מאבחנים ומטפלים ב-קליק!
הפרעת קשב וריכוז (Attention Deficit Disorder) היא הפרעה נוירו- התפתחותית. היא נחשבת להפרעה השכיחה ביותר בקרב ילדים ומתבגרים בעולם המערבי כיום- בישראל הסטטיסטיקות מעריכות כי בין חמישה לעשרה אחוזים מהתלמידים בגיל בית הספר מתמודדים עם תסמיני ההפרעה ברמה זו או אחרת, ושיעורם עולה ככל שעולים בגיל (בקרב תלמידי תיכון קיימים ממצאים המדברים על 10 עד 15 אחוזים). נתון זה נותר יציב גם כשאנו מתבוננים על מדינות אחרות- בארה”ב מדובר על שמונה אחוזים, ובאסיה (שם איסוף הנתונים עדיין מוגבל) ההערכות נעות בין שישה לשמונה אחוזים. לפיכך ניתן לומר שאנו נמצאים כעת לאחר העידן שבו אנשים (הורים, אנשי חינוך, רופאים) יכלו להתייחס אל ההפרעה בביטול ולהגדירה כזניחה ושולית.
על הפרעת קשב וריכוז
https://www.youtube.com/watch?v=NLYL7Dc7rag
כיצד נדע לחשוד שזה בעיית קשב וריכוז?
ההפרעה היא הפרעה התנהגותית/ביצועית- כלומר, היא מוגדרת על פי התסמינים ההתנהגותיים של האדם המתמודד עמה. במקרה של הפרעת קשב וריכוז, היא מוגדרת כהנמכה בתפקודו של האדם על פני שורה של יכולות, שבדרך כלל מצופה ממנו לשלוט בהן היטב. קבוצת יכולות אלה זכו בספרות המקצועית לכותרת “קשב”, וביניהן נכלול את:
- היכולת לשמור על ריכוז ומיקוד לאורך זמן.
- היכולת להימנע מהיסח הדעת (למשל, להתרכז בקריאה או במטלה כלשהי לצד רמה סבירה של רעשים בסביבה).
- היכולת לבצע כמה מטלות בו זמנית (multi- tasking, או בשמה המקצועי “פיצול קשב”).
- היכולת לעבור ביעילות בין מטלות שונות (מקריאה לסיכום בכתב, משיעור ספורט לשיעור בכיתה, מזמן מנוחה לזמן עבודה…)
- היכולת לעכב תגובה (נטייה אימפולסיבית).
- היכולת לישיבה ממושכת.
בחלק מהמקרים נוסף לקשיים אלה קיימת גם נטייה משמעותית להתנהגות היפראקטיבית (ואז האבחון הוא של ADHD- הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות).
