הטיפול באמצעות בע”ח כמסייע , תומך ומשקם בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות.
אתחיל בתיאור מקרה של דרור בן ה-6 (שם בדוי), שהגיע עם תיאור מפי הוריו המודאגים ,של ילד פיקח שלא תמיד יכול לשלוט בדחפיו ולעיתים מתפרץ , צועק ואף מכה . ילד שקשה לו מאוד הפרידה והמעברים ומביע זאת בכעס ובבכי. ילד שלעיתים קשה לו הישיבה הרציפה והוא צורך גרויים ותשומת לב תמידיים וכמובן שילד כזה אינו אהוד על חבריו ומוריו שנאלצים להתמודד עם התנהגויות בלתי צפויות מצידו ונוצרת אז בעיה חברתית, התנהגותית, תקשורתית ורגשית. מאין מעגל קסמים שכזה ,שקשה מאוד לצאת ממנו ללא עזרה.
בפגישות הראשונות מתוודא דרור לחיות רבות בפינת החי ובחדר הטיפולים. הוא שמח לקראתן ומעוניין להכיר ולחוש אותן אך יחד עם זה מלא בחשדות ובתוקפנות. הוא חושש שהשרקן בעל העניים הלבנות ינשך אותו, הברווזה נראית לו מאוד מכוערת , הוא מוכן להחזיק את הנחש , מוודא שאיננו ארסי ומספר המון סיפורים על נחשים מסוכנים , הוא רוצה שהגרביל יחשוב שהוא חתול וכך הוא יתפוס אותו, מבקש להאכיל את השרקנים כולם בגזר אחד, שילחמו עליו. במשחק עם המכרסמים הקטנים הוא בודק את הגבולות, מרים גבוה, חוסם את דרכם בצורות שונות ומשונות.
במהלך המיפגשים הבאים , הקשר איתי מתהדק, דרור מבחין שאני רואה אותו, מקבלת אך שומרת על החיות מפני פגיעה וגם עליו מפני האלימות וחוסר השליטה שבתוכו.
כעת במפגשים, משתף אותי דרור במשחקים הדימיוניים בהם מושלכת על החיות ראיית עולמו השלילית והתוקפנות שהצטברה בתוכו,הוא מבקש שנהייה המרושעים, נתפוס ונעביר את הגרבילים לכלא ואז גם הם יהפכו לכאלו ויצטרפו אלינו. מבקש להפגיש שני מיני חיות ולראות מה יקרה. כמובן שאני משתפת פעולה עד גבולות ברורים, דבר שמרגיע את דרור והוא יודע שפה יש מי שרואה ומקבל את המועקה הפנימית אך גם שומר עליו.
בהמשך דרור מתחיל לספר מעט על עצמו ועל מעלליו ועל הדימוי העצמי הירוד שהוא שרוי בו. אני מקפידה תמיד להקשיב ולהכיל גם את הדברים הפחות נעימים ותמיד מזכירה לו את הצדדים הטובים שבו . המטרה היא לחזק את הילד הטוב ,שמצליח להשתלט על הדחף התוקפני ולהאיר בתוכו את החיובי, דבר שיחזק את ביטחונו ודימויו העצמי שנישחק לאור הנסיבות ובכך יפחית את התסכול ואת התפרצויות הזעם.
לאורך הפגישות, דרור ממשיך ומשחרר הרבה מהמועקות שרובצות בתוכו, הוא אומר ,לדוגמא,שהנחש עם הפה הגדול מזכיר לו את עצמו שלעיתים קוראים לו פה גדול במיוחד כשהוא שר ומתלוצץ בקול רם. עוד הוא מציין שהאוגרמרגיש רע כשהוא גונב את האוכל בדיוק כמו שהוא הרגיש כשגנב נקניקיה במסיבה. יחד עם זה דרור חווה המון הצלחות ואושר כשהוא מטפל ומעניק לחיות מכל הלב וכאני שם לראות את הילד הטוב שמיזמן הוא לא פגש בעצמו ובטח שלא הסובבים אותו .
עם הזמן מבין דרור, שלברווזה המכוערת יש גם צד מאוד יפה, ואנחנו מקבלים אותה כמו שהיא ואותו דבר לגבי בון הכלב השובב שלמרות שהוא נושך ונובח ,אנחנו לא מוותרים עליו, מלמדים ושמים גבולות מתוך אהבה. באחד הימים מציין דרור שהברווזה המכוערת היא בעצם נחמדה והוא מאכיל אותה מכף ידו וגם את בון הוא מצליח ללמד לשבת והתלטף. נראה שדרור נרגע עם הזמן.
בשלבים נוספים של הטיפול, דרור מתרכז באילוף של התוכי, הכלבים, האוגרים הוא מבקש להרגיע את היונים ואת התרנגולת והוא תמיד מבקש שאהייה שם בשבילו , אראה ואעזור לו. הוא מאושר כשאני שם משקפת ומחזקת.
בד בבד עם הטיפול ,הדרכת ההורים היא חלק בלתי נפרד. הם זקוקים לאוזן קשבת ולייעוץ בהתמודדות לא פשוטה בכלל וכמו כן הם צריכים להתעדכן בתהליך הטיפולי שעובר ילדם על מנת להתקדם איתו רגשית ולאפשר לו לצמוח. הורים לילד עם קשב וריכוז חייבים לקבל ולהתגייס בכל הכוח, לראות את הכוחות והחיוב שבילדם ועם כל התיסכול והכעסים לתמוך בו ולהיות לו כעוגן מפני הסערה שהוא מצוי בא בפנים ובחוץ, להבין שאם מפספסים עכשיו התשלום ייגבה בטווך הארוך ואז כבר יהייה הרבה יותר קשה לעצב ולשנות.
קצרה היריעה להרחיב עוד ועוד אך לסיכום אומר שעולמו הפנימי והחיצוני של ילד קשב וריכוז עם היפראקטיביות, הוא קטאסטרופלי והמרכיבים שנדרשים כדי לספק את עולמינו הפנימי שהם: השתייכות, שליטה ,הנאה, ומשמעות, אצלם הם חסרים. ילדים אלו לא שולטים בחלק ממעשיהם, לעיתים הם נהנים מדברים שגורמים נזק לסביבה ולכן הם נדחים ולא נאהבים והמשמעות והענייו בחייהם מעטה ,אם בכלל.
כפי שניתן לראות ,דרך החיות ניתן להגיע במהירות וביעילות אל המטופל ולמלא בהדרגה את החלל החסר, בדגש על כוחות , בהבנה שאיננה שופטת ומבקרת אלא מחזקת את הצדדים הטובים ובונה דימוי חיובי. דרך החיות נלמדות דרכים חיוביות לקשר עם העולם החיצוני בהתאם לקצב של הילד וליכולות שלו. הרגעה,דחחית סיפוקים, הפחתת חרדות ומועקות, חיזוק הדימוי והביטחון העצמי ומכאן הקשבה והתחשבות באחר ותקשורת חיובית עם הסובב.
