בעיות קשב וריכוז אבחון – כיצד מאבחנים זאת?
הפרעת קשב וריכוז עם או ללא היפראקטיביות אינה פוגעת רק בהיבט האקדמי, כפי שרבים נוטים לחשוב, אלא פוגעת תפקודית בכל הביטי החיים ויוצרת עכבות במיוחד בתחום הרגשי. אחת הפגיעות היא באסטרטגיות ההתמודדות של הלוקים בהפרעות הקשב, כמו הכחשת הבעיה וההיאחזות בקושי על מנת להסביר כישלונות ולהימנע מאתגרים שעלולים להובילם לכישלון נוסף, כשהתופעה גוררת עימה הצבת רף שאיפות ומטרות נמוך משמעותית מפוטנציאל הטמון בהם. אחד הקשיים בהפרעת הקשב הוא היותה של ההפרעה “לקות שקופה”, ולא קיימת כיום אפשרות לבחון את הכשל במנגנון הקשב באופן ויזואלי או מעבדתי. כתוצאה מכך רבים מבעלי ההפרעה אינם מאותרים ומאובחנים, ונטועה בהם האמונה השגויה כי הישגיהם הנמוכים נובעים מקווי אופי, קווי אישיות ורמה אינטלקטואלית נמוכה.
בעיות קשב וריכוז – אבחון
הנתונים הסטטיסטיים היבשים מראים כי כ-10% מן האוכלוסייה לוקה בהפרעת קשב וריכוז. ההפרעה מתלווה גם אל החיים הבוגרים, על אף הסברה השגויה שהייתה נטועה בעבר כי במקרים מסוימים התופעה חולפת. זוהי בהפרעה נוירולוגית אשר המקשה בתפקוד האקדמי ומונעת מיצוי הפוטנציאל באופן מטבי. זיהוי ההפרעה מתבצע לרוב בגילאי בית הספר, כשבמקרים בהם תסמיני הליבה הינם היפראקטיביות ואימפולסיביות קיימת אפשרות לאתרה גם בגילאי הגן. לרוב, מועלים החשדות על ידי מורים מחנכים, גננות או ההורים. במידה וקיים חשש כי הילד לוקה בבעיות קשב וריכוז, מומלץ לאסוף מידע רב ככל שניתן על הילד, באמצעות עריכת תצפיות למשך שבוע עד עשרה ימים, דרך התבוננות בילד במסגרות שונות ובמצבים שונים כמו במצבי שינה, התעוררות משינה, אכילה, התארגנות לקראת יציאה, התנהלות בבית הספר, התארגנות לקראת שינה וכדומה, תוך הסתייעות בגורמים שונים אשר הבאים במגע עם הילד.
שלב הפנייה אל גורמים רפואיים
לאחר עריכת התצפית על הילד יש לפנות אל רופא המשפחה לשם בדיקות קליניות-רפואיות כלליות, כמו בדיקות דם על מנת לשלול מצבים המדמים את תסמיניה של הפרעת הקשב והריכוז. כחלק מן הבדיקות מומלץ לערוך בדיקת ראיה, בדיקת מיקוד ראיה, בדיקת שמיעה ובדיקות נוספות בהתאם לחשדות. כמו כן יש לפנות לבדיקה קלינית אצל רופא נוירולוג, פסיכיאטר או רופא מומחה להתפתחות הילד, כשבהתאם לתקנות משרד הבריאות רק גורם רפואי מוסמך רשאי להעניק את האבחון הסופי. בעת הבדיקה הקלינית בוחן הרופא המומחה את המצב הקליני של הילד, מתבונן על התנהגותו ותפקודו, בוחן היסטוריה משפחתית, מראיין ומתחקר. בשלב זה מפנה לרוב הרופא המומחה את המטופל לאבחונים נוספים כדי לקבל הערכה כוללת יותר על מצבו של המטופל. בין האבחונים הקיימים כיום ניתן למצוא את האבחון הדידקטי, האבחון הפסיכו דידקטי והאבחונים הממוחשבים שמטרתם להוות מדד נוסף לתמונה הכוללת של תפקוד מרכיבי הקשב אצל המטופל.
האבחון הדידקטי
מטרתו של האבחון הדידקטי הוא לזהות ולמפות כשלים ונקודות חוזק במיומנויות היסוד, ובזיהוי אסטרטגיות הלמידה של התלמיד, תוך שאיפה לייעל אותן ולסלול דרך איתנה להצלחה בלימודים. האבחון הדידקטי בוחן את פרופיל הלמידה במספר מישורים, כשבתחום השפה נבחנות יכולות הקריאה, ההבנה והכתיבה. בתחום המתמטיקה נבדקות המיומנויות הבסיסיות בהתאם לגיל המאובחן. כמו כן, נבחנים המנגנונים אשר העומדים בבסיס כישורי הלמידה כמו הזיכרון השמיעתי והחזותי, יכולת שליפת המידע מן הזיכרון וקצב העיבוד הלשוני, התפיסה החזותית, מודעות פונולוגית וכדומה. האבחון הדידקטי ממפה מוקדי החולשה ומוקדי הכוח, כשבנסיבות בהן עולה החשד לקשיים רגשיים מומלץ להרחיב את האבחון הדידקטי ולשלב בו את האבחון הפסיכו דידקטי, שכולל בתוכו את האבחון הפסיכולוגי. המבדק נעשה באמצעות מאבחן דידקטי אשר הוסמך לערוך את האבחון. המבדק מספק המלצות עבור התאמות ברמה 1-2 בבגרויות.
