או לראות טלוויזיה. לכאורה זה פרס, אבל בפועל זה ממתן את הכעס.

קשב וריכוז ועומס כעס

אם לילד יש גם הפרעת קשב וריכוז, לא ניתן לטפל בהן ביעילות עד שלא מתגברים על השליטה בכעס. הילד צפוי להגיב בכעס כאשר הוא נתקל בקשיים שאינו יכול להתגבר עליהם בגלל בעיית הקשב. למשל, אם אינו מסוגל להשלים משימה בכיתה, רף התסכול שלו עולה, ועמו גם הנטייה לכעס. ברגע שהילד ילמד לשלוט בכעס, הוא יוכל לנסות להתמודד עם הפרעת הקשב. כאשר הילד נוטל תרופות, יכולות להיות להן בו זמנית השפעה שונה על שתי התופעות – האחת למשל יכולה להיות תרופה מדכאת ואילו השנייה – תרופה ממריצה.
כיום המחקר עדיין לא מספק בתחום זה.


בהמשך לכתבה זו

ילדי הגנים בגן יבנה לומדים לנהל כעסים ורגשות

בעקבות הכתבה קשב וריכוז עומס כעס בילדים, קיבלנו תגובות רבות, שאחת מהן סיפרה על תכנית שפועלת בגני הילדים בגן יבנה

מי מאיתנו לא זקוק לארגז כלים שיסייע לוויסות רגשות, ניהול כעסים ושליטה בהתנהגות? במערכת החינוך של גן יבנה מאמינים, שככל שהילדים יעסקו בנושא בגילאים צעירים יותר, כך ירכשו כלים אפקטיביים שיהפכו לטבע שני. כך גם מערכת החינוך כולה תהיה רגועה יותר. התפישה הזו מובילה את מערכת החינוך המקומית לשתף את כל הגורמים המקצועיים בדרך – החל מהגננות והמורים ודרך הסגל הבכיר, מנהלים, מפקחים, גורמים מקצועיים בשירות הפסיכולוגי חינוכי ועוד.

בגן יבנה מופעלת בגנים תכנית התקשרו”ת – הורות תומכת קשר ותקווה. את התכנית מוביל פרופ’ יואל אליצור, ראש המגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית באוניברסיטה העברית. פרופ’ אליצור מציין, כי התכנית מפחיתה בעיות התנהגות ומחזקת יכולות ויסות עצמי ואמפתיה. לדבריו, “אפשר לטפח אינטליגנציה רגשית כבר בשנים המוקדמות, וכדאי להשקיע לאור עדות מוצקה להשפעה ארוכת טווח על הסתגלותם הלימודית והחברתית של הילדים”.

לאחרונה חילקה העירייה לילדי הגנים את הספר “שיטת כוח המוח של צביקי”, שמבוסס על הנלמד בתכנית התקשרו”ת. הספר עוסק בילד צב אהוב, שמתקשה לשלוט בכעס. חבריו בגן חוששים ומתרחקים ממנו. בעזרת הגננת וההורים הוא לומד לחזק יכולות רגשיות חברתיות, להתמודד טוב יותר עם כעס ותסכול, לפתור בעיות חברתיות, להתנצל ולהתפייס כדי לתקן יחסים שנפגעו.

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

© כל הזכויות שמורות לפורטל קשב וריכוז

האתר מתוחזק בהרבה ע"י Bizibrand.co.il​​