הורים רבים לילדים, שחושדים כי לילד שלהם יש אולי הפרעות קשב וריכוז, או לקויות למידה כגון דיסלקציה או דיסגרפיה, תוהים האם אבחון לקויות למידה הוא אבחון אמין שניתן לסמוך עליו. חשוב להבין, כי אבחון לקויות למידה חייב כמובן להתבצע אך ורק ע”י מאבחנים מורשים מטעם משרד החינוך. לא מדובר דווקא על אבחון לקויות למידה במסגרת קופות החולים. יש גם מאבחנים פרטיים שמבצעים אבחון לקויות למידה, אך הם עושים זאת ברישיון משרד החינוך. מכל מקום, תמיד חשוב לוודא שלאותו איש מקצוע שמבצע אבחון לקויות למידה יש הסמכה מתאימה.
אבל איזו הסמכה בכלל צריך? זה כמובן תלוי בסוג של אבחון לקויות למידה שאליו אתם ניגשים או מגישים את הילד שלכם. אבחון דידקטי מתבצע לרוב ע”י אנשי חינוך, ולעתים גם בשיתוף עם פסיכולוגים. קשור אליו האבחון הפסיכודידקטי, אשר משלב בין תהליכי לימוד לתהליכים נפשיים, הוא בעיקרו מבוצע ע”י פסיכולוגים. לעומת זאת, יש אבחון לקויות למידה הקשור בעיקר לאנשים עם בעיות קשב וריכוז. אבחון זה מתבצע דווקא ע”י נוירולוג או פסיכיאטר. בשנים האחרונות, משום שעולה המודעות לנושא של אבחון לקויות למידה, נראה שהתפוצה של הפרעות קשב וריכוז היא גבוהה מאד. בכל מקרה, חשוב לעשות סדר בנושא, ולהסביר את אמינות האבחונים.
איך בכלל מאבחנים בעיות כאלו?
אבחון לקויות למידה עבור בעיות כמו דיסלקציה, דיסגרפיה או דיסקלקוליה הוא אבחון פשוט יחסית. בסוג כזה של אבחון לקויות למידה פשוט בוחנים כישורים מאד ספציפיים של המבחן, ורואים אם הוא מתקשה בהם. לרוב רואים הפרש גבוה מאד בתוצאות. לדוגמה, אדם שיש לו דיסלקציה יוכל להתבטא בצורה טובה מאד בעל פה, ואף יהיה בעל כישורים מתמטיים טובים או ממוצעים, אולם במהלך אבחון לקויות למידה, הוא יתקשה מאד בנושא של קריאה וכתיבה. כך גם אדם בעל דיסגרפיה יתקשה ספציפית בכתיבה מסודרת והגיונית, למרות שהקריאה שלו בהחלט תהיה טובה, ואילו דיסקלקול יתקשה בעיקר בכל מה שקשור לכישורים מתמטיים.
אבחון לקויות למידה יכול אף לאבחן מקרים שבהם לאדם יש מספר לקויות, ויש אנשים שיש להם גם דיסלקציה וגם דיסקלקוליה, ועוד לקויות שונות. אולם בשורה התחתונה – זהו אבחון לקויות למידה שהמדדים אליו הם אובייקטיביים יחסית, והיום במחקר אין עליהם כמעט ויכוח.
ומה עם קשב וריכוז?
המצב שונה כאשר אנו מגיעים לנושא של אבחון לקויות למידה בתחום הנוירולוגי הטהור, כאשר מדובר על הפרעות של קשב וריכוז. מהן הפרעות קשב וריכוז? מדובר על שורה של הפרעות הקשורות לכאורה לתחום ההתנהגות, אולם מקורן איננו פסיכולוגי, כי אם נוירולוגי. תלמיד, לדוגמה, המתקשה להישאר מרוכז במשך שיעור של 45 דקות, הוא לאו דווקא תלמיד עצל, אלא תלמיד שיתכן שיש לו הפרעת ריכוז לטווח שהוא ארוך יותר ממספר דקות.
הבעיה הנובעת מהנושא של אבחון לקויות למידה היא ברורה אם כן – בעוד שלדיסלקציה לדוגמה יש מדד מאד אובייקטיבי – האם אדם מסוגל או לא מסוגל לקרוא ולהבין את הטקסט, הרי שבמקרה של אבחון לקויות למידה עבור הפרעות קשב וריכוז, מדובר על הפרעה וחריגה מנורמה התנהגותית וחברתית מסוימת. הווה אומר – האם לאדם באמת יש הפרעה נוירולוגית, או שהוא פשוט מתנהג בצורה השונה ממה שמצופה ממנו? והרי הנורמה לקשב וריכוז היא בסך הכל נורמה חברתית שרירותית שנקבעה במוסדות החינוך.
יתרה מזו, אבחון לקויות למידה בנושא של קשב וריכוז עלול להיות גם לא אובייקטיבי מבחינת הפסיכיאטר שבודק את הנבחן – שכן התנהגות היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית.
אף על פי כן, אבחון לקויות למידה לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז נחשב היום לחובה של ממש, שכן בכל זאת, במקרים רבים האבחון אכן עוזר לאנשים ואף מציע להם טיפול תרופתי. מבחנים כמו מבחני TOVA, בודקים בצורה אובייקטיבית למדי האם לאדם יש הפרעות קשב או ריכוז, ע”י מבחן פשוט לכאורה – לחיצה על כפתור בעת שמוצג רק אובייקט ספציפי, ולא אובייקט אחר. באמצעות המבחן, אשר נערך בתנאים מסוימים לצורך אבחון מדוייק עד כמה שניתן, אפשר לראות נתונים כמו מהירות תגובה, השקעה במאמץ, או איבוד עניין, ולקבל תמונה מרשימה על הנבחן.
