חלק ניכר מהאוכלוסיה סובל מבעיות למידה, בדרגות חומרה שונות. בעיות אלה אינן נפתרות עם הזמן. בהיעדר טיפול הן עלולות רק להחמיר. התוצאה של כך היא פגיעה בהישגים בלימודים וצבירת פערים לימודיים משמעותיים ביחס לתלמידים אחרים בני אותו גיל. הפתרון להתמודדות עם המצב מכניס אותנו לתחום החיוני של הוראה מתקנת, המבוסס על שיטות וטכניקות אישיות של לימוד, המועברות לתלמיד באמצעות פסיכולוגים חינוכיים וגורמים אחרים המומחים בתחום.
הוראה מתקנת וחשיבותה
כפי שניתן להסיק משמה, המטרה הראשית של ההוראה המתקנת היא להוציא מהתמונה אסטרטגיות למידה שמוכיחות עצמן כשגויות עבור תלמיד מסוים, בין אם מדובר בילד ובין אם מדובר באדם בוגר. כאשר הוא סובל מקשיי למידה שונים, טכניקות ההוראה ה”מסורתיות” לא יהיו יעילות עבורו ויביאו לכך שהוא יתקשה בלימודים, לא יממש את הפוטנציאל שלו ולא יעמוד בסטנדרטים המצופים מבני גילו. נקודת המוצא היא שככל שמעניקים את הסיוע במסגרת הוראה מתקנת מוקדם יותר, כך אפשר לשנות מן הקצה אל הקצה את ההתפתחות החינוכית של התלמיד, תוך הקניית השכלה ומיומנויות לימוד שילוו אותו כל ימי חייו.
הוראה מתקנת מסייעת לתלמידים הסובלים ממגוון רחב של בעיות, כולל ליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז, לקות בשפה וכן הלאה. התפיסה שמה דגש ניכר להבדלים הקיימים בין כל תלמיד ותלמיד, יחד עם הצרכים הייחודיים של אלה הסובלים מקשיים מסוימים. ברור שיש כאן גופי ידע עליהם מתבססים, כאשר התפקיד של בעל המקצוע הוא להתאים לכל תלמיד את השיטה או השיטות המתאימות לו ביותר מבין ארגז הכלים של תחום ההוראה.
השלבים המרכזיים של התהליך
הוראה מתקנת, על מנת שתתבצע על פי הספר, צריכה לכלול שלושה שלבים עיקריים. השלב הראשון הוא איסוף מידע, שנעשה במגוון השיטות הידועות כיום: ראיונות אישיים עם התלמיד או הוריו, תצפיות על אופן העבודה שלו, מבדקים לאבחון ועוד. ככל שהבדיקות האלה מקיפות יותר ניתן ללמוד על הצרכים והקשיים של התלמיד, ובכך להתאים לו את הפתרונות האידיאליים עבורם.
השלב הבא הוא הכנה של תוכנית עבודה, שצריכה להיות “יחידנית” או “אישית” (אלו הם המונחים בהם משתמש משרד החינוך). התוכנית הזו צריכה להיות מבוססת על יעדי לימוד והישגיות, אשר נבחנים לרוב באופן תקופתי – את המצבים המצריכים הוראה מתקנת לא ניתן לשפר ביום אחד, וגם לא במטה קסם. זהו הליך הדרגתי, המבוסס על מעבר בין שלבים. אסטרטגיה נפוצה של הוראה מתוקנת היא להתחיל את הלימוד מהנקודות החזקות של התלמיד, ולאחר מכן להגיע בהדרגה לקשיים העיקריים העומדים בפניו. המטרה בכך היא להעלות אצלו את הביטחון העצמי, תוך כדי התקדמות הדרגתית ופיתוח הכישורים והמיומנויות אצלו לאורך זמן.
חשוב להדגיש דבר נוסף, והוא שההליך המאפיין את ההוראה המתקנת נמשך לרוב מספר חודשים. עובדה זו מביאה לכך שיש צורך לעקוב אחר התלמיד גם לאורך הדרך, במטרה לראות את ההתקדמות שלו. למרות שמגדירים תוכנית עבודה ראשונית, פעמים רבות יש מקום לשינוי על פי מה שמתגלה במהלך התקופה הלימודית.
דגשים בדרך להצלחת התהליך
קצרה היריעה מלפרט כאן באריכות על כל הפרמטרים שיגדירו את הצלחת הליך ההוראה המתקנת, כאשר ברור שמדובר במכלול רחב של גורמים. השימוש נעשה בפועל במגוון אסטרטגיות למידה, שמסייעות לפתח מיומנויות חשובות אצל הילד: למשל, זיכרון. בחירה נפוצה היא בשיטות למידה שאינן מסורתיות, דוגמת חידות או משחקים, שיהפכו את התהליך לנעים יותר מצד התלמיד.
אחד הדגשים העיקריים הוא על יצירת סביבת עבודה מיטבית עבור התלמיד, סביבה שתוכל להעלים חלק ניכר מהקשיים מהם הוא סובל. כאשר מקור הבעיה של התלמיד היא הפרעת קשב וריכוז, אם לוקחים דוגמא נפוצה מאד, הרי שחשוב לתכנן עבורו סביבת עבודה בה הגירויים הפועלים על החושים (בעיקר ראייה או שמיעה) יהיו מינימליים. הידע של אנשי המקצוע מסייע במתן דגשים חשובים לארגון סביבה העבודה בבית, או אפילו במקום הלימודים עצמו.
תלמידים הסובלים מקשיים לימודיים עלולים לקחת זאת באופן קשה, גם מבחינה רגשית או נפשית. הוראה מתקנת שאינה ידידותית מבחינת התלמיד עלולה להביא יותר נזק מתועלת. השיטה המקובלת של הוראה המתקנת היא העדפה של חיזוקים חיוביים על הישגי התלמיד, במקום “הענשה” על התנהגות שאינה רצויה. חיזוקים חיוביים אלה משפרים את קצב ההתפתחות הלימודית של התלמיד בצורה משמעותית.
