אם אתם סובלים מדימוי עצמי נמוך, והסביבה שלכם לא ממש תורמת בחיזוקו, אם אתם מרגישים מתוסכלים כאשר אינכם מסוגלים לקרוא אפילו משפטים אלו בשטף ועם הבנה מלאה של הכתוב, רצוי שתבצעו אבחון דידקטי- אולי לקושי שלכם יש שם.
אבחון דידקטי- הענן מתחיל להתפזר
אם אתם, או ילדכם, חווים קשיים לימודיים, אשר יש להם השפעה על אלמנטים נוספים בחייכם כמו רגש, מחשבה, הבנה, ריכוז ונפש, כדאי שתבצעו אבחון דידקטי כדי להבין מהיכן נובעים קשיים אלו.
במקרים רבים קיומם של קשיים בחלק, או בכל התחומים שנמנו, מעידים על קיומן של לקויות למידה, ולאחר האבחון תוכלו לפחות להבין כי הבעיה אינה טמונה בכם או באישיותכם, אלא מקורה נוירולוגי ואינו בשליטתכם. יחד עם זאת, תגלו כי יש דרכים להקל על קשיים אלו.
אבחון דידקטי מתבצע במספר מישורים, אשר המכנה המשותף לכולם, הינו בדיקת לקויות למידה ושלילת בעיות אחרות, נפשיות או שכליות. באבחון נבדקות היכולות הקוגניטיביות אצל הנבדק, כמו למשל זכרון לטווח קצר וזכרון לטווח ארוך, קשב וחלוקת קשב, יכולות מוטוריות, שפתיות, הבנת הנקרא ועוד.
במקרים של לקויות למידה, או חשד לקיומן כבר בגיל צעיר, מתבצע אבחון דידקטי כבר לפני כתה א’, על מנת לבדוק אם הילד מוכן לכתה א’ ובשל לרכוש מיומנויות, בנוסף, לאלו שכבר רכש, כמו קריאה, כתיבה ועוד. בנוסף נבדק האספקט הרגשי, הבודק את בשלות הילד ויכולתו הנפשית והרגשית למעבר לכתה א’. על אף ההמלצה לבצע אבחון דידקטי בגיל כמה שיותר מוקדם, ניתן לבצע אותו בכל גיל בו יש חשד לקיומן של לקויות למידה- גם בגיל מבוגר- כאשר סדרת בדיקות מאבחנת אפשרות קיום הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים, ולקויות למידה נוספות. האבחון נעשה בהתאמה לגיל הנבדק וליכולותיו.
אבחון דידקטי בקרב מבוגרים בודק קשב וריכוז אצל מבוגרים, ממש כמו בבדיקת קשב וריכוז אצל ילדים, באמצעות מבחנים ממוחשבים, הבודקים את יכולת הריכוז של הנבדק לבצע מטלה מסוימת, בזמן שמופעלים עליו גירויים נוספים, שמטרתם לבדוק את מידת הריכוז שלו במטלה, ואת יכולת חלוקת הקשב שלו.
עוד מתבצעים בקרב בוגרים, או מבוגרים, אבחונים שמטרתם לבדוק קיומה של לקות למידה חשבונאית, דבר היכול להסביר, אפילו בדיעבד, מדוע הילד או הבוגר, מתקשה כל כך בפתרון בעיות חשבוניות (דיסקלקוליה).
הסיבה ללקות זו, נובעת מחוסר יכולת של לקוי הלמידה לראות מספר כפי שהוא, כאשר הוא ממקם את המספר כחלק מתמונה, ולא כסמל נפרד בפני עצמו. חוסר היכולת להתמקד במספר או בסדרה של מספרים, משפיעים על התפיסה של הנבדק את החיבור המספרי או התרגיל כולו, והוא לא מסוגל להתמקד ולהתרכז בבעיה חשבונאית הדורשת פתרון. באותה צורה בדיוק נמדדת הדיסלקציה, שמתייחסת לחוסר היכולת להבדיל בין הרקע לכתוב, ובמקום ההבנה כי קיימת אות ולצידה עוד אות, עד כדי מילה אחת שלמה (ובהמשך חיבורן לכדי משפט), נוצר בליל לא ברור בעיני הנבדק, ומכך גם הבנת הנקרא לוקה בחסר.
אבחון דידקטי בקרב בוגרים או מבוגרים, מאתר גם קשיים בשפות זרות, ומוצא את הקשר בין הקושי הלימודי בשפה העברית, לבין חוסר היכולת ללמוד שפה אחרת, כמו אנגלית. אבחון דידקטי מתבצע במכון מיוחד, המומחה לאבחונים מסוג זה, ועל ידי מאבחן דידקטי מוסמך. לרוב, מלווה אבחון דידקטי באבחון פסיכולוגי, שמטרתו להבין האם קיים קושי בלימודים שאינו קשור ללקויות למידה. במהלך אבחון זה מוערכת מנת המשכל של הנבדק וכן רמת האינטליגנציה שלו.
