אבחון פסיכודידקטי על מה ולמה?

כאשר מתגלה פער בין היכולות של הילד ובין הביצועים שלו בפועל, עולה החשד שמא הילד סובל מלקות למידה אשר מפריעה לו לבטא את יכולותיו ולהגשים את עצמו בצורה מלאה. בעזרת אבחון נכון, ניתן להכין אסטרטגיה לימודית של הקניית כלים ו/או טיפול תרופתי במקרים המתאימים כדי לסייע לילד הסובל מלקות למידה לעבור את המשוכה ולעמוד בקצב של הילדים האחרים בצורה טובה ושלמה. אבחון נכון ומלא של לקויות למידה בשלב מוקדם ככל הניתן הוא חלק חיוני בהתמודדות המוצלחת של הילד עם לקות הלמידה. לקות למידה בשל טבען, מלוות את האדם הלוקה בהן גם בגילאים בוגרים יותר ולכן, כדי למנוע נזקים ארוכי טווח ישנה חשיבות נוספת לאבחון מוקדם של לקות הלמידה.

סוגי אבחון לקויות למידה

הדיסציפלינות השונות מציעות כלי אבחון שונים, המציעים כלים מעולמות שונים לאבחן את לקויות הלמידה. ישנן שיטות אבחון רבות המאפשרות זיהוי הגורם לבעיות קשב וריכוז, והמסייעות באבחון המקור והסיבה ללקות למידה מסוימת. חשוב להבין, כי לקות למידה, להבדיל מקשיי למידה אחרים, היא לקות אשר נובעת ככל הנראה מגורמים נוירולוגיים. אולם, במקרים רבים בהתאם לחומרת הלקות, ייתכן כי אין צורך באבחון נוירולוגי כדי להציע שיטת טיפול טובה ולבנות תכנית לימודים שתסייע לילד להתמודד עם לקות הלמידה שלו בהצלחה.

סוג אבחון אחר הוא אבחון דידקטי של לקות הלמידה. אבחון דידקטי נעשה על ידי אדם שהוסמך לכך ואשר יש לו ניסיון מוכח בתחום ההוראה. הדגש באבחון הדידקטי הוא על כישורים לימודיים מתוך זווית ראייה של מורה ולפיכך מושם דגש מיוחד על בניית תכנית לימודים מתאימה אשר תסייע לתלמיד להתגבר על הקשיים מולם הוא עומד. אבחון פסיכודידקטי – בו נתמקד בהמשך מאמר זה – משלב למעשה את הכלים של האבחון הדידקטי מחד, עם כלים של אבחון פסיכולוגי, כדי לאתר בצורה מדויקת יותר את הגורמים ללקות למידה כזאת או אחרת.

שיטות אבחון אחרות כוללות את האבחון הנוירו-פסיכולוגי אשר משלב את הכלים הפסיכולוגים שהוזכרו לעיל יחד עם כלים מדעיים-רפואים של הנוירולוגיה, כדי לספק אבחנה של הגורם המדויק ללקות הלמידה או להפרעת הקשב. אבחונים נוירופסיכולוגים נפוצים גם במקרים שבהם חל שינוי ביכולות הקוגניטיביות של אדם בעקבות אירוע מוחי, פגיעת ראש, גידול סרטני ועוד.

מהו אבחון דידקטי?

אבחון דידקטי הוא אבחון המבוצע על ידי מאבחן שהוסמך לבצע אבחון כזה, ואשר יש לו ניסיון מוכח בתחום ההוראה. משמעות הדבר, ראשית כי המאבחן הוא מורה, אשר עבר הסמכה ספציפית בתחום זה. האבחון הדידקטי מתמקד בעיקר בכישורי הלמידה הבסיסיים ומזווית הראייה של מקצוע ההוראה. האבחון הדידקטי מנסה לאתר קשיי למידה שונים ואת הגורמים להם. לאחר האיתור של לקות הלמידה, מתמקדת שיטת אבחון זאת בבניית תכנית לימודים ואסטרטגיה לימודית מתאימות אשר תסייענה לתלמיד להתמודד עם לקות הלמידה בהצלחה ולהביא לידי ביטוי את יכולותיו האמתיות והמלאות.

במסגרת האבחון הדידקטי נבדקות יכולות הילד בתחומי הלמידה השונים. האבחון הדידקטי בוחן את היכולות של הילד בתחומים העיקריים של הלמידה: קריאה, הבנת הנקרא, ביטוי בעל פה, כתיבה, למידת שפה חדשה, חישוב, וכיוצא באלו. לאחר זיהוי הקשיים המסוימים ו/או לקויות למידה שונות, מציעה השיטה גם את הצורה הנכונה להתמודד עם הלקות המסוימת. האבחון הדידקטי למעשה מאפשר לנו לבחון את תפקודי הלמידה של הילד.

מהו אבחון פסיכודידקטי?

