הוראה מתקנת בקריאה לרוב נעשית עם ילדים, אולם ידועים גם מקרים רבים של מבוגרים לא אנאלפביתים הפונים לעזרתה. בימינו אנו לא ניתן להסתדר ללא קריאה רהוטה ושוטפת. לא רק בעולם האקדמי, אלא גם בכל עבודה שלא מצריכה עבודה פיזית קשה, נדרשות יכולות קריאה גבוהות והבנת הנקרא בינונית ומעלה. הוראה מתקנת נדרשת לטפל לא רק בתופעה עצמה, אלא בסטיגמות הנלוות אליה. קריאה נתפסת כמיומנות כל כך בסיסית, שאי ידיעתה באופן תקין גורם לבושה עצומה בקרב הסובלים מלקויות למידה הגורמים לכך. לרוב, אין הם חולקים את המידע אפילו עם יקיריהם והקרובים להם מתוך חשש שיזכו ליחס של בוז וזלזול.
על פי נתוני האו”ם רמת האנאלפביתיות בישראל נעה בסביבות ארבעה אחוזים, כך שיש לשער, כי אחוז הסובלים מבעיות קריאה יותר קלות גבוה יותר. כלומר, קרוב לחצי מיליון איש בישראל סובלים מבעיית קריאה כזו או אחרת, רבים מהם מהמגזר הערבי, בו הוראה מתקנת היא פחות נפוצה. בקרב ילדים, בעיות קריאה הן דבר מקובל יותר, ולרוב הן מהוות שלב מסוים בתהליך הלמידה שהם מצליחים להתגבר עליו. אלו שאינם מצליחים לעמוד בקצב ההתקדמות של הכיתה מופנים אל הוראה מתקנת.
פעמים רבות נלווים לבעיות הקריאה קשיים רגשיים, ומה שנראה לעין הלא מנוסה כעצלות. מחקרים מראים, כי העצלות והקשיים הרגשיים לרוב הם תוצאה של לקות הלמידה ולא הסיבה לה. באמצעות הוראה מתקנת ניתן להפריד את הקשיים הרגשיים מלקות הלמידה ולהתגבר על המחסום האורייני.
הוראה מתקנת – שיטות ומודלים
בתוך הוראה מתקנת ישנן מספר מודלים המשומשים לתהליכי קריאה:
1) Bottom up – מודל זה, שהוא הנפוץ ביותר מקנה תחילה את אבני היסוד בקריאה. דהיינו את האותיות עצמן, לאחר מכן את המילה, בשלב שאחריה את המשפט ולבסוף את הטקסט והבנתו. אחד היתרונות של שיטה זו הוא היותה שיטה מדורגת, אחד מעקרונות הטיפול של הוראה מתקנת. זוהי שיטה המתאימה את עצמה לקצב התקדמותו של התלמיד וששמה דגש על הבחנות פונטיות, כלומר שגורמות למטופל להבין את המילה תחילה ברמה האודיטורית, ורק לאחר מכן לקשר אותה לסמל מסוים.
2) Top down –זהו מודל שנמצא פחות בשימוש וכמעט שלא ניתן למצוא אותו מתופעל בקרב ילדים. זאת מכיוון שהוא דוגל בגיוס התוכן הפנימי של האדם, בכדי להבין את המשפט מתוך הקשר של מלים מסוימות, שהוא כן מצליח לקרוא. זוהי שיטה שהיא פחות מדורגת והרבה יותר מתאימה למבוגרים הפונים לעזרתה של הוראה מתקנת, מפני שעולם התוכן שלהם תואם יותר את המשימה. למשל, כאשר מטופל קורא משפט הנקרא: “אסור לי לשתות חלב מפני שאני אלרגי”, והוא איננו מצליח לקרוא את המילה ‘אלרגי’, ישנה סבירות גדולה יותר שישלים את המילה בראשו ויצליח לשנן אותה בהקשר הנכון מאשר ילד.
3) Interactive eclectic -זוהי שיטה שלעתים לא מצייתת לכללים המתודולוגים של הוראה מתקנת, מפני שהיא דוגלת בשילוב שני השיטות מה שיוצר לפעמים חוסר עקביות, שאינו מתאים לדרכיה של הוראה מתקנת. מודל זה דוגל בפיתוח יכולות פענוח והבנת משמעות תוך קיום יחסי גומלין ביניהם.
הוראה מתקנת ותהליכי אינטראקציה
על הוראה מתקנת להיות ערה למספר נושאים על מנת להתאים הטיפול לאדם המסוים. הנושאים הם כדלקמן:
1) מאפיינים הקורא- הוראה מתקנת צריכה לאמוד את יכולותיו הקוגניטיביות של המטופל, לאמוד את הבנתו הפונולוגית, ואת יכולותיו להפעיל מניפולציות שונות על ידע קודם שצבר.
2) המטרות המדוברות- הוראה מתקנת צריכה לרכז את תשומת הלב של המטופל למטרות הקריאה: אם זה למען רכישת ידע חדש, למטרות פנאי או לידע מעשי יום יומי כגון בישול.
3) סוגי קריאה- על הוראה מתקנת להנחות את המטופל בסוגי קריאה שונים. לא תמיד ברשות האדם זמן פנוי לקרוא טקסטים באופן מעמיק, ולכן עליו לדעת גם לסרוק, לקרוא ברפרוף, ולדעת להבדיל בין כתיבה אמנותית, לבין כתיבה עיתונאית וכתיבה אנציקלופדית.
4) אסטרטגיות למידה- הוראה מתקנת כאמור ליצור עבור המטופל אסטרטגיות למידה, כך שידע להתמודד באופן יעיל עם טקסט לא מוכר, ומה עליו לעשות כאשר הוא בכל זאת מתקשה בחלקים מסוימים.
מעבדים שונים
הוראה מתקנת גייסה את הכלים הבלשניים על מנת להסביר היכן בדיוק טמונה הבעיה בתהליך הקריאה וכיצד אפשר לטפל בה.
1) מעבד פונולוגי – הוא שמאפשר לנו לזהות כל חלק של מילה בנפרד. ולהפך, מתוך צלילים להרכיב מילה. לדוגמה-בית. שמפורק ל:ב-י-ת ו-בי-ת.
2) מעבד אורתוגראפי – מעבד שאחראי להפעיל מלים שכבר נחשפנו אליהם בעבר במניפולציות שונות.
3) מעבד סמנטי הקשר- אחראי לומר לנו האם מילה מסוימת היא בעלת משמעות או לא.
4) מעבד הקשרי – אומר לנו כיצד לקרוא נכון טקסט.
הוראה מתקנת בודקת היכן מתקשה המטופל, האם זה בהבנת המשמעות של מלים או בשליפה מהזיכרון והטייתו והיא מטפלת בו בשיטות שונות. לדוגמה: ציור של האות ב’ על שטח נרחב של הדף כשהיא מוקפת במלים המתחילות בה. כגון בננה, בלון, בית ובקבוק וצירוף של מילה אחת שלא קשורה אליה באיזשהו אופן כגון המילה כדור.
מלבד מקרים חמורים של דיסלקציה קשה, אין שום סיבה כיום לסבול מחוסר אוריינות ומבעיות קריאה. ישנן דרכים רבות וגישות שונות לטיפול בבעיה ולהתמודד עם השלכותיה הרגשיות והדידאקטיות.
