מאת: שלמה שנהר, פסיכולוג קליני מומחה ומדריך בטיפול משפחתי, בעל נסיון רב שנים בטיפול בילדים המתמודדים עם הפרעות קשב
הפרעת קשב היא קושי בקליטה של חומר שבא מבחוץ הנובעת מכך שילדים או מבוגרים שומעים את הכל. נסו לדמיין מיקרופון רב כיווני שקולט את כל הרעשים בסביבה ולא מצליח לסנן מתוכם את הגירוי הרלוונטי.כתוצאה מכך יש עומס של קליטה וקושי מאד גדול בסלקציה של החומרים הרלוונטיים, שהאדם צריך לערוך.
ברוב המקרים של הפרעת הקשב ( ADD או -ADHD עם תנועת יתר) מדובר בהפרעה רחבה בהרבה ומתייחסת לקושי בויסות. קושי בוויסות יתבטא בקושי בוויסות התנהגות בנוסף לקושי בקשב- קוושי למקד קשב במסרים הרלוונטייםי מתוך כלל המקורות אותם אנו שומעים,
התוצאה היא קושי בלימודים אבל לא פחות מכך קושי בהתנהגויות יומיומיות בבית ובבית הספר.
קושי רגשי ודימוי עצמי
ילד שיש לו הפרעת קשב וריכוז מזהה מהר מאד שהוא שונה משאר הילדים ולא מצליח לעשות מה שילדים אחרים עושים. לעתים קרובותנתקל הילד בהערות ביקורתיות או עוינות גם בבית הספר וגם בבית., עליהן הוא מגיבפעמים רבות בתסכול וכעס. ההתייחסות לכך שהוא לא מצליח לעשות את מה שמצפים ממנו היא כאל עצלנות וחוסר מוטיווציה, בעוד שהילד יודע שהוא לא מגיע להשגים האלה כי הוא לא יכול להגיע אליהם.
בנוסף, לכ70% מהילדים המתמודדים עם הפרעת קשב יש גם הפרעה גרפומוטורית (קושי בכתיבה) ואז כבר מהכיתות הנמוכות שמקנות בעיקר קריאה וכתיבה מופיע המצב שתיארנו. הילד נוטה להמנע מהמטלות מאחר והן מעמידות אותו במצב של תסכול- “גם אם ארצה לא אוכל להיות ככל הילדים”. ההמנעות מחריפה כמובן את חוסר היכולת וחוזר חלילה.
ילדים שמתמודדים עם הפרעת קשב שומעים עשרות פעמים בבית ועשרות פעמים בבית הספר שהם לא מצליחים לרצות את המורים ואת המשפחה. הפגיעה שנוצרת מכך היא שהילד תופס את עצמו כילד לא טוב ובמקרים רבים גם אומרים לו את זה באופן ברור.
לגדילת האישיות של ילדים אנחנו צריכים לפתח גרעין נרקיסיסטי בריא, אשר מורכב משני אלמנטים עיקריים-הילד צריך להרגיש את עצמו “שווה”, ראוי, בעל ערך והשני שהוא אוהב את עצמו . זהו תנאי הכרחי להתפתחות אישיותית תקינה.
שני האלמנטים האלה נבנים ע”י ההורים (וגם בית הספר). ילדים שלא שומעים כמה מתפעלים מהם, כפי שאנו מצפים שיקרה ביחסים בין הורים לילדים מפתחים חוסר בטחון קיצוני ביחס לערכם. הדבר עלול לגרום להם לפתח הפרעות התנהגות- חלקם הסתגרות וחלקם תוקפנות נגד מי שהם מרגישים שיוצא נגדם.
מעגל הקסמים שנוצר הוא שהילד מרגיש שהוא לא מרצה את ההורים והמורים, נמצא בעצם במצב של תסכול מתמיד ומגיב בכעס או הסתגרות. ההורים, מצדם, מסבירים את התוקפנות שלהם שהם חושבים שזו תוצאה של חוסר מוטיבציה או עצלנות ואז הם מגבירים את התוקפנות וחוזר חלילה וזה מעגל שחוזר על עצמו.
