הוראה מתקנת: מורה נבוכים
מערכת החינוך בנויה לפי תוכניות לימוד מובנות הנקבעות ונכתבות מראש על ידי ועדות החינוך, מומחים ופרופסורים ומתעדכנות אחת למספר שנים בהתאם לצורך, אך לא כל הילדים מצליחים להשתלב בלמידה בצורה שווה וברמה אחידה ולכן רבים, הסובלים מלקויות למידה שונות – מוצאים את נחמתם במסגרת הפועלת לפי שיטות של הוראה מתקנת או הוראה מאבחנת-טיפולית, כפי שהיא מכונה לפעמים. למעשה, הוראה מתקנת היא הוראה המותאמת באופן אישי ופרטני לכל תלמיד שנאבק להשתלב במסגרת הלימודים הרגילה ומעניקה לו את ההזדמנות לשפר את יכולות הלימוד שלו, לצמצם פערי למידה ולהפנים את החומר הנלמד בכיתה בדרכו שלו.
הוראה מתקנת הפכה לכלי טיפולי במערכת החינוך בישראל לאחר פרסום ספריה של מרים גיליס-קרליבך, “הוראה מתקנת” ו”היבטים חדשים בהוראה מתקנת” שיצאו לאור בשנות השבעים המאוחרות. גיליס, שהייתה פרופסור לחינוך, סוציולוגיה והיסטוריה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, הייתה הראשונה שהשתמשה במונח המקצועי של הוראה מתקנת, אך למעשה שיטות חינוך נקודתיות שונות היו נהוגות בישראל עוד בטרם יצאו לאור ספריה.
מי זקוק להוראה מתקנת?
תלמידים שמתקשים בלימודים עוברים אבחון כדי לבדוק האם הם יכולים לעבור למסגרת של הוראה מתקנת, לתקופה מסויימת – ארוכה או קצרה. האבחון מתבסס על סימפטומים רבים שיכולים להשתנות מילד לילד. הוראה מתקנת יכולה להיות יעילה במקרים של בעיות קשב וריכוז, כאשר התלמיד מתקשה לתפקד בבית הספר במהלך השיעורים, כאשר הוא נוטה למצבי רוח בזמן השיעור- מתפרץ או נעצב בגלל אי היכולת לעמוד בסטנדרטים של הכיתה כולה.
תלמידים שמתקשים להכין את שיעורי הבית שלהם או להגיש עבודות ומבחנים בזמן, יכולים גם הם להתאים למסגרת של הוראה מתקנת. בנוסף, תלמיד שמתקשה בכתיבה וקריאה, בהבנת הנקרא והנשמע ואפילו בהעתקת כיתוב וטקסט – ניתן יהיה למצוא לו פתרונות במסגרת שיטות הטיפול של הוראה מתקנת. לבסוף, תלמידים שמפריעים בשיעור באופן קבוע, מדברים וזזים במקומם ומפריעים לתלמידים אחרים יוכלו להיעזר בשיטות של הוראה מתקנת כדי למקד את תשומת הלב בחומר הנלמד בשיעור.
ישנם מאפיינים של תלמידים המתקשים בלימודים שאינם קשורים ישירות למה שקורה במהלך השיעור – כאשר תלמיד מתקשה בסידור המחברות, בניהול המשימות השונות הקשורות לבית הספר ואפילו בהתארגנות הבוקר לבית הספר – יתכן והוראה מתקנת תוכל להציע לו כלים להיות מאורגן יותר. בנוסף, מאפיינים של חוסר מוטיבציה בהקשר ללימודים וגם לפעילויות אחרי הלימודים, תסכול, דכאון והתנתקות מהסביבה יכולים להצביע על בעיה בלימודים שתיפטר באמצעות הוראה מתקנת.
כיצד מתבצעת הוראה מתקנת?
לאחר שהתלמיד אובחן כמתאים ללמידה באמצעות הוראה מתקנת, ניתן לבחור בין כמה מסגרות, בהתאם למורה ולמקום בו מתקיימת הלמידה. ישנה הוראה מתקנת שמתקיימת במסגרת פרטית, במפגשים אישיים עם המורה בבית הספר או אפילו בביתו של התלמיד. כמו כן, ישנם בתי ספר שמאפשרים הוראה מתקנת בקבוצת לימוד קטנה ובכיתה הרגילה – כשהתלמיד למעשה מקבל תשומת לב אישית גם אם קיימים סביבו תלמידים נוספים.
העובדה כי הוראה מתקנת מתייחסת למגוון רחב של צרכים ובעיות לימודיות, מצריכה מהמורים יכולת תמרון בין התלמידים השונים ובמקרה שלא מדובר בשיעור פרטי יחידני, מחלקים המורים את זמנם בין התלמידים באופן שיאפשר את תשומת הלב האישית המירבית לכל תלמיד ותלמיד.
שיטות הלימוד הפרקטיות של הוראה מתקנת משתנות גם הן ביחס לבעיות השונות של התלמידים. בניית תוכנית הלמידה של התלמיד מתחילה באבחון הבעיה ובאיתור צרכים שלו במהלך הלמידה. לאחר מכן נבנית לרוב תוכנית לימוד מסודרת שמוגדרת בזמנים. משרד החינוך מכנה את התוכנית הזו “תוכנית חינוכית יחידנית” שתפקידה לשפר את היכולות של התלמיד באופן אישי ולעבוד איתו על הנקודות הבעייתיות, כך שיוכל בסופו של דבר להשתלב במסגרת הכיתתית.
השיעור עצמו מתבצע באמצעות משחקי למידה, קריאה וכתיבה משותפים לתלמיד ולמורה, הפעלות שונות ופתרון תרגילים ומטלות שונות בקצב איטי יותר ותוך הפעלה של התלמיד. במהלך כל תקופת הלימוד מתבצעות הערכות תקופתיות כדי לבדוק כיצד להתקדם עם התלמיד, שלב אחר שלב ולבסוף לשלבו מחדש במסגרת הקבוצתית הרגילה של כיתת הלימוד בבית הספר.
כלים לכל החיים
הוראה מתקנת מעניקה לתלמידים הזדמנות לפתח את יכולות הלמידה שלהם באופן אישי, תוך הפיכת הלמידה לקלה יותר עבורם באמצעות שיטות יצירתיות שונות. זוהי תוספת הכרחית ומהותית למערך החינוך בישראל שמאפשרת לתלמידים שלא היו מסוגלים להתנהל בתוך כיתה רגילה, לפתח מיומנויות למידה ולהתקדם בלימודיהם.
