אני לא עצבני, יש לי ADHD
ישנן הפרעות פסיכיאטריות רבות שאת הביטוי שלהן ניתן לראות באופן מידי באדם שעומד מולכם. עם זאת, (ADHD (Attention deficit hyperactivity disorder או הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות היא הפרעה שרבים לא מודעים לכך שמופיעה גם במבוגרים וכתוצאה מכך, התסמינים שלה מקבלים פירוש מוטעה בקרב הציבור הרחב. ההפרעה מתבטאת אצל כל אדם בצורה מעט שונה אבל התסמין הנפוץ המוכר ביותר הוא חוסר יכולת למקד את הקשב לאורך זמן וקושי ביכולת הריכוז באופן כללי.
הטקסט הקצר שלפניכם נכתב במטרה להרחיב את הדעת אודות התסמינים השונים של ההפרעה ולהזהיר מפני גיבוש של דעה קדומה כשנתקלים בהם. כפי שציינו, מדובר על קשת רחבה של תסמינים וקצרה היריעה מלהרחיב אודות כל אחד ואחד מהם ולכן נזכיר רק שניים. אתם מוזמנים להמשיך ולהכיר תסמינים נוספים כדי להימנע מגיבוש דעות שגויות בנוגע לאנשים שסובבים אתכם ואפילו בנוגע לעצמכם.
“תקשיב לי כשאני מדברת איתך”
אחד התסמינים הנפוצים של הפרעת קשב וריכוז הוא חוסר היכולת להתמקד בגירוי אחד בלבד. כתוצאה מכך נוצר מצב בו האדם שסובל מהתסמין מסוגל לנהל שיחה רק בזמן שהוא מקשיב למוזיקה, משחק בטלפון הנייד או מביט בטלוויזיה. לרוע המזל, אנשים רבים לא מכירים את התסמין הנפוץ הזה וכתוצאה מכך מרגישים כי האדם שמולם אינו קשוב להם וכי הם לא מעניינים אותו מספיק. למרבה האירוניה, ישנם גם לא מעט מבוגרים שלא מודעים לכך כי הם סובלים מן ההפרעה וחשים אשמה לנוכח ההתנהגות שלהם, למרות שאינה בשליטתם.
ללכת ברחוב וללעוס מסטיק
נכון, זה נשמע מצחיק, אבל ביטוי אחר של ההפרעה הוא חוסר היכולת להתמקד ביותר ממשימה אחת ברגע נתון. גם אנשים מוכשרים ביותר כמו נגנים וירטואוזיים למשל, מדענים או ספורטאים מצטיינים שלוקים בהפרעה, מתקשים מאוד בהתמקדות ביותר ממשימה אחת. לרוע המזל, גם כאן לעתים נדירות הקושי הזה מיוחס להפרעה והדעה הקדומה מתחילה להיווצר. מן הסתם, היא אף פעם לא חיובית ולרוב מורידה מערכו של האדם בעיני הסובבים אותו.
הימנעו מסטיגמות
ככל שתזהו יותר סימפטומים שמאפיינים את המחלה, תוכלו להבין יותר טוב את האדם שסובל ממנה. השכיחות שלה גבוהה מאוד באוכלוסייה והיא נעה בין 5-15%. מומחים רבים טוענים שהשכיחות שלה אף גבוהה מכך אבל מאחר ולא מבוצעים סקרים בהיקפים גדולים לאבחון התופעה, ישנו חוסר בנתונים מדויקים. אי לכך, רוב הסיכויים שאתם מכירים אדם אחד לפחות שסובל ממנה. היו סבלניים ומבינים, הקשיים היומיומיים של הסובלים מההפרעה מכבידים מאוד על חייהם ודעות קדומות לא עזרו אף פעם לאף אחד.
