הבסיס הגופני להפרעות למידה ותפקוד
מאת ד”ר משה אלבאום
לרוב, נהוג לחשוב שהפרעות למידה נובעות מכשל מנטאלי/מוחי כזה או אחר המראה שישנו חלק במוח שאינו מתפקד נכון, או מהפרעות רגשיות, או מהפרעות קשב וריכוז.
כמו כן, במערכת החינוך ובמערכות התומכות לה נהוג להגדיר, הפרעות למידה כ: דיסלקציה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה ועוד מיני שמות והגדרות המנסות לשים במסגרת מובנת קשיי למידה מסוגים שונים.
מסיבות לא מובנות, לרוב מתעלמים במערכות השונות מהגורם הגופני היכול להוות את הגורם המרכזי העומד בבסיס הקושי.
לרוב, באבחון ממוקד ודי פשוט, ניתן לאבחן את המערכות הגופניות השונות המייצרות מתח תפקודי רב בגלל שעדיין לא הגיעו להבשלה נוירולוגית. הכוונה היא שהרישות הנוירולוגי במוח האמור להפעיל את המערכות הגופניות השונות לא הגיע להבשלה מספקת.
הבשלה מספקת של הרישות הנוירולוגי מושגת באמצעות תרגול המערכת בלבד.
על כן בזמן ניסיון ההפעלה הגופנית לא רק שהרישות הנוירולוגי אינו מצליח להפעיל את המערכת במדויק ובקלות, אלה הוא מייצר מתח גופני רב, עוצר את רצף הנשימה ועל כן מוריד את רמות החמצן בגוף ובמוח, מייצר תסכול רב עקב חוסר ההצלחה ומוביל לניסיונות הימנעות בכל דרך אפשרית ויצירתית העומדות לרשותו של הילד או המבוגר המתקשה. ככל אדם אחר, הילד בעל הקושי מנסה להימנע מהפעלת המערכת הגורמת לקושי. האדם בנוי כך שלרוב ינסה להימנע מכל דבר הגורם לו למתח וקושי.
המערכות המספקות את יכולת התפקוד בכללותו הן:
מוטוריקה גסה ומערכת ההצלבה שלה
מוטוריקה עדינה ומערכת ההצלבה שלה
מוטוריקה של שרירי העיניים ומערכת ההצלבה שלה
כלל מערך החושים (היכולת לווסת את החושים בקלות)
כל אחת מהמערכות הנ”ל במידה ואינה מתפקדת ברמת אינטגרציה והבשלה מספקת, כלומר: בקלות, במדויק, בשילוב למערך נשימה רצוף ובשילוב ליכולות חשיבה קוגניטיביות בו זמנית לפעילות המוטורית או החושית, יכולה לייצר מתח גופני ורגשי עצום, ועל כן להוות בסיס וגורם ראשי לקשיי הלמידה של הילד או המבוגר.
ככל שהאדם מוכשר ובעל אינטליגנציה גבוהה יותר, כך רמת התסכול תגדל, ועל כן התנגדותו לקיים תהליכי למידה תגדל.
דוגמה 1: ילד המקשה להניע את עיניו בכל אחד מכיווני התנועה של העיניים בחופשיות, בקלות ובמדויק (אופקי-אנכי-מעגלי-התכנסות), יכול להתקשות בכלל תהליכי הקריאה, להתעייף מהקריאה, להרגיש כאבי ראש או עיניים בזמן הקריאה, לדלג על אותיות ומילים ובין השורות, להתלונן שהקריאה משעממת, לנסות ולהימנע מקריאה בתירוצים שונים.
בנוסף, הקושי להניע בקלות את העיניים יכול לגרום גם לקשיים במשחקי כדור, כי הכדור נע במהירות והילד יכול להתקשות למקד את עיניו בכדור.
יכול להיווצר קושי בתפיסה המרחבית ובראיית העומק.
יכול להיווצר קושי רב בתהליכי נהיגה, בעיקר בכל הקשור לקרבה או מרחק ממכוניות אחרות, קושי בנסיעה לאחור וחנייה, קושי לנסוע בעומסי תנועה, חרדה מנהיגה, עייפות רבה לאחר או בזמן נהיגה ועוד.
דוגמה 2: ילד המתקשה להפעיל בקלות ובמדויק את כלל אצבעות שתי ידיו, יכול להתקשות בתהליכי כתיבה, ציור, לחתוך במספרים, לחתוך עם סכין ומזלג, להתלבש לבד, לנגן מוסיקה ועוד.
לרוב, לא נילקח בחשבון שכל אחת מאצבעות הידיים ברגע שאינה מתפקדת בקלות ובמדויק, מבלי שהיא גורמת למתח כלשהו בשאר האצבעות שתי הידיים או במקום אחר בגוף, מבלי שהיא עוצרת את רצף הנשימה, יכולה לגרום לקשיים רבים בכל הנושאים הנ”ל ורבים נוספים.
המתח הרב שכל אצבע יכולה לייצר כשאינה מתפקדת בקלות ובמדויק, יכול להפיל את כל היכולת של המוטוריקה העדינה ולייצר קושי רב, תסכול והימנעות.
דוגמה 3: כשמערכת ההצלבה של המוטוריקה הגסה ו/או המוטוריקה העדינה ו/או המוטוריקה של שרירי העיניים אינה מתפקדת בקלות ובמדויק, היא יכולה ליצור קושי רב בתקשורת בין ההמיספרות שמאל – ימין.
מכיוון שהתקשורת בין ההמיספרות כנראה נבנית בתהליך המוטורי, כשהתהליך המוטורי לא הגיע להבשלה באחת או יותר מהרמות הנ”ל הקושי בתקשורת בין ההמיספרות גדול, ולא מאפשר כנראה את השילוב בין שמאל לימין.
השילוב בין שמאל לימין חשוב ביותר ליכולת לשלב את ההיגיון ליכולות הרגשית/יצרית יצירתית. ללא השילוב התקין בין ההמיספרות, בכל פעם בה האדם מתחיל תהליך רגשי, יתקשה לשלב את ההיגיון לתהליך. על כן הוא יכול להיות אימפולסיבי ביותר, עצבני שלא יכול להרגיע את עצמו, מתפרץ שלא לצורך וללא פרופורציה לאירוע ועוד.
בכל הדוגמאות הנ”ל, ברגע שהרישות הנוירולוגי מגיע להבשלה באמצעות תרגול, הקושי והסימפטומים נרגעים או נעלמים לחלוטין.
לרוב, בתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, ניתן לשנות את המצב תוך כדי כך שההטבה במצב והשינויים חלים מחודש לחוש.
