תיאום-תורים-למאבחנים-פורטל-קשב-וריכוז
תור למומחה מומלץ

מערכת תיאום תורים

הטיפול הרב מערכתי בילדים ונוער עם הפרעות קשב וריכוז / יעל פניני – M.A בייעוץ חינוכי, מומחית בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה

תוכן עניינים

מומחה-קשב-וריכוז (1)

 מטרת המאמר היא להציג  את התרומה בטיפול בילדים ונוער עם הפרעות קשב וריכוז עפ”י  התפיסה הרב מערכתית וחשיבות הטיפול שעומד במרכז התפיסה.
המאמר יתמקד בחשיבות ובתרומה המשמעותית של הדרכת הורים כחלק בלתי נפרד מהתפיסה הרב מערכתית, והינה חיונית בבניית אורח חיים מיטבי עבור הילד ומשפחתו. כל זה ע”י תיאור מקרה וניתוחו על פי המודל.
השימוש בטיפול הרב מערכתי כמודל טיפולי צמח והתהווה תוך כדי ליווי משפחות, ילדים ונוער עם הפרעות קשב וריכוז. נקודת המוצא הינה, שהשינוי המתחולל מתרחש בשעה שמתקיימת התערבות בכל המערכות הקשורות לילד.

הפרעת קשב כאמור, הינה תסמונת רב ממדית הפוגעת בתפקוד במספר תחומים כגון: התחום הקוגניטיבי, האקדמי, הרגשי והחברתי. על כן, שולחת שלוחות לכל מעגלי חייו של הילד וסביבתו- משפחה גרעינית (יחסי הורים ילד ויחסי אחים) משפחה מורחבת, בית ספר, חברה, חוגים ועוד. כשהטיפול מתמקד במעגל אחד מחיי הילד, לדוגמה טיפול אישי בלבד, השינוי שנראה יהיה איטי. בהיעדר מודעות באחד ממעגלי חייו של הילד – הורים או צוות בית הספר, או יתרה מזה התערבות מזיקה מצד אלה, יש ביכולתם לבלום את התקדמות התהליך.

 מתוך מפגשים רבים עם משפחות עם ילד הסובל מהפרעת קשב , בחרתי תיאור מקרה שמתאר סיטואציה יום יומית ולכאורה פשוטה. אירוע זה יוכל להמחיש את הקשיים הניצבים בפני ההורים והילדים כחלק משגרת חייהם.

במידה ואתם מזהים את עצמכם בסיפור , או תחושותיכם דומות לאלו המתוארות במקרה הבא, זה וודאי משום שרבים מאיתנו חווים תחושות דומות, סביב ההתמודדות עם ילד בעל ADHD.    

תיאור מקרה: באחד המפגשים הראשונים שהיו לי עם הוריה של שקד, נכנסה אימה של שקד לקליניקה כשפניה שידרו ייאוש ואמרה: “מה זה קשור לקשב? בקשתי משקד הוראה פשוטה, בסה”כ להביא משהו מהחדר? הלא היא כבר בת עשר! כמה אפשר”

האם נוכל לקבל מושג לגבי עולם החוויות והתחושות של הילדים שלנו עם הפרעות קשב וריכוז?

האם נוכל להבין את מגוון הרגשות שמציפות את ההורים יום יום דקה דקה?

 האם מספרת שבתה בת השנתיים, גלי,  קדחה מחום והאם ניסתה להוריד לה את החום ללא הצלחה. גלי בכתה ללא הפסק והאם המודאגת החליטה להכניס אותה לאמבטיה פושרת בתקווה שפעולה זו תסייע לה בהורדת החום. בעודה רוחצת את גלי, היא מגלה ששכחה להביא לאמבטיה את הפיג’מה של גלי. האם לא רצתה להשאיר את גלי לבדה באמבטיה ופנתה לבתה הבכורה, שקד,  בבקשה להביא לגלי פיג’מה נקייה מהארון של אחותה.

