ראשית נבין מהם לקויות הלמידה. ליקויי הלמידה הם מצבים בהם האדם מבטא יכולת למידה נמוכה מהצפוי לגילו. יכולת הלמידה נמדדת במנת משכל, ובביצועיו בתחום הלמידה ובתחומי חיים שונים. חשובה פה ההבהרה, שאין קשר בין לקות למידה ולבים מנת משכל. הווי אומר, יתכן שאדם יאובחן כבעל לקות למדיה אך יהיה בעל מנת משכל גבוהה.
ליקויי למידה ומשכל
מנת המשכל באוכלוסייה מתפלגת באופן דומה אצל אנשים בעל לקויות למידה. מעבר לכך, לעיתים היא גם גבוהה יותר ממנת המשכל באוכלוסייה הכללית. ניתן לומר שמנת המשכל היא הפוטנציאל של היכולות של האדם. הפוטנציאל יכול התממש ולבוא לידי ביטוי או שלא.
אנשים עם לקויות למידה למעשה לא מצליחים לבטא את מנת המשכל שלהם, את הפוטנציאל שלהם. לא פלא שזה מה שהם שמעו לאורך חייהם מהמורים השונים. אותו משפט ידוע ‘יש לך פוטנציאל גדול שאתה לא מממש אותו’.
הם לא מממשים אותו, לא בגלל עצלנותם והיותם מופרעים, אלא כי הם לא יכולים. לקות הלמידה במקרים אלו היא כמו נכות. לבוא לאדם עם נכות פיזית ברגל ולומר לו יש לך פוטנציאל ללכת ואתה לא משתמש בו, נשמע אבסורדי, לא?
כך, זה עבור אותם ילדים. ממש כמו אותו אדם נכה, הם עומדים חסרי אונים מול אמירה שכזו. הם רוצים, מאוד, להיות כמו כל הילדים ולשבת ללמוד בכיתה ולהצליח במבחנים, הם פשוט לא יכולים. ישל הם נכות. הם צריכים קביים או כיסא גלגלים.
אבחון לקויות למידה
כאן נכנס האבחון. מדובר בכלי הכרחי עבור אותו ילד. האבחון יגדיר אותו כבעל אותה ‘נכות’ וימליץ על ‘קביים ו’כסא גלגלים’ מתאים. האבחון נתן הגדרה וממלית על דרכי התערבות ועל טיפול מתאים. ואז, הפלא ופלא הילד מצלח לפתע לשבת ולהתרכז וללמוד.
לקויות הלמידה שונות. הן כוללות לא רק את הפרעות הקשב והריכוז. אלא לדוגמא, יש לקות הנקראת דיסגרפיה. אלו אנשים אשר תמיד כותבים בשגיאות כתיב. הם לעולם לא מצליחים לזכור את האיות הנכון של המילים. אותה פעולה אשר עבור רוב בני האדם היא טבעית ופשוט קורית, עבורם היא לטבעית והיא לא קורית.
האבחון של הלקות הלמידה יהפוך את אותם אנשים מ’טפשים’ לבעלי קושי אשר יש לו מענה. הם זקוקים לאקסטרה עזרה ויש כיום אמצעים שונים כדי לעזור להם לצמצמם את הבעיה. כך גם לגבי כל לקויות הלמידה. הילד זקוק לגלגלי עזר לכלי כלשהו כדי לסייע לו להתגבר על בעייתו. ללא האבחון, הילד לא יקבל את העזרה לה הוא צריך.
מהם ליקויי הלמידה?
ישנם מספר ליקויים הנפוצים ביותר:
1) הפרעות קשב וריכוז: לכאן נכנסות שתי הפרעות. האחת, הפרעת קשב וריכוז (add), והפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות (adhd). אלו הן שתי ההפרעות אשר באבחון בודקים האם זו אחת מהן, אם כן איזו ובאיזו רמה.
2) דיסגרפיה: זוהי לקות הקשורה בכתיבה. אותם אנשים לא מצליחים לזכור את האיות הנכון של המילים. הם כותבים בשגיאות כתיב.
3) דיסלקציה: זוהי הפרעה נפוה הקשורה הן בכתיבה והן בקריאה. אותם אנשים מתקשים בקריאה וכתיבה. בקריאה המילים והאותיות מתבלבלות להם מול העיניים.
