המושג היפראקטיביות שגור בפי כל מדי יום ביומו. הילד משתולל בכיתה- אומרים המורים כי הוא היפראקטיבי. מתבגר המתקשה לשבת במקום אחד ולהתרכז זמן מה- יעיד על עצמו כי הוא היפראקטיבי והדוגמאות הן רבות. חולפות השנים ואותו ילד תזזיתי הופך למבוגר האמור לחיות בזכות עצמו. נשאלת השאלה, האם אותה ילדות תזזיתית אכן היתה עקב היפראקטיביות ובמידה וכן- האם פג תוקפה עם התבגרות האדם ?
מהי היפראקטיביות ?
היפראקטיביות בתרגום בסיסי הינה פעלתנות יתר. לרוב, היפראקטיביות קשורה להפרעות קשב וריכוז, אך לא רק. ניתן להבחין בה למשל בילדים אשר זזים ממקומם באופן קבוע ומתקשים לשבת במקום אחד לאורך זמן. כמו כן, בעת מתן משימות על ידי גננת או מורה יתקשה הילד לשבת ולבצע משימה אחת בהתמדה ויעבור כל פרק זמן קצר לפעילות אחרת. אי זיהוי וטיפול בילד היפראקטיבי עלולים לגרום להשלכות קשות על ילדותו . במקום חיזוקים חיוביים יזכה הילד להתייחסות שלילית מצד הגננות והמורים, אשר יגרמו לו ולהוריו להבין די מהר, שמדובר “לצערם” בילד חסר תקנה.וככל שתשומת הלב תלך ותפחת, הילד ימשיך ויציק לחבריו בכל מקום, יכעסו עליו, לא יאהבו אותו ולא ירצו להיות בסביבתו.
האם כל ילד תזזיתי הינו ילד היפראקטיבי ?
זה לא מכבר, קרו מקרים בהן ילד מחונן אובחן בטעות כהיפראקטיבי. כל משימה או פעילות אשר קיבל בגן או בבית הספר שיעממה אותו מיד והוא חפש פעילות מאתגרת יותר. למערכת החינוך לא תמיד ברור כי ברגע שאותו ילד יקבל משימה מאתגרת עבורו – הוא ישקיע בה את כל הזמן הדרוש. כמו כן, לעיתים, כאשר ילדים יושבים סביב שולחנות לביצוע משימה כלשהי בגן, הם מציקים לילד כלשהו, שבוחר לקום ולחפש לו פעילות אחרת. במקרים אלה ברור שהבעיה אינה היפראקטיביות. לכן, לפני מתן הגדרה או תג לילד זה או אחר חשוב ביותר לבצע אבחון במכון מומחה בתחום.
האם ומתי מסתיימת תקופת ההיפראקטיביות ?
היפראקטיביות איננה נעלמת בשלב כלשהו. יחד עם זאת, היא עשויה לבוא לידי ביטוי בצורה מינורית באמצעות טיפול הולם ,הכולל אימון והדרכה על ידי איש מקצוע מומחה, המצייד אותו בכלים שיסייעו לו להתמודד עם מצבים כאלה בעתיד. חשוב לזכור שמדובר בטיפול משולב יחד עם תרופות הניתנות ע”י רופא, אף הוא מומחה בתחום. מבחינה חיצונית ויזואלית קל לאבחן אדם בוגר היפראקטיבי על ידי כך שהוא נוטה להזיז את רגליו בעצבנות גם כאשר הוא יושב שעות בעבודתו או לחילופין לדבר באופן אינטנסיבי ולשחק באופן קבוע בחפצים קטנים על שולחנו. ניתן להתייחס להיפראקטיביות אצל אדם בוגר משתי זוויות:
· השלכות מתקופת ילדות היפראקטיבית אשר לא אובחנה– אדם אשר לא אובחן כהיפראקטיבי בילדותו, כבר תויג כ-“ילד הרע”, הציפיות ממנו היו ועדיין הינן נמוכות, לכן אין לו שאיפות גבוהות במיוחד. אותו בוגר ממשיך להיות “הילד הרע” גם בחייו הבוגרים. כלפי ההורים, בעבודה וכן הלאה.
· התנהלות יום יומית של אדם היפראקטיבי– אדם בוגר היפראקטיבי יהיה בעל אותה נטייה של קפיצה ממשימה למשימה ויתקשה להתמקד במשימה אחת. הוא יהיה אימפולסיבי ופזיז ובכך עלול במקרים רבים להסיק מסקנות פזיזות ומוטעות. התנהלות זו עלולה לפגוע קשות בעבודתו וביחסיו עם משפחתו והתוצאות עלולות להיות לא פשוטות.
אז מה עושים ?
ניתן להבין מן הכתוב לעיל כי אדם היפראקטיבי שאינו מאובחן ואינו מטופל יתקשה מאד בניהול אורח חיים תקין ויסבול מקשיים רבים. הנה לכם מה שאני מציעה לעשות: פנו לאיש מקצוע, מאמן אישי מומחה בתחום, שיעניק לכם את ההדרכה והכלים שילמדו אתכם להתמודד עם ביטויי ההיפראקטיביות בחיים שלכם. הדרכה מסוג זה עשויה לשנות את חייכם מן הקצה אל הקצה.
לסיום, זכרו כי היפראקטיביות אינה נעלמת עם השנים אך ניתן לטפל בתסמינים שלה ולחיות חיים נפלאים באינטראקציה רגועה ושלווה עם הסובבים אתכם.
