אבחון קשב וריכוז - מידע, מאבחנים ומטפלים בישראל

במשך שנים, הכלי הממוחשב המרכזי (וכמעט היחיד) לאבחון ההפרעה היה מבחן TOVA (Test of Variables of Attention).
המבחן נחשב למספק, אך חולשתו המרכזית הייתה שבעוד שהוא נותן הכרעה לגבי עצם קיומה של ההפרעה (האם יש או אין הפרעת קשב וריכוז) הוא לא מספק מידע על המאפיינים הייחודיים של כל מאובחן. כפי שאמרנו קודם, קיימת שונות גדולה בין ילדים ברמת תפקודי הקשב שלהם. בהתאם לכך, גם בקרב ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז קיימת שונות באופי הקשיים: יש שמוקד הקושי שלהם הוא היכולת להתרכז, ויש שמתרכזים מצוין אך הם פגיעים מאוד להיסח הדעת (אלו הילדים שזקוקים לסביבה שקטה ונטולת מסיחים), ויש שמוקד הקושי שלהם הוא הנטייה האימפולסיבית.

מבדק ה- MOXO לאבחון קשב וריכוז

אבחון שמאפשר הצצה לתמונת הקשיים הייחודית של כל מאובחן, מאפשר גם תכנון נכון ומותאם יותר של הטיפול והסיוע שניתן לתת לו. לצורך זה פותחו בשנים האחרונות כלים המתבססים על אותו עקרון של TOVA (מטלה הדורשת קשב, מאתגרת אותו ומשווה את הביצוע לנורמות המקובלות), אך מוסיפים התייחסות להיבטים השונים של הקשב.

אחד הכלים שהולכים ונהיים נפוצים בשנים האחרונות הוא מבדק ה- MOXO, שבנוסף למתן הכרעה אבחנתית גם מעניק למאובחן ציון על ארבעה מדדים- קשב, תזמון, אימפולסיביות והיפראקטיביות- ובכך מעניק מידע חשוב להמשך.

למשל- אם הקושי של התלמיד המאובחן הוא בעיקר בויסות האימפולסיביות, המידע הזה חשוב לתכנון הטיפול, מאחר וילד בעל פרופיל כזה- סביר שהישגיו הלימודיים ותפקודו נפגעים מהיעדר בקרה, כתיבה פזיזה של תשובות ופתרון חפוז של בעיות.

ברמה ההתנהגותית ילד כזה הוא אותו תלמיד שעונה תשובה לפני שהמורה (או כל אדם אחר) סיים לשאול את השאלה, שנוטה “לירות” תשובות ללא הצבעה ולהתפרץ לדברי המורה, שמול חבריו הוא מהיר להתעצבן ו”לשבור את הכלים” (גם אם בדיעבד הוא מתחרט וחש צער עמוק על כך).

לעומתו, ילד שהפרופיל הקשבי שלו מצביע על בעיה בקשב מתמשך, הוא הילד ש”הולך לאיבוד” במהלך השיעור, שמתקשה להתמיד בקריאה רציפה של טקסט כלשהו, שנודד ונהיה חולמני במהלך מבחנים וכיוב’.