בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה במספר הילדים והתלמידים המאובחנים כבעלי הפרעות הקשב ו/או לקויות למידה. הסיבה לכך היא העלייה במודעות החברה אל לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז שונות, כמו גם לגבי חשיבות הטיפול בהן. לקויות למידה נובעות בדרך כלל מבעיות נוירולוגיות, ואלה יכולות להשפיע לרעה על יכולתו של תלמיד או ילד להתמודד בהצלחה עם מטלות שונות בכיתה – גם כאשר יכולותיו הן גבוהות משמעותית מהביצועים שלו בפועל. באמצעות אבחון דידקטי או אבחונים אחרים ניתן לזהות לקויות למידה וניתן להתאים את הטיפול המתאים לתלמידים השונים. אבל כיצד נכון לאבחן את הילד או התלמיד? מהן השיטות הקיימות לאבחון לקויות למידה? כיצד נבחר את השיטה המתאימה לנו?
חשיבות אבחון מוקדם ונכון של לקויות למידה
כאשר אדם איננו מצליח להביא לידי ביטוי את מלוא יכולותיו או כאשר הוא חווה כישלון, יכולות להיות לכך השפעות שליליות רבות על חייו, תפיסתו את עצמו, יכולתו להתמודד עם מצבים שונים ועוד. לקויות למידה, בפרט, נובעות כאמור מבעיות נוירולוגיות, אשר בדרך כלל מלוות את הילד במשך כל חייו, גם חייו הבוגרים. משמעות הדבר כי בהיעדר טיפול, לקויות למידה יכולות להיות מכשלה משמעותית.
פעמים רבות, ילדים הלוקים בלקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז למשל, מפתחים קשיים נוספים בתחומים הרגשיים וההתנהגותיים. כך למשל, ילד אשר איננו מצליח להתמודד עם סיטואציות מסוימות עלול לפתח תגובה אגרסיבית כמגננה או כדרך להימנע מההתמודדות. ילדים אשר נתקלים פעם אחר פעם באי הצלחה, עלולים להמעיט בערך עצמם – ולכך יכולות להיות השלכות קשות על יכולתם להשתלב בחברה ועוד.
מאידך, כאשר מאובחנת לקות למידה, ניתן לבנות ולהתחיל בטיפול בבעיה. לעתים על ידי הקניית כלים מתאימים ניתן ללמד את הילד כיצד להתמודד נכון עם הפרעות הקשב, ולהצליח על ידי כך לקדם אותו במידה רבה. במקרים אחרים, ניתן להשתמש בהתערבות תרופתית, אשר תסייע לתלמיד להתרכז גם כאשר הוא סובל מהפרעות קשב וריכוז. פתרונות אלה יכולים להיות פשוטים או מורכבים, אולם ברור כי ללא טיפול מתאים – הבעיה יכולה להחריף ולהסתבך הרבה מעבר לפער שבין היכולות לבין הביצוע.
הצורך באבחון עולה כאשר ישנו חשד כי קשיים בלמידה נובעים מגורמים אשר איננו יודעים את הסיבה להם ו/או, כאשר ישנו פער משמעותי בין היכולות השכליות של ילד מסוים לבין התנהגותו והביצוע שלו בפועל. במקרים אלה, כדאי לשקול אבחון לקויות למידה, כדי להתחיל את תהליך הטיפול וההתמודדות עם לקות הלמידה. אבחון מוקדם של לקויות למידה יכול לחסוך סבל רב לילד (פגיעה בהערכה עצמית, למשל) וסיבוכים אחרים הנגרמים כתוצאה מלקות למידה שאיננה מטופלת.
על אבחון דידקטי
כאשר מתגלה פער בין היכולת הפוטנציאלית של ילד (ובשלב זה המדובר בעיקר באומדן הקשור ליכולות ממוצעות של ילדים בגילאים שונים ובתפיסה של המורה את היכולות של ילד מסוים), לבין הביצועים שלו בפועל – הרי שמתעורר חשד, כי קיימת לקות למידה כזאת או אחרת, אשר עלולה להפריע לילד לבטא את עצמו ולממש את מלוא יכולותיו. במקרים כאלה, מומלץ בדרך כלל לגשת לאבחון לקויות למידה. אלא מאי? שישנן דרכים שונות לבצע את האבחון עצמו: מכונים שונים מציעים אבחון דידקטי ואילו אחרים מציעים אבחון נוירופסיכולוגי או שיטות אבחון אחרות. במאמר זה נתמקד על אבחון דידקטי בפרט, כדי להבין את מהותו ואת המבדיל אותו מאבחונים אחרים וכדאיותו. חשוב להבין תחום לקויות הלמידה הוא תחום חדש ומתפתח אשר כדאי לעקוב אחר ההתפתחויות בו כדי לקבל תמונה אמתית של לקויות הלמידה.
