גליה רוקח
גליה רוקח היא מוסמכת באבחון דידקטי. לגליה תואר ראשון במדעי ההתנהגות מטעם אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, וכן היא בוגרת תואר שני באבחון וטיפול בלקויות למידה באוניברסיטת בר אילן. גליה מביאה עמה ניסיון עשיר ורב שנים בעבודה עם אוכלוסיות וקבוצות הסובלות מלקויות למידה: היא הייתה מורה להוראה מתקנת במרכז טיפולי וגם בבית ספר יסודי באור יהודה, הועסקה כמדריכת תפקודי למידה לתלמידים בגילאי חטיבת ביניים בבת ים, ובנוסף נטלה חלק כמאבחנת דידקטית במגוון פרויקטים לאוכלוסיות מתקשות. כיום גליה עוסקת באבחון דידקטי בקרב ילדים, נוער ומבוגרים, וכן בהדרכת קורסים בנושא אסטרטגיות למידה.
לקויות למידה
לקויות למידה הן קבוצה של לקויות התפתחותיות הפוגעות בתפקודי הלמידה הבסיסיים (קריאה, כתיבה ומיומנויות חשבוניות), ובכך מפריעות לאדם לרכוש ידע ומיומנויות בהתאם למצופה מגילו והמשאבים העומדים לרשותו. הקריטריון המנחה את הקביעה כי אדם מסוים סובל מלקות למידה הוא פער בין מה שמצופה מהאדם על פי גילו, רמת לימודיו ומנת המשכל שלו (ציפיה שהיא מותאמת לנורמות סטטיסטיות) לבין תפקודו הלימודי בפועל. הלקויות מאופיינות בהטרוגניות, כלומר קיים שוני בין הסובלים מהן, כאשר אדם יכול להיות בעל לקות למידה בתחום אחד או בכמה תחומים.
ההיבט הרגשי והחברתי של לקויות למידה
נקודה חשובה בהקשר של לקויות למידה היא העובדה שאין קשר בינן לבית רמת האינטליגנציה, והסובלים מהן יכולים להיות אינטליגנטים באופן שהוא גבוה מהממוצע, נמוך ממנו או ברמה ממוצעת. לכן, מעבר לתחומים הלימודיים שבהם מתקשים לקויי הלמידה, הם מתפקדים באופן תקין לחלוטין בתחומים האחרים. בשל מצב זה של לקות שלרוב לא נראית לעין (בניגוד לנכויות פיסיות, למשל), הסביבה מתקשה לתפוס ולהפנים את הקושי שהאדם לקוי הלמידה חווה, ולתייג אותו כעצלן או להאשים אותו במצבו. נקודה זו, במיוחד בקרב ילדים צעירים, היא פתח לתסכול רב ופגיעה קשה בדימוי העצמי.
לעתים לקות למידה גם תפגע ביכולת להבין מצבים חברתיים או להגיב באופן מותאם (תוצר של פגיעה במהירות העיבוד המנטלי או קשיים רגשיים שהתפתחו על רקע היסטוריה של כישלונות לימודיים), אך לרוב קשיים חברתיים בקרב לקויי למידה נובעים מהתמודדות לא יעילה עם הקשיים שהלקות מזמנת.
טיפול בלקויות למידה
הדבר הראשון שחשוב להדגיש הוא שלקויות למידה הן תוצאה של ליקויים נוירו- התפתחותיים. ככאלה, הן כרוניות, ומלוות את האדם לכל אורך חייו. טיפול נכון יכול לשפר באופן משמעותי את איכות חייו של האדם המתמודד עם הלקות, להביא אותו למיצוי הפוטנציאל הלימודי שלו ולהקל על הקושי הרגשי המתלווה ללקות, אבל הוא לא “מרפא” את האדם מהלקות, והיא ממשיכה ללוות אותו גם בהמשך.
המטרה של הטיפול בלקות למידה היא הקניית כלים להתמודדות יעילה עם הקשיים השונים, ובכך למנוע העמקה של פערים לימודיים, לגשר על פערים קיימים ולהקל על למידה של חומרים עתידיים. טיפול כזה לא מסתכם רק בהוראה מתקנת או תמיכה רגשית לילד המתמודד (עד כמה שאלמנטים אלה הם חשובים והכרחיים בתהליך). ילד לקוי למידה דורש מהמערכת להפגין הכלה וקבלה רבה יותר מהדרוש עבור רוב הילדים במערכת. לצורך כך נדרשת סבלנות רבה מצד אנשי המקצוע המעורבים במסגרת החינוכית של הילד, וכן מצד הוריו. המערכת צריכה להיות קשובה להמלצות של אנשי הטיפול לגבי התאמות שונות שנדרשות עבור הילד, וכן המורים וההורים צריכים להתגייס על מנת לסייע לילד לארגן את סביבת העבודה שלו וסדר היום שלו כך שיאפשרו לו להתמודד עם המטלות הלימודיות באופן מיטבי, בלי שהדבר יסחט ממנו כוחות רבים מדי או יתסכל אותו יתר על המידה. לאור העובדה שילדים לקויי למידה מועדים יותר לבלבול, רצוי גם שהגורמים השונים במערכת יעבדו בתיאום מבחינת דרכי העבודה, החיזוקים והדרישות, על מנת לאפשר לילד חוויה של סדר ואחידות. גליה רוקח מאמינה שכל אלה הם צעדים הכרחיים על מנת להתחיל להתיר יחד עם הילד את תחושת הסבך שהיא לעתים קרובות מנת חלקם של לקויי הלמידה.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