חשיבותו של אבחון דידקטי היא בראש ובראשונה לשלול קיומן של בעיות נפשיות או שכליות, ולהבין מה מקור הקושי הלימודי. ברגע שאובחנו אצל הנבדק לקויות למידה, קל לו יותר להתמודד עם הקשיים המלווים אותו, הן בשל הידיעה כי הוא לקוי למידה, הן בשל היכולת לקבלת כלים שיקלו עליו בלימודים, והן בשל ההתייחסות של הסביבה החינוכית אליו: משרד החינוך נותן מקום של כבוד ללקויי למידה, ומעמיד בפניהם שורה של הקלות שנועדו לסייע לו ולעודד אותו להתמיד בלימודיו, תוך התייחסות לקשיים הלימודיים שלו. באופן זה מקבל התלמיד הקלות כמו הארכת זמן במבחנים, מבחנים בעל פה, פטור משגיאות כתיב, הרכבת שאלונים באופן שיותאם ליכולותיו ועוד.
עם תום סדרת המבחנים במסגרת אבחון דידקטי, מתקבלות ההערכות והמסקנות. במידה ואכן, אותרו לקויות למידה, ניתנות להורי הילד או לבוגר, אשר עבר אבחון לקויות למידה, הנחיות וכלים להתמודדות. הכלים מותאמים לאופי ועומק לקות הלמידה, או הלקויות, ובאים לידי ביטוי באמצעים שונים, החל מהמלצה לטיפול תרופתי, דרך טיפול קוגניטיבי התנהגותי וכלה בסדנאות ריפוי שונות, המכוונות הן למטופל והן להוריו, אם הנבדק הוא ילד צעיר.
אבחון דידקטי וכל המשמעויות הנלוות
אבחון דידקטי הוא הדרך המקצועית ביותר לאתר לקויות למידה. חשיבותו של האבחון היא לא רק באבחון הלקויות הללו, אלא במתן מענה מרגיע במקומות בהם חש הנבחן ש”משהו לא בסדר”, וחוסר יכולת להצביע על ה- לא בסדר הזה.
ברגע שניתן הסבר מקצועי לקשיים אותם חווה הנבדק, ולא חשוב באיזה גיל מדובר, הוא חווה תחושת בטחון ורגיעה מסוימת, שלקושי שלו יש שם. תחושת בטחון זו חשובה לאין ערוך בקרב לקויי למידה, שפעמים רבות במהלך חייהם חווים כשלונות, או מה שמתפרש אצלם ככשלון, בכל פעם בה הם מנסים להתמקד במטלה לימודית כל שהיא, ומוצאים כי הדבר קשה מנשוא.
במיוחד קשה הדבר בשני זמנים בחיים: בגיל הרך, שם הילד חווה תסכול איום ותעוקות נפש עצומות, בכל פעם בה הוא נדרש לבצע מטלה שאין ביכולתו לעשות אותה, או לסיים אותה. הקושי הוא כפול ומכופל בגיל הרך, מאחר ולילד אין את היכולת השפתית המלאה להביע את מצוקתו, והדבר יכול להוביל להתבודדות חברתית או מצבי רוח משתנים וקיצוניים.
תקופה נוספת בחיים בה נתקל לקוי הלמידה בקשיים רבים היא בתקופת התיכון, גיל ההתבגרות, אם תרצו, שאז מתחילים להיווצר פערים ומעמדות, שחלקם מבוססים על השאיפה למצוינות בה מאופיין גיל זה, ועם התוויות המודבקות על התלמיד ומקשרות אותו לעצלנות, טפשות ועוד. בגיל זה, בו יש חשיבות עצומה למקובלות חברתית, והילדים, אפילו שלא במודע, עשויים להיות שיפוטיים מאד, נוצרות תעוקות וקשיים רגשיים רבים אצל הילד. בהמשך ישפיע הדבר על הישגיו בתחומים עימם הוא כן יכול להתמודד, דכאונות, עולם פנימי כאוב, וייסורים נפשיים שרק מתלווים למכאובי גיל ההתבגרות. זו למעשה הסיבה העיקרית מדוע יש להקדים ולבצע אבחון לקויות למידה ולהבין במה מדובר ובמה הדברים כרוכים.
אם אתם חשים כי יש לכם קושי הבא לידי ביטוי בכתיבה, בקריאה, או אפילו בנהיגה- שם מדובר על קושי בתפיסה מרחבית- ואתם חשים כי קושי זה משפיע על ההתנהלות ברמה היום יומית שלכם, והתפקוד שלכם נפגע עקב קשיים אלו – חשוב שתבצעו אבחון לקויות למידה בהקדם האפשרי, וזכרו כי אין גיל מוקדם מדי, או מאוחר מדי לאבחון זה, שכל מטרתו לספק לכם מענה מקצועי ולגיטימי לשיפור חייכם בכל האספקטים, ובעיקר הבנה כי אין הדבר מעיד על מוגבלות ועל חוסר אינטליגנציה או מנת משכל נמוכה, אלא בבעיה שהמאה העשרים ואחת התחילה להכיר בה, ולהפוך אותה למצב לגיטימי שיש לתת עליו את הדעת בכובד ראש.