אבחון דידקטי הוא אבחון אשר מתבסס על כלים מתוך תורת ההוראה. אבחון דידקטי מתבצע על ידי מאבחן שהוסמך במיוחד לכך ואשר יש לו ניסיון מוכח בהוראה. כמו שיטות אבחון אחרות, גם האבחון הדידקטי בודק את יכולות התלמיד בתחומים קוגניטיביים שונים, החל ביכולות הקריאה והבנת הנקרא, דרך יכולות הביטוי בעל פה ובכתב, יכולות החישוב, יכולות הזיכרון וכמובן גם יכולות הקשב שלו באופן כללי. מאידך, אבחון דידקטי איננו כולל בחינה של מנת המשכל של הילד.
כאמור, אבחון דידקטי מתבצע מתוך נקודת ראייה של תורת ההוראה, והוא מוכוון כדי להציע תכנית לימודים מקיפה עבור התלמיד בהתאם לממצאי הבדיקה, כדי לאפשר לילד או לתלמיד להביא את עצמו לידי ביטוי ולהגשים את יכולותיו באופן מלא. אבחון דידקטי בוחן אם מדובר בלקות למידה או בקושי למידה הנובע מבעיה או בעיות אחרות. המאבחן, שכזכור במקרה של אבחון דידקטי הוא בעל ניסיון מוכח בהוראה, יכול להציע תכנית לימודים מפורטת כולל דרכי הוראה מתקנת וכו’.
מה בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכודידקטי?
בעוד שאבחון דידקטי מבוצע על ידי מורים שעברו הסמכה לכך, הרי שאבחון פסיכודידקטי הוא אבחון המתמקד יותר בפנים הפסיכולוגיים של הפרעות הקשב, כדי לאתר את מקורן והגורמים להן. אבחון פסיכו דידקטי, להביל מאבחון דידקטי מבוצע על ידי פסיכולוג, אולם כדאי לזכור כי האבחון הוא אבחון משולב, המשלב את הכלים של תורת ההוראה יחד עם כלים של הפסיכולוגיה. בחלק מהמקרים, ישנם מכונים המציעים אבחון דידקטי על ידי מאבחן דידקטי מוסמך ובמקביל גם אבחון פסיכולוגי על ידי פסיכולוג מתאים. לאחר האבחון מצורפות חוות הדעת אלה לאלה כדי לגבש את התמונה בכללותה. הפסיכולוג יכול להוסיף את הכלים העומדים לרשותו וכך ניתנת אבחנה רחבה יותר, הכוללת פרמטרים אשר אינם כלולים בדרך כלל באבחון דידקטי רגיל, כגון: מנת משכל, בחינת תהליכים רגשיים ועוד.
במקרים אחרים, ישנם מכונים המציעים בדיקת פסיכו-דידקטית על ידי פסיכולוגים. בדרך כלל פסיכולוגים אלה אינם אנשי דידקטיקה, ולכן אין להם ניסיון מעשי כמורים. משמעות הדבר כי על אף שהם יכולים לבצע את האבחון הדידקטי, הרי שלפסיכולוגים אלה יהיה קושי בגיבוש תכנית לימודים מקיפה כפי שפורט לעיל. האבחון הדידקטי הוא אבחון אשר נותן מבט על כל עניין לקות הלמידה מזווית ראיה של מקצוע ההוראה. במקרים רבים, ייתכן כי די באבחון מסוג זה כדי להציע פתרונות ואסטרטגיות למידה מתאימות.
בחירה בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכודידקטי
הבחירה בין שיטות האבחון האלה תלויה במידה רבה בחשש המתגלה. ככל שברור או אין כי לקות הלמידה קשורה במנת משכל נמוכה מהממוצע או במקרים בהם מתגלה קושי בתחום לימודים מסוים (שפה למשל), אלה המקרים בהם כדאי לפנות אל אבחון דידקטי דווקא. אבחון דידקטי במקרה כזה יכול לעזור לסמן את הנקודות הקשות והבעייתיות בהן נתקל ילד ואת הגורמים להן.
ככל שישנו חשש כי הסיבה ללקות הלמידה היא בשל מנת משכל נמוכה, אי התאמה למסגרת הלימודים ו/או קשיים רגשיים, הרי שאז ישנו ערך מוסף מיוחד לכך שהאבחון יתבצע על ידי פסיכולוג.
שיטות אבחון נוספות
מלבד אבחון דידקטי קיימות עוד שיטות אבחון של לקויות למידה, כגון אבחון נוירו-פסיכולוגי, אשר עיקרו בחינת הגורם ללקות הלמידה מבחינה נוירולוגית ופסיכולוגית. מלבד המבחנים הקוגניטיביים השונים, נבחנת גם ההיסטוריה הרפואית של הילד ונעשה ניסיון לאתר את הסיבה הנוירולוגית ללקות הלמידה. כאשר אבחון פסיכודידקטי או אבחון דידקטי אינם מספקים כדי לזהות את הגורם המדויק ללקות הלמידה, כדאי לשקול לדרכי אבחון נוספות, כגון האבחון הנוירפסיכולוגי.