4) דיסקלקוליה: זוהי לקות נפוצה למדי, אך פחות מוכת מהאחרות. לקות זו נוגעת למספרים. כל מה שקשור למספרים, מתבלבל לאנשים אלו מול העיניים, בדיוק כמו המילים עבור אנשים עם דיסלקציה. לכן, אותם אנשים מתקשים במתמטיקה וחשבון.
על הפרעות קשב וריכוז ( add ו adhd)
הפרעות קשב ורכיוז עם היפראקטיביות וללא היפראקטיביות, מוגדרות DSM, כהפרעות התפתחויות אשר מקורן בפתולוגיה נוירולוגית, אשר מובנית חלקית. ה DSM מגדיר כיצד יש לאבחן את ההפרעות הללו. ADHD כולל בתוכו סימפטומים משלוש קבוצות. לעומת זאת ה ADD כוללת תסמינים רק מאחת מהקבוצות האלו. ה ADD לא כולל בתוכו סימפטומים אשר קשורים להיפראקטיביות.
הסיבה להפרעות אלו היא רפואית בטבעה. אך, ישנו שילוב של מצב רגשי. לכן, האנשים אשר חוקרים תופעות אלו הם לא רק אנשי רפואה אלא גם אנשי חינוך ופסיכולוגים. יש אשר מתייחסים לשתי ההפרעות בנפרד. אך יש להן מאפיינים דומים. הגישה כיום אומרת כי ה ADD מהוה מקרה פרטי של ה ADHD.
הפרעות קשב וריכוז – סימפטומים
הפרעות הקשב והריכוז כוללות שלל סימפטומים ובעיות אשר מפריעות לאדם להיות קשוב ומרוכז וכך משפיעות גם על יכולותיו הלימודיות. לדוגמא, בדרך כלל מה שצריך כדי ללמוד זה חדר שקט. הגיוני לחלוטין. עבור אילו עם הפרעות קשב וריכוז אין כמעט מצב של חדר שקט. הם שומעים את הכלו.
הם שומעים את הזבוב שמסתובב בחדר. הם ‘שומעים’ רעשים פנימיים גם כן. לעיתים הם סוחבים איתם כל מיני רעשים שכבר לא קיימים, לדוגמא, טלוויזיה דולקת. לעיתים הם עשויים ‘לשמוע’ ילד שנמצא באי שקט פנימי משל עצמו.
המצב בו ילדים אלו מנסים ללמוד הוא כמו מצב בו ננסה ללמוד כשיש טלוויזיה רועשת בחדר ועוד כל מיני רעשים שבלתי אפשרי ללמוד איתם. כך זו החוויה של הילדים הללו כאשר הם מנסים ללמוד. חוסר השקט וחוסר היכולת להתרכז נמצאים עמוק בתוך החוויה שלהם. עבורם אין מצב של שקט. מדובר בחוויה בלתי נסבלת. אבחון של הפרעות הקשב והריכוז הוא הכלי המהותי בעזרתו ניתן לעזור לילדים אלו.
כיצד ההפרעות משפיעות?
ניתן דוגמא. ישנו מצב טבעי בו אדם אשר מתרכז בדבר מסוים, ויש עוד גירוי ברקע, הוא מצליח בקלות להוריד את הריכוז שלו בדבר אחד ולהתמקד יותר בדבר אחר. דבר זה נקרא יצירת מדרג בין גירויים. למשל, אדם מתרכז בקריאה ויש גם מוסיקה בחדר. באופן טבעי האדם מוריד את רמת הריכוז שלו במוסיקה ומתרכז יותר בקריאה. מעבר לכך, האדם יכול לשנות את מדרג, לעיתים להתרכז יותר במוסיקה ופחות בקריאה ולחילופין.
עבור אותם ילדים, אין אפשרות כזו. כאשר יש כמה גירויים בסביבה, הם שומעים אותם ומתרכזים בהם בצורה שווה. אותם ילדים לא מצליחים לעשות את הדבר הכול כך טבעי לשאר האנשים. הם לא מצליחים ליצור את המדרג בין הגירויים. הם מתעניינים בהם באופן שווה.
לכן, כשהם יושבים בכיתה הם גם שומעים את המורה וגם את הציפור שחולפת לה בשמים והשמש שזורחת בחוץ והשרת שמנקה את בית הספר ומי שעובר ליד הכיתה והילד שמקשקש במחברתו והרעש של הכתיבה של כל הילדים וכן הלאה.