שקד, בת העשר, בעלת הפרעות קשב וריכוז, הלכה למלא את המשימה וחזרה בידיים ריקות אל חדר הרחצה. “אני לא מוצאת אף פיג’מה בארון” זעמה. האם שלחה אותה בשנית לבצע את המשימה,  בטון דיבור תקיף וכעוס. גם הפעם שבה שקד בוכה ובידיים ריקות וצעקה: “תעזבי אותי כבר, אני לא רוצה להביא לך” . האם, החלה להרגיש כיצד הכעס ממלא את בטנה, תסכול ואכזבה הציפו אותה בידיעה  שביתה הבכורה בת העשר לא יכולה לבצע משימה כל כך פשוטה, וכי אינה יכולה להיעזר בה. גלי המשיכה לבכות, החום היה גבוה, האם איבדה שליטה והתפרצה על שקד: “מה כבר ביקשתי שתביאי, פיג’מה ?!”  טון הדיבור הפך לצעקה אחת גדולה, שקד סתמה את אוזניה בכפות ידיה ויצאה בפנים כועסות ודומעות מחדר האמבטיה.

בערב, לאחר שגלי סוף סוף נרדמה אחרי יום מייגע מורט עצבים, ניגשה האם אל שקד, ליטפה אותה ושאלה “למה לא התאמצת להביא את הפיג’מה”? שקד ענתה: “אני מאוד רציתי לעזור לך.”  “נהדר!” השיבה אימא, “אז מה קרה שלא עזרת? “

“פתחתי את הארון והיו כל כך הרבה מדפים, הסתכלתי על כל המדפים ולא ראיתי אף פיג’מה”  אמא התפלאה ואמרה: “יכולת לבקש הדרכה הייתי מסבירה לך באיזה מדף הפיג’מה?” שקד קלטה שאמא רגועה כעת ומצאה כוחות בתוכה להסביר את עצמה: “חזרתי אלייך וחשבתי שתעזרי לי אבל מרב שכעסת וצעקת כבר לא יכולתי להתרכז במשימה בכלל.”

לאחר שסיימה האם לספר את הסיפור ורגשות אשם שטפו אותה, דיברנו על היכולת שלנו כאימהות לסלוח לעצמנו ולהאמין שאנחנו עושות הכי טוב שאנו יכולות.  לפעמים נצליח יותר ולעתים נצליח פחות. ככל שנשתחרר אנו ההורים מרגשות האשם נוכל לקבל את עצמינו ואת ילדינו בצורה מלאה. ואיך בכל זאת אפשר למנף סיטואציה כזו ללמידה להמשך?

מה כדאי שההורים של שקד ילמדו מהמקרה? 

בואו נבדוק תחילה מה קרה לשקד?

אילו מערכות היו מעורבות באירוע הזה?

מערכת הקשב-

מוסחות – היכולת למקד קשב במידע רלוונטי, חזותי או שמיעתי, תוך התעלמות מגירויים מסיחים. כלומר, היכולת להפנות את הקשב רק לגירוי אחד מסוים. מערכת הקשב רגישה מאד לגירויים חיצוניים (רעש, צבע, תנועה, גודל וכו’ ) וברגע שאמא שלה הרימה את קולה, שקד הוסחה והיה על שקד להתעלם מקולה ולמקד את הקשב בערוץ רלוונטי.

הכוונת קשב – היכולת להפעיל מנגנון המאפשר הפניית הקשב למיקום מסוים, למטלות הדורשות סריקה ומעקב אחר גירויים בשדה החזותי כמו למשל קריאה או חישוב, כתוצאה מתפקוד לקוי רמת העיבוד של גירוי המטרה נפגעת. קיים קשר ממשי בין תפקוד מערכת זו לבין קריאה וכתיבה, העתקה מהלוח, משחקים בהם יש להבחין בפרטים. שקד התבקשה לסרוק את הארון של אחותה, שאיננה מתמצאת בחלוקה שלו, משימה מורכבת מאוד עבורה.

