הדרך של הורים לילדים עם דיסלקציה – מהחשש, דרך האבחון ועד להתמודדות

האם יש אשמים בכך שלילד יש דיסלקציה?

למרות שעל פי נתונים מסוימים, אחוז האנשים הסובלים מתופעות דיסלקציה או דיסגרפיה מגיע עד ל-20% מכלל החברה, המדענים עדיין לא מצאו את התשובה האמיתית לשאלה מה גורם לתופעה זו. הדעה הרווחת כרגע, הינה שמדובר בתופעה גנטית- תורשתית, לפיכך, ילד לאבא דיסלקטי יסבול גם הוא מדיסלקציה בוודאות של מעל ל-50%. עם זאת, לא תמיד דיסלקציה מופיעה במשפחה שהאב בה דיסלקטי. בנוסף, יש גם 5% של נשים הסובלות מדיסלקציה. נתונים אלה מטילים בספק את התיאוריה הגנטית, אך לא מספקים לה הסבר חלופי, לפיכך – כרגע זו האופציה היחידה.

עם זאת, הורים רבים יסכימו שחיפוש האשמה בעצמם לא יעזור לילד בשום דבר. לכן, הפעולה הראשונה שיש לעשות כאשר מופיע חשש שלילד יש דיסלקציה – זה להפנותו לאבחון. החשד הזה יכול להופיע הרבה לפני תחילת בית הספר. ילדים הסובלים מתופעת דיסלקציה מראים סימנים מדאיגים עוד זמן רב לפני שמתחילים לקרוא לכתוב. למשל, ילדים קטנים שעתידים לסבול מדיסלקציה בבית הספר לא יוכלו ליזכור את המילים של השירים הפשוטים ביותר ששרים בגן, אוצר המילים שלהם יהיה דליל ביותר וההתנסחות פרימיטיבית.

אבחון דיסלקציה – כל התהליך

כיום, ההמלצה הינה לעשות אבחון כמה שיותר מקיף. אם בעבר, מערכת החינוך ברובה התבססה על אבחונים דידקטיים שהתבצעו על ידי מורה שעבר הסבה למאבחן, כיום ההמלצה הינה לעשות גם בדיקה חינוכית-דידקטית, גם שיחה עם פסיכולוג ילדים, וגם מספר ראיונות עם המשפחה והקרובים ביותר וגם בדיקת קשב וריכוז. למעשה, אבחון זה, בצורתו המלאה ביותר נועד לא לאשש את העובדה שלילד יש דיסלקציה, אלא לשלול את כל האופציות האחרות, בניהם אפשרות של הפרעות קשב וריכוז.

התהליך של האבחון שתואר לעיל מתבצע בסדר הבא:

איסוף מידע: בשלב זה המאבחנים מעבירים שיחה כללית עם הילד והוריו, בכדי למפות את המקרה הנבדק: מאפייני הילד, אורח חייו ועוד.

אבחונים:

1. דידקטי – בדיקת יכולות קוגניטיביות, יכולות קריאה, הבנת הנקרא, קריאה. כאשר מדובר בתלמידים בוגרים יותר, נבדק גם תחום המתמטיקה ולימוד האנגלית.
2. פסיכולוגי – בדיקה זו בודקת את רמת האינטליגנציה ומנת משכל. כמו כן, תבוצע בדיקה האם יש השפעות רגשיות על הלמידה, בכדי לוודא שהקשיים לא נובעים מבעיות נפשיות ולא מלקויות למידה.
3. בדיקת קשב – בדיקה האם התלמיד מסוגל לעמוד בביצוע משימה ארוכה ומשעממת, בכדי לוודא שלא מדובר בהפרעות קשב וריכוז, אלא ספציפית בליקויי למידה.
4. הערכה פסיכיאטרית – בדיקה קלינית שבודקת שוב את קיומן של בעיות נפשיות המפריעות ללימודים.

תוצאות:

לאחר כל שלבי איסוף המידע, התוצאות מוצגות להורי הילד, מתוארות הלקויות הקיימות וניתנות המלצות כיצד להתמודד איתן.

התמודדות עם דיסלקציה

המטרה הראשונית והחשובה ביותר של הורים שהילד שלהם מתמודד עם דיסלקציה, הינה להקנות לו הרגלי למידה שיאפשרו לו ללמוד בבית הספר ולהצליח במידת יכולתו. לאחר האבחון, המורים בבית הספר יקבלו את האישורים להקלות המגיעות לתלמיד עקב דיסלקציה. למעשה, בשלב זה הילד יוכל להתחיל בדרך שלו לחיים בריאים, מאושרים ומוצלחים. להורים תקפיד חשוב בתהליך זה, בעיקר בתמיכה ובעידוד להצלחה גם עם דיסלקציה.