חשוב להבין כי ילד שגדל בלי שמישהו יוקיר אותו ויתפעל ממנו יסבול מחבלה רגשית ולא ימצה את הפוטנציאל הגלום בו. חלק מהילדים האלה ינסו כל חייהם לרצות את ההורים כדי שיקבלו אותם, אח”כ את בת הזוג ולבסוף את הילדים שלהם.
הרצון החזק ביותר של הילד הוא להצליח ולהיות ילד שגאים בו.
על הקושי הבסיסי של קשב, ריכוז וויסות התנהגות נבנה “פנטהאוז” של פגיעה מאד קשה בצמיחה האישיותית של הילד אשר חורג מהמגבלות שמוכתבות על ידי התסמונת של ADHD.
חשוב לדעת כי ברוב המקרים ADHD מועבר בתורשה- אחד מההורים או מישהו מהדורות הקודמים התמודד עם הלקות.
שכיחות הלקות שונה בין בנים לבנות
הלקות מופיעה הרבה יותר אצל בנים מאשר אצל בנות. ביחס לבנות- מעניין לראות כי לאור הדרישה הפוחתת לקונפורמיות מצד בנות ב20 השנים האחרונות ישנה עלייה בשכיחות התופעה אצל בנות.
הלקות קיימת עדיין יותר אצל בנים. התפקיד ההיסטורי של בנים היה להיות ציידים. הם היו צריכים להיות בעלי אנרגיה בלתי נדלית וחלק מהתכונות שהיום רואים כליקוי עזרו מאד בחברות שהתבססו על פעילות גופנית, בעיקר על ציד. זו היתה תכונה מועדפת. עם הזמן, הפכה התרבות שלנו לכזו שמעריכה הישגים אינטלקטואליים ושם מופיע הליקוי.
התמודדות ההורים
כאשר זוג טרי מדמיין את ילדיו לעתיד הוא חולם על ילדים מושלמים. יפים, מתוקים, חכמים, מדמיין לעצמו איך ישחק איתם ואיך ייתן להם את כל האהבה בעולם.
במציאות, כאשר מגלים ההורים שנולד להם ילד “לא מושלם” (ובאמת, מי מאיתנו מושלם?..) הם מתקשים מאד להתמודד עם כך. העבודה עם ההורים מתמקדת לפני הכל ביכולת הרגשית שלהם להתמודד עם כך שבסופו של דבר כולנו נולדים לא מושלמים וחשוב מכל שהם יקבלו את הילד שלהם.
לעיתים קרובות,הקשיים מותירים את ההורים בתחושה של חוסר אונים . הם חשים כי אינם מצליחים לקדם את הילד ולהכיל את קשיו. הפער בין יכולותיו של הילד לבין תפקודו בפועל בבית הספר ובבית גורם להורים רבים לתסכול רב. הם מתקשים להחליט אילו גבולות להציב, מה עליהם לדרוש מהילד ועל מה לוותר, עד כמה לעזור לו בביצוע מטלות ועד כמה לדחוף אותו לעצמאות ועוד התלבטויות רבות וקשות ברמה היומיומית. בנוסף לכך, קיימות דילמות ביחס לחלקים חברתיים, התנהגותיים ולימודיים הנוגעים לבית הספר.
העבודה הרגשית עם ההורים היא לזהות כמה קשה להורים להתמודד עם הבעיה. מה שמצריך דו שיח כנה ואמיתי עם ההורים.
אנו ממליצים על שילוב הדרכת הורים או טיפול משפחתי כחלק מהטיפול המערכתי בילד על מנת לתמוך בהורים ולסייע לילד בצורה הטובה ביותר.
