בעת האחרונה עולה הצורך בשימוש באבחונים החל מכיתות יסוד בבתי הספר היסודיים וכלה במכללות ואוניברסיטאות. צורך זה בא כדי לתת מענה מתאים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, מתוך רצון להעניק שוויון הזדמנויות בחינוך. העלאת המודעות לשונות בין התלמידים הביאה להקמתם של צוותים מקצועיים שכל מעיינם לפתח דרכי הוראה מתאימות, על מנת לאפשר לילד לקוי למידה ולמתקשה, לעקוף את קשייו ולממש את הפוטנציאל השכלי שלו.
קיומם של אבחונים שונים בא לענות על הצורך לתת מענה מדויק ומתאים לכל ילד ובוגר לקוי למידה. התפתחות תחום זה הביאה לפיתוחם של מבחנים שונים שכל אחד מהם עונה על מטרה ספציפית, כדי לתת הכוונה וטיפול לילד זה. עריכת אבחון כמוה כבדיקת רופא. דו”ח האבחון כמוהו כמרשם. ישום המלצות הדוח כמוהו כמילוי המלצות הרופא לתרופה או טיפול. יחד עם זאת קיומם של סוגים אבחונים רבים מביא לבלבול בקרב הנבחנים והוריהם. מר זה בא לערוך סדר ולהבהיר את השונות.
הסימנים המצביעים על הצורך באבחון:
הורה ששם לב שילדו אינו משתלב בכיתה מאחת או יותר הסיבות הבאות, מומלץ שיפנה עימו לאבחון:
- הישגיו הלימודיים אינם תואמים את ההשקעה שלו.
- קיים פער לימודי בין רמת הכיתה ורמת הילד.
- התקדמות איטית על אף הסיוע שהילד מקבל (כמו מורה פרטית, עזרת ההורים וכו..).
- קשיים לקבל את כללי ההתנהגות בכיתה.
- חוסר מוטיבציה ללכת לבית הספר. שבאה לידי ביטוי בקשיים לקום בבוקר, היעדרויות רבות עד כדי נשירה מבית הספר.
- התנהגות חריגה: כמו התפרצויות בכי או כעס, שינה מרובה, הימנעויות רבות.
- מצוקה רגשית.
סוגי אבחונים:
- אבחון פסיכו-דידקטי
אבחון זה נתן לחלקו לאבחון דידקטי, אבחון פסיכולוגי ואבחון פסיכו-דידקטי.
אבחון דידקטי– אבחון זה נעשה על ידי מאבחן דידקטי, אשר בהכשרתו למד ליקויי למידה והמאבחן הינו מומחה באבחון ובניית תוכנית טיפול מתאימה.
האבחון עוזר למפות קשייו הלימודים וכשריו של התלמיד, הוא בודק יכולת קריאה, הבעה, כתיבה, חשבון , שפה זרה, מנגנונים קוגניטיביים המשתתפים בתהליך הלמידה ועיבודם, זיכרון, תהליכי תפיסה שמיעתיים וחזותיים. על פי איסוף נתונים זה הוא בונה מפה לימודית של הילד, מהם תחומי החוזק כדי שיצחיח בלימודים.
אבחון פסיכולוגי– נעשה על ידי פסיכולוג חינוכי המומחה בתחום זה. הפסיכולוג מעביר מבחן אינטליגנציה וכן מבחנים השלכתיים. מבחני האינטליגנציה נבדקת היכולת השכלית של הילד, מבחנים אלו בודקים יכולת מילולית, זיכרון, טווח קשב, הבנה, תפיסה (כמו מבחן ווקסלר) וכיצד הם משפיעים על תפקודו הלימודי.
במבחנים השלכתים (כמו מבחן TAT או רורשך) באים לשם הערכת מצבו הרגשי של הנבחן. באים להעלות השערות לגבי אישיותו, תפקודו בתחומי חיים שונים, מנגנוני ההגנה בהם הוא משתמש ומערכות יחסים, לשם התווית דרכי טיפול והתערבות מתאימה.
אבחון משולב- פסיכו דידקטי– אבחון זה נעשה על ידי פסיכולוג חינוכי שהוכשר לבצע אבחון פסיכו- דידקטי, או על ידי פסיכולוג ומאבחן דידקטי בנפרד, המגישים המלצות הנובעות מתוצאות שני האבחונים.