 

שפה וחשיבה – השפה הינה מערכת של סמלים המייצגים עצמים, פעולות, רגשות, תהליכים ויחסים. לעתים רבות, נפגוש אצל ילדי ADHD  קושי גם בתחום השפתי במערכת אחת או בכמה ממערכות השפה, אשר ישפיעו בכמה מישורים על הילד: התבטאות לא מאורגנת על פי רצפים, קושי בבניית משפטים נכונים, קושי בשליפה המחריף בשעת מתח. כל אלה, פוגעים בשטף המילולי וגורמים להססנות וקשיים בהעברת מסרים. שקד נכשלה בהעברת המסר מול אימה והיכולת להסביר את עצמה, היא בחרה בדרך שלכאורה הייתה קלה עבורה ואמרה: “אני לא רוצה להביא” מה שמתפרש לעתים ע”י הסביבה כחוסר רצון.

המערכת האודיטורית (שמיעה)

רגישות שמיעתית  – ישנם מצבים רבים שרגישות שמיעתית מהווה חלק מהמאפיינים של התסמונת. מה שקורה הוא, שבמצב כזה המוח משדר לנו אותות אזהרה גם לגירויים קוליים נורמטיביים, ואז הילד מגיב באופן שלילי כמו מתח , חרדה תגובות של כעס גם לגירויים הנחשבים בלתי מזיקים. כאשר אמא של שקד הרימה את קולה, עוצמת הקול נחוותה אצל שקד כמצב מאיים ותגובתה הפעילה את המערכת העצבים הסימפתטית למצב של בריחה FLIGHT (הימנעות וויתור). ישנם ילדים שיגיבו בהתקפה FIGHT  או  קפיאה על המקום FREEZE .

ילדים עם רגישות שמיעתית בזמן השיעור לדוגמה קולטים באותה עוצמה את מה שהמורה אומרת, ביחד עם כל דבר אחר שקורה בכתה ומחוצה לה. (טריקת דלת השירותים, המורה מהכיתה השנייה, ילדים שחולפים במסדרון, שקית מרשרשת, קול המזגן ועוד..)

המרכיב הרגשי

קושי בוויסות רגשי – אתייחס ליכולת של הילד לווסת את עצמו במצבים שמעלים בו תסכול, כעס פחד ועוד. ילדיי ה-ADHD  זקוקים לעזרה מהוריהם או מדמות בוגרת אחרת על מנת לטפל ביעילות ברגשותיהם. כאשר המבוגר מדבר אל הילד בנימה עדינה ומלמד אותו להפחית “עוררות” לא נעימה, הילד ילמד בהדרגה לווסת את רגשותיו בהיעדר המבוגר.

 אימה של שקד הייתה עסוקה מאוד בבכייה של גלי הקטנה, ולא הייתה פנויה בכל המובנים לעזור לשקד לווסת את רגשות התסכול ותחושת הכישלון שחוותה.

מה שקד הרגישה בזמן ולאחר הסיטואציה ? חוסר אונים, תסכול, כעס עצמי ועלבון, אלה הם רק חלק מהרגשות ששקד חוותה.  חוסר ההצלחה במשימה הצטרפה למעגל הכישלונות של שקד. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז למודיי ניסיון כואב בעקבות אוסף כישלונות ותסכולים, כאשר כל כשלון נוסף תורם לירידה בביטחון העצמי ובתחושת המסוגלות האישית. שקד חוותה פער בין היכולת השכלית הגבוהה שלה לבין חוסר מסוגלות ברמה הביצועית. כתוצאה מכל אלה, המוטיבציה של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז יורדת מה שמפחית את סיכוייהם להצליח בפעם הבאה.

