אבחון דיסלקציה והחשיבות באבחון המוקדם
בשנים האחרונות, עולה מאד המודעות לנושא של אבחון דיסלקציה בשלבים המקודמים יחסית בהתפתחות של האדם. אבל מהו הזמן הכי טוב בשביל לבצע אבחון דיסלקציה? האם בגיל 4? בגיל 6? או אולי דווקא לפני חטיבת הביניים? ועובדה שיש אנשים שבכלל הולכים לעבור אבחון דיסלקציה בגיל מבוגר יחסית אחרי הצבא, ולקראת הלימודים האקדמיים. אב מהו הגיל הנכון ביותר?
חשוב להבין, כי ברוב המכריע של המקרים, מומלץ לעשות אבחון דיסלקציה קצת לפני כיתה א’, כאשר הילד נמצא כבר בגן חובה. אבל אז עולה שאלה חדשה – האם כל ילד צריך לעבור אבחון דיסלקציה? לאו דווקא.
באופן עקרוני, דיסלקציה, כמו כל לקות למידה, היא בראש ובראשונה תופעה תורשתית. כלומר אם לאחד ההורים יש דיסלקציה, מומלץ בכל מקרה לשלוח את הילד אל אבחון דיסלקציה, שכן יש לילד זה סיכוי רב להיות עם תופעה זו. אם לילד יש אח גדול עם דיסלקציה, גם אז מומלץ לשלוח אותו אל אבחון דיסלקציה.
מצב אחר בו מומלץ ללכת אל אבחון דיסלקציה הוא כאשר אדם, בכל גיל ספג טראומה באזור הראש. זעזוע מוח, וכן מחלות שונות עלולות לפגום בתפקודים השונים של המוח, ובכך גם ביכולות הפילולוגיות שלו, וכך עלולה להתפתח דיסלקציה פתאומית. בכל מקרה כזה – מומלץ בחום לפנות אל אבחון דיסלקציה.
[contact-form-7 id=”52807″ title=”מחפשים מומחה אוטומטית”]
מה בודקים באבחון הסדיסלקציה
באופן בסיסי, יש שתי שיטות לעבור אבחון דיסלקציה. דרך אחת לעבור אבחון דיסלקציה היא דרך מבחן דידקטי. בסוג כזה של אבחון, בודקים אך ורק יכולות למידה של הנבחן. חשוב לציין כי בדיקה דידקטית לא תתמקד אך ורק בנושא של קריאה אלא גם בכישורים אחרים, אך היא אבחון דיסלקציה לכל דבר ועניין. חשוב לציין כי אבחון דידקטי לא מתמקד בנשואים של קשב וריכוז, והוא לא אבחון קשב וריכוז, אבחון זה עושה פסיכיאטר או נוירולוג.
אפשרות אחרת בשביל לעבור אבחון דיסלקציה, היא לגשת אל אבחון פסיכודידקטי. אבחון זה הוא רחב יותר, וכלל גם מבדק אינטליגנציה, וכן בדיקה פסיכולוגית לבדוק את הכישורים הנפשיים של הנבחן. לרוב לא הולכים אל אבחון זה רק כדי לעבור אבחון דיסלקציה, אלא לראות האם ישנן בעיות נוספות, בנוסף לדיסלקציה.
בכל מקרה, לא משנה לאיזה אבחון דיסלקציה, התהליך יהיה זהה: דבר ראשון שוללים כל דבר אחר שהוא לא דיסלקציה, כדי להיות בטוחים שאכן לנבדק יש דיסלקציה. אבחון דיסלקציה יוכל לגלות האם ישנן בעיות אחרות שעלולות להיות – לעתים לילד יש פשוט הפרעת ראיה שמונעת ממנו לקרוא כמו שצריך. לעתים אבחון דיסלקציה שנעשה לילדים שנחשדים בדיסלקציה פונולוגית, מגלה כי אין להם בעיה בתהליך עיבוד וקליטה של מילים וצלילים, אלא דווקא בעיית שמיעה או בעיית דיבור ביולוגיים.
יש מקרים שבהם אבחון דיסלקציה יפנה אתכם לטיפול נוירולוגי מתאים, שכן יתברר שהבעיה היא לא היכולת של הילד לקרוא ולעבד מידע, אלא היכולת לעשות זאת לאורך זמן – במילים אחרות, יש כאן עניין של הפרעות קשב וריכוז.
ואיך מגלים את הדיסלקציה?
אם כן, אבחון דיסלקציה ניקה קודם כל את כל המשתנים האחרים. אז איך אפשר לראות באמצעות אבחון דיסלקציה שאכן יש דיסלקציה? חשוב מאד לציין, כי אבחון דיסלקציה מקפידים לעשות כך שהוא יותאם לכל בעלי מנת המשכל – נמוכה, ממוצעת וגבוהה. על כן, במהלך אבחון דיסלקציה לא יוצג טקסט מסוים שיהיה קשה לקריאה, שכן יש אנשים שיש להם גם מנת משכל נמוכה, כלומר מראש יש להם קושי להבין מושגים מורכבים, אך במקביל לכך, אבחון דיסלקציה יגלה כי גם יש להם בעיה בקריאת החומר והמרתו לכדי צליל ובכך בעיה ביצירת המשמעות, גם אם זו מוגבלת מלכתחילה. חשוב לציין שיש אנשים עם מנת משכל נמוכה, שיש להם בעיה בהבנת משמעות, אך הקריאה שלהם היא דווקא שוטפת לחלוטין, והם לא נתקלים בשום קושי לקרוא ביחס למנת המשכל שלהם – כך שכל קשר בין אבחון דיסלקציה לבין מנת משכל הוא מראש לא קיים. באבחון עצמו מציגים טקסט שאמור להתאים מראש לגיל, וליכולת ההתפתחות השכלית והקוגניטיבית של הנבחן – ורואים כיצד הוא קורא אותו, האם יש קושי עם מילים או אותיות מסוימות, האם יש השפעה על יכולת הכתיבה של הנבחן, ואז מגיעים לתוצאות.
