היפראקטיביות
היפראקטיביות היא למעשה פעלתנות יתר המתפתחת כבר בשנים הראשונות לחייו של האדם. ההיפראקטיביות גורמת לכך שהאדם אינו יכול לווסת את ההתנהגות שלו, לעסוק בפעולה אחת בלבד או אפילו פשוט לשבת על הכיסא במשך זמן מה ללא לקום ולהסתובב. היפראקטיביות, אצל ילדים בעיקר, גורמת לכך שהסביבה דוחה אותם בשל הפרעה שהם גורמים לה וכך נפגע גם המישור החברתי שלהם בנוסף למישור הלימודי של הילדים הללו.
למה גורמת היפראקטיביות?
כאמור, היפראקטיביות נוגעת בתחומים רבים בחייו של האדם ועשויה להוות גורם מפריע בחלקים רבים של החיים שלו. ההיפראקטיביות גורמת לאדם לבצע פעולות שהוא לא בהכרח רוצה לבצע אך פשוט לא מסוגל להשתלט עליהם, כמו:
- קושי של התעסקות בפעולה אחת בלבד תוך ריכוז כל כובד המחשבה לאותה פעולה עד הסיום שלה בצורה מוצלחת – לכן, ילדים היפראקטיבית מתקשים בהכנת שיעורי בית או סיום של מבחנים (למרות שהם יודעים את התשובות הם פשוט לא מסוגלים לשבת ולכתוב אותן).
- אי שקט פסיכו – מוטורי המתבטא בעיקר אצל ילדים בעצם העובדה שהם קמים, רצים, מסתובבים ומשתוללים בצורה הרבה יותר מופרזת מאשר אצל בני גילם. מבוגרים יכולים לשלוט יותר בתופעה זו אך עדיין ניתן להבחין כי מבוגרים היפראקטיביים יזיזו את רגליהם בזמן ישיבה, ישחקו עם חפצים קטנים או יעסיקו את גופם בדבר נוסף מלבד הישיבה במקום.
- אדם היפראקטיבי עלול להיות מועד לתאונות ופגיעות גופניות, בעיקר בגילאי הילדות בהם הילדים לא חושבים על תוצאות המעשים שלהם ופועלים על פי הרגש בלבד.
הביטויים החיצוניים של התופעות הללו עלולים להוות מוקד הפרעה לסביבתו של האדם ולגרום לו לאי נעימויות ועימותים עם דמויות סמכותיות בחייו כמו הגננת, המורה ומאוחר יותר גם המפקד בצבא והבוס בעבודה. בנוסף, בשל ההתנהגות הקופצנית שלהם, ילדים היפראקטיביים מקבלים פחות חיזוקים מן הסביבה מה שאומר שבלי עידוד וליווי נכון של ההורים והמשפחה הם עלולים ללכת לאיבוד ולשקוע ברחמים עצמיים והתרחקות מן החברה.
ההבדל בין היפראקטיביות לאימפולסיביות :
רבים נוטים להתבלבל ולא להבדיל בין היפראקטיביות לבין אימפולסיביות המאפיינת את הלוקים בהפרעות קשב וריכוז. אמנם, גם היפראקטיביות וגם אימפולסיביות קשורות לאי יכולתו של האדם להימנע מהתנהגויות שונות ושתיהן יכולות לפגוע בו במישור החברתי והסביבתי, אך עם זאת ההבדל העיקרי בין היפראקטיביות לאימפולסיביות הוא למעשה התזמון של הפעלת שיקול הדעת של האדם.
אדם אימפולסיבי לא מפעיל את החשיבה לפני שהוא פועל אלא “יורה מהבטן” מבלי לחשוב, ולו לרגע קט, על ההשלכות של המעשה אותו הוא מבצע. לעיתים רבות, החרטה היא רבה אך היא מאוחרת מידי. לעומת זאת, אדם היפראקטיבי כן חושב על המעשה שהוא עושה אך עם זאת, המחשבה לא מספיקה בכדי לעצור אותו מלבצע את המעשה אותו הוא עושה.
