דיסלקציה היא לקות למידה מולדת המתבטאת בתהליכים של ארגון, עיבוד וניתוח מידע הקשורים בכישורי שפה הנחוצים לקריאה. דיסלקציה יכולה להיות סוג של הפרעת קשב וריכוז המוכרת כהפרעת קריאה. הסימפטומים של דיסלקציה נמדדים ע”י הישגי קריאה: דיוק בקריאה, מהירות הקריאה או הבנת הנקרא. הדיסלקציה מתגלית בעת עריכת מבחנים סטנדרטיים שבהם לנבחן תוצאות נמוכות מאד בפרמטרים הללו בהשוואה לנורמה. המבחנים נערכים בהתחשב בגיל, אינטליגנציה וההשכלה המתאימה לכל גיל.
דיסלקציה מופיעה בכל הגילאים אך ביטוייה משתנים עם הגיל. הדיסלקציה היא הלקות השכיחה ביותר בקרב אוכלוסיית ליקויי הלמידה וניתן למוצאה בדרגות חומרה שונות. דיסלקציה פוגעת גם בגברים (20%) וגם בנשים (5%).
מהם סוגי הדיסלקציה השכיחים ביותר?
למרות שאין הסכמה מוחלטת בין החוקרים ואנשי המדע באשר לחלוקת הדיסלקציה לקטגוריות שונות ניתן למנות ארבעה סוגים עיקריים שיש הסכמה לגביהם:
- דיסלקציה וויזואלית – מתבטאת בקשיים במיקוד המבט בנקודה הנכונה בזמן הקריאה, בסריקה ראייתית, בזכירת המראה של המילה, בלבלול בין אותיות דומות או שכוון הזרימה שלהם הפוך, קריאת אות אות במילה שאינה מוכרת בניגוד לתפיסת תבנית המילה כולה. הדבר מתאפיין בין היתר בכאבי ראש חזקים כתוצאה מן המאמץ המיותר.
- דיסלקציה לקסיקאלית – מתבטאת בקושי להפוך מילה כתובה למילה מובנת וכן בקושי של זכירת איות מילים.
- דיסלקציה פונולוגית – מתבטאת בקושי בדיבור, באוצר מילים קטן ומצומצם, וכן בקושי של פענוח הקול ובהפעלת מיומנויות קריאה שכבר נרכשו, וכן קושי באיות.
- דיסלקציה משולבת – מתבטאת בשילוב של שניים או יותר מהדיסלקציות שהוזכרו למעלה.
תופעת האלקציה שהיא הפרעת קריאה קוגנטיבית נרכשת, בניגוד למולדת, נחשבת אף היא לסוג של דיסלקציה.
הבעיה הקיימת בין חוקרי הדיסלקציה באשר להגדרת הדיסלקציה היא בחוסר יכולתם המוחלט של החוקרים להבדיל בין קשיי קריאה ובין ליקויי קריאה, וכן בין שפה כתובה למדוברת ובין דרגות החומרה השונות של הלוקים בדיסלקציה.
כיצד מתמודדים עם דיסלקציה?
ראשית, יש לעשות אבחון של הלקות. דבר זה יש לעשות בגיל מוקדם שבו מתחיל הילד לקרוא ולכתוב. הסימפטומים הנפוצים ללקות מסוג זה הם: בלבול בין צבעים וצורות, קשיים בהעתקה, היפוך אותיות ומספרים, קושי בלימוד אותיות האלף-בית והמספרים וכדומה. את הדיסלקציה ניתן לאבחן באמצעות מבחן דידקטי או פסיכודידקטי. בשלב האבחון יש צורך להבחין בין דיסלקציה ובין גורמים נוספים העלולים להשפיע על יכולת הקריאה כגון: הפרעות קשב וריכוז, לקות שפה או לקויות הקשורות לראייה ושמיעה.
הטיפול בדיסלקציה הוא התמודדות עם אסטרטגיות לימוד יעילות לטקסטים כתובים. גישה זו גורסת כי לא ניתן לתקן לחלוטין את הלקות, אך ניתן לפתח מיומנויות עוקפות על ידי לימוד מתאים, אימון ותרגול. כל שיפור ביכולתו של האדם הדיסלקטי לקרוא ולכתוב עשויה לשנות את חייו באופן משמעותי ויגדיל את הישגיו הלימודיים. כמו כן, יש לשים לב כי לקות זו אינה משפיעה גם על התחום החברתי והרגשי של בעל הלקות ובמידה וכן יש לפנות לטיפול מתאים בתחומים אלה.
הטיפול בדיסלקציה נעשה עפ”י סוג הדיסלקציה של בעל הלקות והוא מורכב באופן ספציפי לחלוטין. כמה מאופני הטיפול הנפוצים הם: הוראה מתקנת, עבודה עם קלינאית תקשורת, אימוץ אסטרטגיות של מאבחן דידקטי מוסמך שבדק את בעל הלקות, סיוע בהקראה על ידי אדם אחר, הקראה ממוחשבת וספרים מוקלטים וכיוצא באלה.
מהם הגורמים לדיסלקציה?
חוקרים מתחומים שונים מנסים לעמוד על הגורמים לדיסלקציה, אבל נכון להיום אין ממצא אחד ועיקרי שמסביר מה מחולל את הדיסלקציה. הסברה הרווחת היא כי דיסלקציה היא מולדת ושבסיסה תורשתי גנטי. זו מכונה דיסלקציה התפתחותית. הסברה השנייה היא כי דיסלקציה היא תוצאה של לקות למידה נרכשת או תוצאה של ארוע מוחי, דלקת קרום המוח וכדומה. דיסלקציה זו מכונה דיסלקציה נרכשת.
