בשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגוברת של אנשים, המאמינים כי באמצעות כוח הרצון ועבודה קשה ניתן לגבור על כל הפרעה נוירולוגית או התפתחותית, וכי כדורים פסיכיאטריים ונוירולוגים הם שורש הרוע בחברה המודרנית. בשל כך, רבים הם הפונים לטיפול הפסיכולוגי המסורתי על שלל גווניו, על מנת ללמוד כיצד להתמודד עם התופעה הנקראת” הפרעות קשב וריכוז.
על אף המחיר היקר ושעות ההשקעה הרבות ישנם אנשים, המחליטים כי עליהם להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז באופן טבעי. החלטה המתקבלת מסיבות שונות. למשל, יש מביניהם כאלו הטוענים, כי כדורי המתילפנידאט, או בשמותיהם היותר מוכרים “רסיטל” ו”קונצרטה”, לא מאפשרים להם לחשוב בצלילות, וכאלו אשר הוגדרו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז ושהכדורים אינם משפיעים עליהם במידה מספקת.
פרויד מקשיב
לא קיים קשר ישיר או טבעי בין הפרעות קשב וריכוז המוגדרות כהפרעה ביו-כימית במוח לבין טיפול פסיכולוגי דינאמי או פסיכואנליטי. לרוב, הדרך היעילה ביותר להתמודדות עם התופעה היא הטיפול התרופתי או הקוגנטיבי-התנהגותי. לכן, הטיפול הפסיכולוגי הדינאמי משמש כמענה לאלו, שמעוניינים בעיקר ללמוד כיצד להתמודד עם התופעה ולא בהכרח כיצד “להתגבר עליה”. הטיפול הדינאמי אמור ליצור מעטפת מלאה לסובלים מהפרעות קשב וריכוז. תחילה, הוא מטפל בדימוי העצמי של הסובלים מהתופעה ואופן השלמתם עמה. לאחר מכן, הוא יוצר אסטרטגיות למידה שונות ועוזר למטופל בהתמודדות עם תופעות מעשיות נלוות כגון: דחיינות, שקרים לבנים וכו’. לאחר כל אלו הוא מטפל בהתנהגויות המוגדרות כמסוכנות ובתחלואות, אשר לעתים נלוות להפרעות קשב וריכוז כגון אימפולסיביות קיצונית.
יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי
הטיפול ידוע ביעילותו בעיקר בפוביות, חרדות והפרעות OCD. במרבית המקרים, הוא אינו מתפרש על פני יותר מ-20 מפגשים לכל היותר, ומטרתו היא לשבור בזריזות תבניות מחשבה, שנתקבעו במוחנו בגילאים מוקדמים. לגבי הפרעות קשב וריכוז, יעילותו שנויה במחלוקת, אולם חלק מהמחקרים מראים, כי בשילוב תרופתי תרומתו יכולה להיות משמעותית. בדומה לאופן הטיפול בהפרעות אחרות דרך השיטה, מטרתו הסופית היא להפוך את המטופל למאמן של עצמו.
הכוונה לעזור למטופל לזהות את מנגנוני החשיבה שלו, את מגבלותיו, ולגרום לו להבין כיצד הוא מפצה על כך ומתי. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מתמקד בנושאים ספציפיים בחיי המטופל ועושה זאת גם במקרי הפרעות קשב וריכוז. דוגמה לכך, היא בנושאים כמו ארגון, או של הפרדת הפן הרגשי מהפן המציאותי (תחום אשר מתערבב לעתים קרובות אצל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז).
קשב מלא
הקשר בין היפנוזה להפרעות קשב וריכוז הוא קשר אשר מובן לכל. על מנת להפנט אדם אחר נדרשת שליטה מלאה בקשב שלו. אין ספרות רבה בנושא זה, אך מהמעט שקיים, מראה כי באמצעות ההיפנוזה ניתן לשפר את התהליכים האחראים להפרעות קשב וריכוז, ולעשות בהם שימוש במצב של ערות. כמו כן, שימוש בטכניקות הרפיה עצמאיות הוכחו במחקרים כיעילות בקרב גילאי בית הספר היסודי, אך היפנוזה ‘פר אקסלנס’ הייתה יעילה בשילוב תרופתי בדומה לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
הטיפול הפסיכואנליטי אינו נוגע בתופעה של הפרעות קשב וריכוז, אלא רק בהפרעות אשר עלולות להתפתח סביבה, כגון ביטחון עצמי, מקורות האימפולסיביות ודברים מסוג זה.
יש לציין, כי אבחונים של הפרעות קשב וריכוז בגילאים צעירים ללא טיפול פסיכולוגי עלולים לגרום לסובל מהן ליצור את זהותו בהתאם למצופה ממישהו “מסוגו”. כאן מטרת הטיפול הפסיכואנליטי היא להביא את המטופל למקום בו הוא מתמודד עם התופעה כאחד הסובל ממנה, ולא כאחד שזהותו מושתת עלייה.
הפרעות קשב וריכוז הן לא גזירה משמיים ויש לקחת אותן כפי שהן. יש כאלו המתמודדים איתן באמצעות תרופות, אחרים באמצעות טיפול פסיכולוגי ויש כאלו הלומדים לחיות לצידן עם כל ההשלכות הנתונות. היתרונות של הטיפול הפסיכולוגי כפי שהוצגו כאן, הן שהפרעות קשב וריכוז לרוב נקשרות אצל הסובל מהן למושג ה”עצמי”, מה שעלול לגרום לו לדחות את הטיפול בתופעה או להתכחש לה.
הפרעות קשב וריכוז כבר הפכו למושג תרבותי, וכיום הן לא מקור לבושה. רבים מהסובלים מהן הם אנשים מצליחים הפעילים בחברה, ואשר מנהלים קשרים זוגיים תקינים. לכן, אם אתם חוששים כי אתם נמנים על הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, מוטב שלפני השימוש בכדורים תיגשו לייעוץ בנוגע לטיפול.