האבחון הפסיכו דידקטי
אבחון פסיכודידקטי הינו אבחון אשר מחבר בין החלק הדידקטי, המורכב מן המיומנויות אותן רכש התלמיד בבית הספר לבין המרכיב הפסיכולוגי. האבחון הפסיכו דידקטי מעניק הערכה של התפקודים האינטלקטואלים, תפקודי הקשב והריכוז, הערכה רגשית ותפקודי הלמידה. האבחון הפסיכו דידקטי מזהה חולשות ויכולות בהיבט הלימודי, בשילוב של קשיים התנהגותיים, חברתיים ורגשיים שונים. האבחון האינטלקטואלי בוחן רמת המשכל, תפקודי למידה ותפקודי זיכרון. תחום הקשב והריכוז בודק את הזיכרון החזותי, שמיעתי וקצב עיבוד המידע. התחום הרגשי נבדק דרך מבחנים השלכתיים, שנועדו לאתר קשיים רגשיים שנובעים מהפרעת הקשב או פוגעים במיומנויות הלמידה. המרכיב הפסיכולוגי באבחון מבוצע באמצעות פסיכולוג קליני או חינוכי, כשהמלצותיו תקפות לגבי מתן התאמות ברמות 1-3 בבגרויות.
אבחונים ממוחשבים לאיתור בעיית קשב וריכוז – מבדק MOXO
המבדק הממוחשב הינו אחד מכלי הסיוע המשמעותיים והחיוניים ביותר לאבחון בעיות קשב וריכוז, שבודק את ביצועי המטופל באופן מדיד ואובייקטיבי. כלי האבחון הממוחשב החדיש והעדכני ביותר הוא מבדק MOXO אשר מגדיר את ביצועי הנבדק בהתאם למרכיבי הפרעת הקשב המורכבים מתזמון, קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. היתרונות הטמונים במבדק MOXO כוללים את מרכיב האובייקטיביות, מדידת ערכים בצורה מדויקת וכמותית, מיפוי ובידוד תפקודי הקשב של הנבדק, השוואה מיידית של ממצאי פרופיל הקשב אל הנורמה הישראלית והנורמה הבינלאומית העדכנית, כשכל האבחון נערך בסביבות שונות, שחלקן תחת מסיחים שמיעתיים וחזותיים המדמים את סביבתו הטבעית של הנבדק. תוצאות המבדק הינן מיידיות, ברורות ופשוטות, והן זמינות באופן מיידי בתום האבחון.
בדיקת TOVA לקשב וריכוז
אבחון ממוחשב נוסף הוא מבדק TOVA, שהינו המוכר והוותיק ביותר מקרב כל האבחונים הממוחשבים. הבדיקה מאפשרת מדד אובייקטיבי של תפקודי הקשב השונים דרך מטלה רוטינית ומשעממת באמצעות המחשב ומספקת הערכה ביחס לנורמה המקובלת בהתאם לקבוצת הגיל. הבדיקה נערכת בשני שלבים כשבתום השלב הראשון נוטל הנבדק כדור ריטלין, והוא נדרש לבצע שוב את אותה המטלה. התהליך מאפשר לבחון את השפעתו ויעילותו של הטיפול התרופתי על הנבדק. הבדיקה בוחנת מוסחות, אימפולסיביות, ריכוז ויציבות זמן התגובה. לאחר הבדיקה מנתח המחשב את התוצאות ונערכת השוואה ביחס להתפלגות הנורמאלית המצופה מקטגוריית הגיל של הנבדק.
דרכי הטיפול בבעיות קשב וריכוז
מטרתה של סוללת האבחונים היא זיהוי הקשיים והיכולות על מנת להתאים דרכי התמודדות בהתאם לממצאים אשר נחשפו בתהליך. הגישה המקובלת היא הטיפול המשולב, אשר מורכב מטיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי תומך, הדרכת ההורים, הדרכת צוותי ההוראה ורפואה משלימה. הטיפול השכיח ביותר להפרעת הקשב הוא הטיפול בתרופות שתפקידן להמריץ את מערכת העצבים. טיפול פסיכולוגי תומך מותאם לאופי התסמינים הנלווים, כמו הטיפול הרגשי שנועד להעלות את הדימוי העצמי אשר נפגע בעקבות רצף הכישלונות, וטיפולי העצמה המסייעים למטופל להיפטר מדפוסי התנהגות ומחשבה שליליים, והקצאת כוחות עבור השינוי.