מי רשאי לאבחן ולטפל בדיסלקציה?
אחד המבחנים הנפוצים כיום לבעיות של קשב וריכוז הוא מבחן טובה (TOVA), שבו מרבים להשתמש כדי לאבחן ילדים בעלי בעיות קשב וריכוז. במסגרת תוצאות מבחן זה ניתן גם לעמוד על בעיות דיסלקציה שונות ולהפנות לאיבחון ולטיפול ספציפיים.
מבחן טובה בא גלות מאפייני התנהגות של הפרעת קשב. המבחן מודד יכולות של תשומת לב בעזרת משחקי מחשב פשוטים ביותר. המבחן מסוגל לאתר בקלות יחסית קיומי לקויות שונות של קשב וריכוז ובעקיפין יכול להצביע גם על קיומה של דיסלקציה אצל המאובחן.
הטיפול בדיסלקציה נעשה ע”י אנשי מקצוע מתחום זה המיומנים בהוראה מתקנת או ע”י קלינאיות תקשורת כאשר הדיסלקציה קשורה גם ללקויות בדיבור. אימוץ אסטרטגיות של מאבחן דידקטי שבדק את בעל הלקות גם הוא דרך נפוצה לטיפול בדיסלקציה. בכל אופן מדובר בתהליך ולא על תרופה חד פעמית. דיסלקציה איננה לקות שניתן לרפאה לחלוטין והעבודה עם הלוקים בסוגים השונים של דיסלקציה היא לאורך זמן ועם הרבה אורך-רוח וסבלנות.
התאמות בלימודים ללוקים בדיסלקציה
משרד החינוך מכיר בדיסלקציה כלקות שיש להתאים את הלימודים לילד בעל הלקות. התאמות אלה יכולות להיות תוספת זמן בבחינות, מבחן בעל פה או התעלמות משגיאות כתיב בבחינה כתובה וכן הקראת שאלון הבחינה בקול.
ילדים הסובלים מדיסלקציה אינם מועברים לכיתות מיוחדות ובדרך כלל מתמודדים עם הלקות שלהם במסגרת הנורמטיבית של כיתת לימוד רגילה. ילדים בעלי דיסלקציה חמורה במיוחד מקבלים סיוע גם במסגרת בית הספר עפ”י יכולותיו של כל בית ספר באופן ספציפי.
אם בעבר נחשבו הלוקים בדיסלקציה כבעלי מנת משכל נמוכה מיתר התלמידים וכך גם היה היחס אליהם, הרי שכיום, בעקבות התפתחות המחקר והידע הנצבר בתחום זה ניתן לאבחן ולטפל במקרים של דיסלקציה מכל הסוגים באופנים שיכולים להיות לעזר רב לילד הלוקה בדיסלקציה. ההתאמות שמבצע משרד החינוך כדי לבוא לקראת הילדים הלוקים בדיסלקציה מראות, כי ישנה מודעות רבה לתופעה וכי משרד החינוך, באמצעות אנשי המקצוע שהוא מעסיק כיום בבתי הספר, ובמיוחד באמצעות היועצת הבית ספרית, עושים מאמצים רבים כדי לאפשר לילדים אלה להשתלב בחברה למרות הלקות שניחנו בה.
מתי כדאי לבדוק את הילד?
דיסלקציה כדאי לגלות כבר בשלבים הראשונים של לימודי הקרוא וכתוב ובמקרים רבים ניתן לאבחן זאת עוד קודם לכן. אם אתם מרגישים שילדכם מתבלבל בין צבעים וצורות באופן רציף ולא משתנה, או שבתחילת לימודי הקרוא וכתוב הוא מראה קשיים שאינם נפתרים עם הזמן, כדאי ומומלץ לגשת לייעוץ מקצועי ולנסות לאבחן את הלקות בטרם תתפתח למצב שעלול להשפיע לא רק על היכולת שלו לקרוא ולכתוב, אלא גם על הכישורים החברתיים שלו ואף על אלה הרגשיים.
במקרים כאלה, ניתן לפנות למכוני בדיקה מקצועיים, מאבחנים דידקטיים או פסיכו דידקטים וכן לגשת למבחני טובה לאבחון קשב וריכוז, היכולים גם בעקיפין לעזור באבחון דיסלקציה. כדאי לעשות בדיקות אלו ואת האבחון בתיאום עם בית הספר כדי ליצר רצף טיפולי מתמשך בין הבית לבית הספר. המלצה ממחנכת הכיתה בבית הספר יחד עם הפנייה של היועצת תגרום ללכידות מערכתית בטיפול בילד, ותיתן לו את התחושה כי הטיפול בו הוא ראוי וחיובי. לאחר הבדיקות והאבחון יש להמשיך את הטיפול עפ”י המלצת הבוחן גם במסגרת בית הספר וגם במסגרות שמחוץ לבית הספר.
דיסלקציה איננה עוד מחלה חשוכה שאינה ניתנת לטיפול. דיסלקציה הינה לקות למידה מוכרת וגם אם אין לנו כיום את כל הכלים להבנת מקור הדיסלקציה, הרי שהטיפול בלקות זו אפשרי, זמין ומאד מומלץ על ידי כל הגופים החינוכיים בארץ.
