לקויות למידה הן קבוצה של לקויות התפתחותיות. במסגרת לקויות למידה, נפגעים תפקודי הלמידה הבסיסיים (קריאה, כתיבה ויכולות חשבוניות) באופן שלא מאפשר לאדם הסובל מהלקות לרכוש ידע או מיומנויות באותה יעילות ובאותו קצב כפי שמצופה ממנו, בהתאם לנורמה של בני גילו. הקטגוריות השכיחות ביותר של לקויות למידה הן בשלוש התחומים שהוזכרו- דיסלקציה (לקות למידה בתחום הקריאה), דיסגרפיה (קשיים בתחום הכתיבה) ודיסקלקוליה (לקות למידה בחשבון ומתמטיקה). עם זאת, קיימות לקויות ספציפיות ופחות נפוצות. לקויות למידה מאופיינות בהטרוגניות- אדם אחד יכול לסבול מלקות למידה בתחום אחד או בכמה תחומים. כיום קיים קונצנזוס בקרב אנשי המקצוע כי לקויות הלמידה נובעות ממקור נוירולוגי, וכי הן מולדות וכרוניות. בניגוד לתפיסה הרווחת, לפיה לקויות הלמידה רלוונטיות רק בשנות בית הספר, ו"נעלמות" עם התבגרותו של האדם הסובל מהן. כאמור, לא ניתן "להחלים" מלקויות למידה או לרפא אותן. עם זאת, באמצעות טיפול וסיוע מתאימים, ניתן להביא את האדם הסובל מלקות למידה לרמת תפקוד לימודי וחברתי תקינים. רחל שלום אליספור מביאה מניסיונה העשיר בתחום האבחון והטיפול בלקויות למידה על מנת לסייע לאדם לקוי הלמידה להגשים בדיוק את המשימה הזו. השלכות של לקויות למידה ההשלכה המרכזית של היותו של אדם לקוי למידה היא (באופן לא מפתיע) בתחום הלימודי. מתחילת דרכו בגן ובבית הספר, האדם לקוי הלמידה יתקשה ללמוד בקצב ובאופנים שמערכת החינוך מכתיבה עבורו. בשלבים המוקדמים ילד כזה ייראה לנו פשוט כ"תלמיד חלש" או קצת מתקשה, אך עם הזמן ועם העליה במורכבות החומרים הנלמדים, ילד זה יצבור פער משמעותי והמשימה של הדבקת הקצב תהפוך קשה ומורכבת משנה לשנה. בנוסף לקושי המשמעותי בלימודים, ללקויות למידה יש פן נוסף, שנוטים פחות לגעת בו כשדנים בנושא. בניגוד ללקויות אחרות, נרחבות יותר (כגון פיגור שכלי או לקויות פיסיות שונות), לקות למידה היא לא ישות נראית לעין. התלמיד הסובל מלקות למידה עשוי להיות בעל אינטליגנציה ממוצעת, גבוהה מהממוצע או נמוכה ממנו, ולמעשה, עד שלא יידרש לעשות שימוש ביכולת הלקויה, הוא לא יפגין שום עדות לתפקוד נמוך או לקוי בלימודים. בשל כך, הסביבה של הילד, בעיקר הוריו ואנשי המסגרת החינוכית, עשויים "לפספס" את קיומה של לקות, ולחשוב בטעות שהילד פשוט מתעצל או מתנגד ללמידה. מסיבה זו ילדים לקויי למידה עוברים לעתים תקופה ארוכה לפני שהסביבה שלהם מתחילה להעניק להם את היחס האמפתי והסבלני שהם ראויים וזקוקים לו. רל שלום אליספור מזכירה כי בפרק הזמן הזה תלמיד עשוי לצבור מטען כבד מנשוא של כישלונות, לחוש תחושה קשה של נחיתות מול חבריו לכיתה ולחוות את עצמו כמאכזב עבור הוריו ומוריו. ילדים אלה חשופים הרבה יותר לתיסכול, מצוקה רגשית ולפגיעה חמורה בדימוי העצמי, ולכן הטיפול בלקויות למידה הוא קודם כל כלי לשיפור רווחתו הנפשית של הסובל ממנה, וההשלכות של הלקות על מצבו הרגשי של הילד הופכות טיפול זה לבעל חשיבות עליונה. כיצד מטפלים בלקויות למידה? רחל שלום אליספור, מאבחנת דידקטית ומורה להוראה מתקנת, מסבירה כי בהתאם לאופי הלקות ולאישיותו של הפונה, ניתן לגבש תכנית לטיפול באדם לקוי הלמידה. תכנית כזו עשויה לכלול הוראה מתקנת, הדרכה לגבי אסטרטגיות למידה וסגנון עבודה, התאמות שונות במסגרת החינוכית, וכל אלה תוך ליווי ותמיכה מירביים, שמבטיחים כי התלמיד יצליח לחוות סופסוף חווית למידה אחרת: מיטיבה, מותאמת ומובילה להצלחה. נכתב ע"י: פורטל קשב וריכוז