אבחון דידקטי- המטרה לאתר לקויות למידה ולא דרכי קיצור.
“מה? לא נתת לילד שלי המלצה למבחן מותאם?”… תגובה זו חוזרת על עצמה בקרב הורים המחפשים הקלות והתאמות לילדיהם. האם זה באמת מה שאתם רוצים עבור הילד שלכם?
לא פעם מגיעים אליי הורים לשם אבחון פסיכודידקטי (אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון משולב הכולל חלקים רגשיים, מבחן אינטליגנציה וכן חלקים דידקטיים לזיהוי לקויות למידה) לילדיהם, כשבאמתחתם רשימה של ההקלות וההתאמות שהם רוצים שילדם יקבל בתום האבחון. לעתים קרובות, רשימת ההקלות אינה קשורה לקושי האמיתי ממנו סובל הילד, אם בכלל. ההורים, רוצים הקלות והתאמות לפי ראות עיניהם ואינם מבינים כי הם פוגעים בילדיהם. אשווה זאת לאדם שאינו פצוע ומושיבים אותו בכיסא גלגלים, אם הוא יישב על כיסא הגלגלים תקופה ארוכה, הוא לא יצליח ללכת מכיוון שרגליו יתנוונו ושריריו יחלשו. אותו הדבר יקרה לילד שניתן לו הקלות והתאמות, רק משום שהוא מעט מתעצל, או חסר מוטיבציה. למעשה, במקום לעזור לו ולדרבן אותו ללמידה נכונה ולהשקעת מאמץ, אנו מלמדים אותו לא להתמודד ולהרים ידיים, אנו מלמדים אותו להישען על דברים חיצוניים ולא על עצמו. בדרך זו אנו עלולים גם לפגוע בביטחון העצמי שלו ובהערכה העצמית שלו, שכן אנו אומרים מראש “שהוא לא מסוגל”.
ישנם הורים שיוצאים מפגישת המשוב על האבחון מאוכזבים שלא קיבלו את ההקלות וההמלצות שרצו לילדיהם. זה הרי אבסורד, הם צריכים להיות מאושרים שלילד שלהם אין לקות למידה, הם אמורים להיות שמחים מכך שהילד שלהם מסוגל להתמודד עם הקשיים אם רק יקבל את העידוד הנכון ואת הדחיפה המתאימה. הורים שמגיעים עם “רשימת מכולת” לאבחון, צריכים להבין שהם עושים עוול לילדים שלהם. הם למעשה קוצצים להם את הכנפיים עוד בטרם הם למדו לעוף, ועלולים לגרום לכך שילדיהם יתקשו בהתמודדויות נוספות במהלך החיים.
חשוב לציין כי ישנם ילדים שבאמת מתקשים, ילדים הסובלים מלקויות למידה והם אלה הזקוקים להקלות ולהתאמות, אך לא כל ילד שמראה מעט קושי זקוק להם. לכן, בטרם הפנייה לאבחון פסיכודידקטי, התייעצו עם המורה מהו הקושי של ילדכם, מהו הפער שהוא נמצא ושימו לב אם הוא באמת מתקשה, או שהוא פשוט חסר מוטיבציה או חסר את הכלים ללמידה נכונה. באם ימצא כי ילדכם באמת מתקשה ונמצא בפער משמעותי מבני כיתתו, נכון יהיה להפנותו לאבחון פסיכו- דידקטי.
“הילד הוא נוכרי בארץ זרה, לא מבין את השפה, לא מכיר את כיווני הרחובות, לא מכיר את החוקים ואת המנהגים… נחוץ מדריך, שיענה בנימוס על שאלתו. שייתן כבוד לאי-ידיעתו… כבוד לכישלונות ולדמעות.” (יאנוש קורצ’אק- ילדות של כבוד).
