אורית בורוכוב – אבחון דידקטי
אורית בורוכוב היא בעלת ניסיון עשיר בהוראה וסיוע לתלמידים מתקשים. אורית היא בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בייעוץ חינוכי. בעיסוקה אורית היא מורה להוראה מתקנת, עם התמחות בקשיי קריאה וכתיבה ושיפור המוכנות לכיתה א’.
את דרכה המקצועית החלה אורית כמורה מחנכת לכיתות א’- ב’, ובהמשך עבדה בבית ספר יסודי כמורה להוראה מתקנת. בשנים האחרונות אורית עובדת עם ילדים המאופיינים כבעלי עיכובים התפתחותיים המשולבים במסגרת חינוכית רגילה.
בנוסף, אורית היא מאבחנת דידקטית מוסמכת, והיא עובדת ככזו מטעם משרד החינוך בבתי ספר יסודיים, וכן במסגרות פרטיות לקידום וסיוע לבעלי לקויות למידה.
לכל אורך שנות עבודתה, צברה אורית ניסיון רב בשיטות ואסטרטגיות להקניית קריאה, כתיבה ומיומנויות חשבוניות לבני הגיל הרך וגילאי בית הספר היסודי.
בעבודתה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, עמדה אורית על החשיבות של אבחון נכון של מוקדי הכוח והיכולת של כל ילד, ועל היותם המפתח שמאפשר לו למצות את הפוטנציאל הגלום בו. לכן אורית רואה חשיבות מכרעת באבחון דידקטי כצעד ראשון בתהליך ההוראה המתקנת וקידום הלמידה.
אבחון דידקטי
האבחון הדידקטי הוא תהליך שבמסגרתו, במהלך מספר מפגשים, נבדקות היכולות הבסיסיות שהן אבני היסוד של תהליך הלמידה. תוצאות האבחון בעצם מאפשרות לאדם לעמוד על מקור הקשיים שלו ועל מוקדי הכוח שלו. לקושי לימודי מסוים יכולים להיות מספר גורמים אפשריים, ומצב שבו האדם מתקשה עשוי לנבוע מגורם אחד או ממספר גורמים במקביל.
היכולות הנבדקות במסגרת אבחון דידקטי הן התפקודים הבסיסיים המאפשרים רכישה ושליטה במיומנויות כמו קריאה, כתיבה וחשבון. אלה כוללות: יכולת זיכרון (לטווח קצר ולטווח ארוך), יכולת קשב וריכוז (על שלל ההיבטים: נטייה להסחת דעת, פיצול קשב ומולטיטסקינג, יכולת למיקוד קשב ממושך, יכולת לעבור בין מטלות ומשימות וכיוב’), תפיסה חזותית, תפיסה שמיעתית, תפיסה מרחבית, יכולות ויזו- מוטוריות וגרפו- מוטוריות (תיאום יד-עין, כתיבה ושרטוט) ותפקודי שפה דבורה (אוצר מילים, מודעות פונולוגית). בנוסף, האבחון מאפשר להכיר את סגנון הלמידה האישי של המאובחן והרגלי העבודה שלו, ובכלל זה קצב העבודה, מידת היסודיות, תשומת לב לטעויות והפעלת בקרה עליהן, יכולת התכנון ומידת ההתארגנות.
כאמור, חשוב לזכור שהאבחון לא תר אך ורק אחר הקשיים אלא גם מאתר נקודות של חוזק, הצטיינות ויכולת, לכן לא נכון להסתכל עליו כעל מבחן למידת היותו של האדם לקוי או מתקשה, אלא כחקירה שבסופה מתגלה התמונה המלאה של היכולות והחולשות של האדם. מכאן שהאבחון הדידקטי הוא אמנם פתח לתכנון של הוראה מתקנת, סיוע לימודי, התאמות במבחנים ובסביבת הלמידה ושלל אסטרטגיות שיסייעו ללומד להתגבר על קשיים, אבל הוא גם מציע הסתכלות על הלומד כישות שלמה ומורכבת, שיש לה גם יכולות תקינות ואף טובות במיוחד, ומאפשר לתכנן את המשך הדרך מתוך התבססות על נקודות אלה.
בהמשך לכך, אורית רואה במתן הזדמנות עבור הילד לחוות הצלחה מרכיב חשוב מאוד בסיוע לימודי. ילד שסובל מקושי וזקוק לעזרה, סוחב עמו המון כישלונות “היסטוריים”. האופן שבו כישלונות אלה פגעו במוטיבציה שלו ללמידה והעמיסו עליו קושי רגשי, הביא לפגיעה בלמידה שבאה בהמשך והפכה את חוויית הכישלון למעגל מתסכל ששב ומשחזר את עצמו. תכנון נכון של הסיוע הלימודי, בהתאם למקורות הכוח של הילד כפי שנחשפו באבחון, תוך תקשורת רציפה עם הילד, הוריו והצוות החינוכי, מבטיחה את שבירת מעגל הכשלונות והעצמת הילד לקראת למידה מוצלחת.