אם כן, אלה הם רק חלק מהקשיים שניצבו מול שקד במשימה הפשוטה לכאורה.

בואו נזכור, ששקד נכנסת לגיל ההתבגרות המוקדם, בו החשיבות של קבוצת השווים עולה, שקד מבינה שקיים פער בינה לביניהם, וכל זה עלול להשפיע על  תהליך גיבוש הזהות שלה. איזה דימוי תיצוק שקד לתוך הזהות שלה? איך ההורים יוכלו לעזור לה נוכח הקשיים?

 

התרחיש שתואר עשוי להיתפס ע”י הוריה כאילו שקד לא התאמצה מספיק.

האם אדם אשר מרכיב משקפיים יוכל  להתאמץ ולקרא בהצלחה למרחוק את השלט ללא המשקפיים?

כמובן, זה אינו קשור למאמץ או לרצון.

מה התפקיד שלנו כהורים, האם אנו יכולים לעזור לילדים ולתת להם משקפיים?

לסיכום,

כפי שזקוקים למשקפיים כדי לקרא למרחק, כך הילד זקוק לתמיכה מהסביבה. לא לכל מצב יש לנו משקפיים מתאימות, עם זאת אני מאמינה בכוחם של ההורים  כסוכני תיווך ושינוי משמעותיים עבור ילדם.

הדרך לייצב את הספינה, היא לתת לרב החובל, דהיינו להורים, ידע, הדרכה ותמיכה, ובנוסף לגייס את כל מי שנמצא על הספינה – מורים, יועצים, מורי שילוב, מדריכי חוגים, משפחה מורחבת וליצור סל הצלחות עבור הילד והמשפחה.  

כדי לצאת מהסחרור המושך מטה, צריך להניע תהליך רב מערכתי שיוביל לצמיחה. כל הצלחה קטנה שיחווה הילד, תעלה ולו במעט את אמונתו בעצמו ואת ציפיות ההורים והמורים ממנו. רצף זה ישפיע במישרין על המוטיבציה שלו ללמוד ויגביר כמובן את סיכוייו להצליח בפעם הבאה. תהליך תומך ומעצים בו מעורבות כל החזיתות תוביל את הילד לגלות את הכוחות שבו ולראות את המתנות הרבות שיש למרות הקושי.

 

 

ולסיום, מספר משפטים שהינם חלק קטן מאוסף המשפטים המופלאים ששמעתי מילדי קשב  המיוחדים והרגישים שמתארים באופן מדויק את עולמם:

שירה- הלוואי והייתה לי מכונת זמן שיכולתי לחזור רגע אחד לאחור ולא לעשות את מה שעשיתי. (אימפולסיביות)

נגה –  כשהמורה לחשבון מדברת אני מרגישה שהמורה מדברת בסרט אילם, אני שומעת את כל הרעשים מסביב ורואה מה כל אחד עושה מלבד המורה. (הכוונת קשב)

זיו- כשאני מכין עבודת כיתה, אני מרגיש כמו רדיו שכל התחנות מעורבבות, בא לי להיכנס מתחת לשמיכה ולהיעלם. (רגישות שמיעתית)

__________________________________________________________________

ביבליוגרפיה:

  • בוכנר, מ. (2011). סיכום תמונה על הפרעת קשב (ADHD), משרד החינוך, מחוז חיפה, שירות פסיכולוגי ייעוצי, אקטואליה בחינוך מספר 114.
  • ליקויים בויסות חושי, מתוך אתר האינטרנט  beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl, מכון מופת תל אביב.
  • מלכה, מ., טור כספא, ח., (1998).  ליקויי למידה מודל נוירו התפתחותי רב ממדי.
  • ענבר, א. (2005). ריפוי בעיסוק לילדים : ילדים עם רגישות יתר או תת רגישות חושית, מעריב.

 עוד על: טיפול בהפרעות קשב וריכוז

מומחה-קשב-וריכוז (1)

שתף עמוד זה