אבחון פסיכודידקטי הוא למעשה אבחון דידקטי המשולב עם אבחון פסיכולוגי. אבחון פסיכולוגי כולל בדיקות מקיפות יותר, כולל מנת המשכל של הילד, ראיונות כדי לגלות קשיים רגשיים ואחרים אשר עלולים להפריע לילד ולגרום ללקות הלמידה ועוד. שילוב הפן הדידקטי בתהליך האבחון מסייע אף הוא לבנות את התכנית השלמה והטובה ביותר ללימוד עבור הילד בהתאם ללקות הלמידה

אבחון פסיכודידקטי מתבצע בשני שלבים למעשה, אבחון דידקטי ואבחון פסיכולוגי. האספקט הדידקטי באבחון פסיכודידקטי מתבצע בצורה דומה למה שתואר לעיל, ומספק תמונה שלמה של יכולות הלמידה של הילד. האספקט הפסיכולוגי באבחון פסיכודידקטי בוחן פרמטרים נוספים של התפקודים הקוגניטיביים. בין היתר אבחון פסיכודידקטי כולל גם מבחנים לקביעת מנת המשכל, והתבוננות באספקטים רגשיים שונים של לקויות הלמידה.

הבדיקה של אספקטים רגשיים במסגרת אבחון פסיכודידקטי חשובה כדי להבחין בין לקויות למידה ובין קשיי למידה: בה בעת שקשיי למידה עלולים להיגרם ממכלול רחב של סיבות, הרי שאין אלה בהכרח לקויות למידה מן הסוג של הפרעות קשב או בעיות שמקורן נוירולוגי בעיקרו. על ידי הראיונות הפסיכולוגיים ניתן להבין את מקורם של קשיי למידה שונים ואם הם שייכים לתחום לקויות הלמידה.

מתי כדאי לפנות לאבחון פסיכודידקטי?

הפנייה לאבחון צריכה להיעשות מוקדם ככל הניתן בכל מקרה, אולם כיצד תדעו אם עליכם לפנות לאבחון דידקטי, אבחון פסיכודידקטי או נוירופסיכולוגי?

אבחון נוירופסיכולוגי כאמור רלוונטי בעיקר במקרים בהם יש פגיעה ביכולות הקוגניטיביות של אדם באופן כללי או לאחר אירוע מסוים. האבחון הנוירופסיכולוגי בוחן, נוסף על הפרמטרים של כישורי הלמידה הרגילים, גם אספקטים רפואיים של היסטוריה רפואית ועוד, כדי לנסות לאתר גורמים נוירולוגיים ללקות הלמידה. אולם, לא בכל מקרה יש צורך באבחון נוירו-פסיכולוגי. במקרים רבים ניתן להסתפק באבחון דידקטי.

האבחון הדידקטי דרוש במקרים בהם אין חשש כי לקות הלמידה נגרמת כתוצאה ממנת משכל נמוכה מהממוצע או מקשיים רגשיים, וברור כי קשיי הלמידה נגרמים כתוצאה מלקות למידה מסוימת. במצבים אלה, אבחון דידקטי מציע גם את תכנית הלימודים השלמה אשר תסייע לילד לעמוד במטלות השונות בהתאם ליכולותיו האמיתיות ובהצלחה.

אבחון פסיכודידקטי דרוש באותם מקרים בהם יש חשש כי הקושי בלמידה נובע ממנת משכל נמוכה או קשיים רגשיים אחרים, וכאשר יש חשש כי הילד איננו מתאים למסגרת הלימודית בה הוא נמצא. אז, יש צורך מיוחד לאבחן את הסיבה המדויקת לקושי בלמידה. השימוש בכלים פסיכולוגיים מאפשר גם תמונה מעמיקה יותר באשר לגורם ללקות הלמידה, ומכאן גם לאופן הטיפול הנכון ביותר בה. ככל שהמדובר בלקות למידה אשר הכלים בה נמצאים בתחום הדידקטי, הרי שהאבחון הפסיכו-דידקטי יציע את הכלים המתאימים ביותר לקידום הילד בתוך המסגרת או את המסגרת המתאימה לו יותר.

כאמור, אבחון פסיכודידקטי כולל מבחנים פסיכולוגיים אשר נועדו לאמוד את מנת המשכל של הילד. בחינות אלה מותאמות לגילאים השונים ולרמות התפקוד של הילד, כך שאין כמעט חשש כי הילד יאובחן כבעל מנת משכל נמוכה אך בשל לקות הלמידה – אבחון פסיכודידקטי מביא את האפשרות בחשבון. אצל מבוגרים אבחון פסיכודידקטי יכלול גם בדיקות מהימנות ואמינות, כדי להבטיח כי הנבחן נותן תשובות אמתיות לשאלות ולמנוע אבחון לקות למידה שגוי. אבחון פסיכודידקטי כולל ראיונות עם הילד ובדרך כלל יהיה מורכב ממספר פגישות, באורך כולל של בין 5 ל-10 שעות.

יש גם דברים קצרים יותר

מול כל שיטות האבחון עומד מבחן TOVA שהוא מבחן קצר ביותר האורך כ-20 ד’, ואשר יכול במידה רבה לזהות לקויות למידה שונות. במסגרת מבחן זה נדרש הילד להגיב לתמונות שונות שהוא רואה בצורות שונות. על ידי מדידת מהירות התגובה, סוג התגובה, ופרמטרים נוספים, יכולה שיטת בדיקה זאת לתת אבחנה של לקות למידה. עם זאת, אחת הטענות המבקרות שיטה זו, טוענת כי השיטה מדייקת רק בכ-80% מהמקרים, ולכן איננה יכולה להוות תחליף לאבחון משמעותי ורציני – אלא בעיקר אינדיקציה.