אם אתם חושבים שיש לכם, או לילד שלכם בעיות בתחום הלימודים, אך אתם חושבים שיש גם משהו מעבר לכך, יתכן כי אבחון פסיכודידקטי הוא האבחון הטוב ביותר במקרה זה. כדי להבין מהו אבחון פסיכודידקטי, צריך להבין ממה הוא מורכב. אבחון פסיכודידקטי מורכב משני חלקים שניתן לזהות על פי השם עצמו – פסיכולוגיה עם חינוך. כלומר, הבנה של תורת הנפש לצד תורת הלימוד. האם כל אדם צריך לבצע אבחון פסיכודידקטי במידה והוא מזהה קושי , או שהוא מזהה אצל הילד שלו קושי בלימודים? לאו דווקא.
אבחון פסיכודידקטי מומלץ במיוחד כאשר אתם ממש לא בטוחים מה מקור ההפרעה. אם אתם די משוכנעים שמקור הבעיה, הוא אך ורק בשיטות למידה ובעיות של עיבוד חומר שמונעות את ההבנה שלו (ולא בעיה בהבנה עצמה או ביכולת לקלוט מושגים מורכבים), מומלץ לפנות אל אבחון דידקטי. לעומת זאת, אם אתם משוכנעים שמקור הבעיה הוא בכלל נפשי ונובע מלחצים, כעסים שהצטברו, משברים אישיים שקרו בסביבה, או בעיה חברתית – במצב כזה אבחון פסיכולוגי הוא המומלץ. אבחון פסיכודידקטי כאמור משלב בין השניים, ומיד תראו איך זה קורה.
עדיין עושים הפרדה
מצד אחד, ההיגיון שעומד מאחורי אבחון פסיכודידקטי הוא ההנחה, כי יש קשר היום שלא ניתן לנתק אותו בין היכולות השכליות שלנו, לבין מצבנו הנפשי. לא רק חסידי אבחון פסיכודידקטי, אלא כמעט כל אחד יוכל לספר לכם, שכאשר אדם נמצא בסוג של לחץ נפשי – היכולות שלו יורדות, וזה מתבטא גם ביכולות למידה וקליטת מידע. אולם, חשוב להבין כי נקודת ההנחה של אבחון פסיכודידקטי היא לא שמצב נפשי יכול לגרום ללקות למידה, אם כי המצב ההפוך בהחלט אפשרי – לקות למידה עלולה לגרום למצב נפשי בעייתי. מדוע זה קורה? גם כאן, לא צריך לעבור אבחון פסיכודידקטי כדי להבין שתלמיד שמתקשה בקריאה, וחבריו צוחקים עליו, והמורה לא מבין אותו – עלול לפתח חוסר ביטחון עצמי כללי שלא קשור רק בנושאי קריאה, אלא באופן כללי, וכך להיות אדם סגור ומופנם, שמתבייש להפגין את יכולותיו, ואף מתחמק מהן.
לכן, אבחון פסיכודידקטי נועד בין השאר גם במצב שבו אתם חושבים שלכם, או לילד שלכם יש בעיה נפשית שהתפתחה כתוצאה מלקות הלמידה. אין, אגב, צורך להרגיש שאתם מוזרים. מחקרים מראים, כי ילדים ובעיקר מבוגרים, שהם לקויי למידה, חשופים הרבה יותר באופן טבעי למצבים נפשיים קיצוניים יותר. לכן, אבחון פסיכודידקטי יכול לעזור לכם לבדוק איפה מקורות הבעיה. עצם העובדה שמקור הבעיה הוא בעובדה שיש לכם הפרעה בכתיבת מבחן במשך שעה, לא תסביר דווקא את העובדה שאתם מתקשים בכל תחומי הלימודים. אבל אבחון פסיכודידקטי יוכל להראות כי נכנסתם למצב של חרדת בחינות כללית כתופעה זניחה לכאורה, וכך גם ימליץ לכם על כלים מתאימים לטיפול.
ומי מעביר את האבחון?
בעוד שבמקרה של הפרעות קשב הולכים לפסיכיאטר או נוירולוג, במקרה של מבחן דידקטי מדובר על איש חינוך, הרי שבמקרה של אבחון פסיכודידקטי המצב דורש מוחיות שונה. מי שיכולים להעביר אבחון פסיכודידקטי הוא פסיכולוגים שיש להם את ההסמכה המתאימה בתחום הדידקטי. אלו הם יועצים חינוכיים שיש להם הסמכה רשמית גם בתחום הפסיכולוגיה וגם בתחום החינוך.
אפשרות אחרת היא לעבור אבחון פסיכו דידקטי, שיורכב למעשה משני בודקים שונים. היום שיטה זו נפוצה בעיקר אצל מכוני המחקר, שמעסיקים ערב רב של אנשי מקצוע. במקרה כזה, את החלק הרגשי הקשור לתפיסה העצמית, תפיסה חברתית, התמודדות עם קשיים ותפיסת המציאות יעביר פסיכולוג שאין לו הסמכה דידקטית, אלא קלינית. לעומת זאת, את החלק הקשור לתחום הקוגניטיבי יעביר יועץ חינוכי בעל הסמכה מתאימה. במילים אחרות, אבחון פסיכודידקטי הוא סוג של אבחון קוגניטיבי התנהגותי, שמאפשר לכם לקבל את כל התמונה המלאה בנוגע למצבכם או למצב הילד שלכם. האבחון נחשב למקיף יחסית, ויכול להצביע על מספר נקודות בעייתיות, וכמובן להמליץ על טיפולים ושורת הקלות בעקבות המצב.
חשוב לציין, כי אבחון פסיכו דידקטי חשוב שיתבצע במכון בעל המלצות מוכחות בתחום. יש חשיבות גדולה למקצועיות של מי שמבצע את האבחון, ויש לתת על כך את הדעת.