האבחון המשולב נחוץ כאשר התלמיד עומד בפני ועדת השמה לקראת העברה לחינוך מיוחד וכן לשם קבלת חלק מההתאמות למבחני הבגרות (ישנן התאמות שלגביהם נתן להסתפק באבחון דידקטי בלבד). לכן מומלץ להתחיל באבחון דידקטי ואם תוצאות האבחון ימליצו על השלמת האבחון אזי לפנות לפסיכולוג.
עשיית אבחון בבית ספר יסודי ובחטיבת ביניים מטרתה להקנות תוכנית לימודים ייחודית שבאה להתאים את דרכי ההוראה לתלמיד, כך שיוכל להתמודד עם החומר הלימודי ולפתח אסטרטגיות למידה מתאימות להתמודד עם הקושי. אבחון הנעשה בשלב מאוחר יותר כמו בבית ספר התיכון ובמוסדות לכשכלה גבוהה, נועד על מנת להקנות התאמות שיאפשרו לו לצלוח את מבחני הבגרות והלימודים הגבוהים.
- אבחון קשב וריכוז
אבחון זה נעשה אך ורק על ידי רופא נירולוג או פסיכיאטר. הרופא שואל שאלות רבות לגבי ההתפתחות והתפקוד בבית ובמסגרת החינוכית. יש רופאים הנעזרים בשאלון הניתן להורה, למורה ולתלמיד (שאלון קונורס). כמו כן יש רופאים המשתמשים במבחנים ממוחשבים ככלי עזר לבדיקה.
לעיתים בעקבות אבחון דידקטי או/ו פסיכולוגי עולים רמזים להפרעת קשב אצל הנבדק, שבעקבותיו הוא מופנה להערכה נירולוגית.
המבחנים הממוחשבים הנפוצים הם:
- BRC- זהו מבחן הבודק את תפקודי הקשב (קשב מתמשך, פיצול קשב, אימפולסיביות וקשב סלקטיבי) ותפקודים ניהוליים (כמו יכולת תכנון, ארגון למידה מטעויות). הוא מתאים להעברה לילדים החל מגיל 6.
- O.V.A- סדרת מבחנים ממוחשבים שכוללים חזרה על פעולה מתמשכת הנחשבת “משעממת”. הבודקים מהירות תגובה, אימפולסיביות, התמדת קשב ועקביות. המבחן מועבר בשני מועדים: המועד הראשון בודק ביצוע בלבד, במועד השני הנבדק מבצע את המטלה לאחר שנטל תרופה לטיפול בבעיית הקשב (רטלין) כאשר הרופא משווה את הפער בין שתי תוצאות העברת המבחנים.
- MOXO- מבחן הבודק את תפקוד הנבדק ברמת הקשב, ההיפראקטיביות, התזמון והאימפולסיביות. לאחר העברתו מקבל הנבדק פרופיל אישי .
חשוב להדגיש מבחנים אלו אינם באים במקום לפנות לרופא, אלא הם מהווים בדיקה שמהווה כלי עזר לרופא.
לאחר הבדיקה הנבדק מתבקש לעבור בדיקת דם וכן EEG ורק לאחריה הרופא קובע את הטיפול המומלץ. ההורה חייב להיות בקשר רציף עם הרופא לדווח לו על כל תגובה של הילד וכן כל שינוי בהתנהגותו. על פי דיווחים אלו קובע הרופא את המשך הטיפול וקובע את המינון הרצוי.
- מבחנים רגשיים
מבחנים המועברים על ידי פסיכולוג קליני שיש לו הכשרה לאבחון ילדים. רוב המבחנים הרגשיים הינם מבחנים השלכתים, בהם הנבדק משליך את רגשותיו על תמונות או דגמים המוצגים בפניו, לפיהם נתן להסיק על קשייו הרגשיים של הנבדק.
מבחנים אלו באים לשם טיפול בהפרעות רגשיות כמו חרדה, דיכאון, טראומה, קשיי הסתגלות. הטיפול מלווה בשיחות אישיות עם הילד וכן מפגשים עם ההורים.
הכותבת: רונית כהן זמורה
מטפלת זוגית ומשפחתית
מאבחנת דידקטית
מומחית להפרעות קשב וריכוז
טל:0522-303707
אתר: ronitzmoa.co.il
