מהו האבחון האידיאלי ביותר?
מה ההבדל בין אבחון דידקטי לאבחון פסיכודידקטי
אין לשאלה זו תשובה חד משמעית משום שכל אבחון נותן מענה רחב על תחומים אחרים, אם כי באבחון הפסיכודידקטי ניתן למצוא את האבחון הדידקטי. אם כך, מדוע שלא לגשת לאבחון פסיכודידקטי בכל פעם שעולה הצורך מאשר להיבחן אבחון דידקטי בלבד?
אבחון דידקטי לעומת אבחון פסיכודידקטי
המאבחן המוסמך מאתר באבחון הדידקטי לקויות למידה. על ידי איתור וסיווג של אותן לקויות יכול צוות ההוראה להתאים את האסטרטגיות המתאימות ביותר עבור המאובחן, התלמיד, אשר יסייעו לו להתמודד עם הלקויות שהתגלו באבחון. חשוב לציין כי אבחון דידקטי רחב יכול להכיל שני חלקים נוספים: חלק בתחום האנגלית וחלק בתחום החשבון, זאת אם עולה הצורך בשל קשיים ברורים בתחומים הנ”ל.
אבחון דידקטי מנתח את יכולות התלמיד בתחום הקוגניטיבי: יכולות בתחום הזיכרון, עיבוד המידע, שטף השיחה, יכולת הכתיבה, אופן החשיבה ועוד נבדקים יחד עם ההתארגנות האישית והמקצועית של התלמיד. על ידי האבחון ניתן לעלות על המקור לקשיים הלימודיים.
תוצאות האבחון מאפשרות את בניית התכנית הלימודית המסייעת כגון הוראה מתקנת. כמו כן, תוצאות האבחון מאפשרות היתר להקלות כגון הארכת זמן בביצוע מבחנים, הורדה במספר המשימות, שימוש בעזרים שונים במבחן כמו מחשבון, בחינה בעל פה ועוד. ההקלות הניתנות בהתאם לממצאי האבחון מחייבות כל מערכת חינוכית בכל גיל, אם כי לקבלת הקלות במבחני הבגרות יש צורך באבחון פסיכודידקטי.
האבחון הפסיכודידקטי כולל את שני האלמנטים: בחלקו הוא מהווה נקודת מבט רחבה על ההתנהלות הרגשית נפשית, ובחלקו הוא מעניק מבט מעמיק על ההתנהלות הקוגניטיבית של התלמיד. אבחון זה מטרתו לנתח את המקור ללקות ולקושי בלימודים. הדגש במקרה זה הוא יותר על הממד הפסיכולוגי. יש הקוראים לאבחון זה – אבחון משולב, אך חשוב לדעת כי נקודת ההתייחסות הראשונית בסוג זה של אבחון הוא המצב הנפשי של המטופל.
אבחון דידקטי – מטרות
הרעיון המרכזי של אבחון זה הוא לחזק או להפריח את האפשרות ללקות למידה. הממצאים העולים בסוף האבחון מציגים את המציאות הקיימת תוך התייחסות לעוצמתה. בסופו של דבר הוא מאפשר הכוונה לכלים מסייעים ואת האישור להקלות עבור מסגרות הלימודים השונות.
אבחון פסיכודידקטי – מטרות
אבחון זה בודק בעיקר את הרגלי הלמידה ואת איכות הלמידה של המאובחן מבחינת התפקוד הקוגניטיבי. הוא שם דגש על המבנה האישיותי, ההתנהלות הרגשית, ההתנהגות הכללית והחברתית בפרט. ההערכה הקוגניטיבית הניתנת בחלק הדידקטי מספקת מקור ידע נוסף המצטרף לחלק הנפשי רגשי שנבדק באבחון הפסיכודידקטי.
שני האבחונים מתנהלים במשך ארבע שעות או שש שעות לכל היותר. מספר המפגשים משתנה בהתאם ליכולת המאובחן לשתף פעולה ובהתאם לרמת הקשב שלו וליכולת הריכוז שלו. שני האבחונים נעשים על ידי אנשי מקצוע מתחום החינוך המתמחים בנושא לקויות למידה.
האם אבחון אחד יכול להחליף את האבחון השני?
ייתכן מצב כי אבחון דידקטי מוקדם יכול היה למנוע אבחון פסיכודידקטי מאוחר יותר משום שלקויות למידה יוצרות פערים לימודיים שפעמים רבות גובים מחיר רגשי, נפשי וחברתי. תלמיד שיכול היה לקבל סיוע לימודי כהוראה מתקנת או הקלות שונות במהלך שנת הלימודים (אם היה עובר אבחון דידקטי) מוצא עצמו מתנהל בקושי רב בתחום הלימודי, ועלול לפתח התנהגות המקשה על המהלך השיעור.
מעבר לכך, הפער בין יכולת הביטוי של הילד מבחינה מילולית לבין היכולת שלו לבטא עצמו בכתב עלול לגרום לתסכול רב ולחוסר בטחון. תופעות כגון אלה יוצרות תגובת שרשרת הגורמת בסופו של דבר לאבחון פסיכודידקטי המעניק תמונה רחבה גם על ההתפתחות הרגשית נפשית. אין אבחון אחד יכול להחליף אחר, השאלה היא על מה יש צורך להתמקד ומה מצבו של המאובחן.
קראו עוד:
שאלות? כנסו לפורום הפרעות קשב וריכוז
