הפרעות הקשב והיפר-אקטיביות (ADHD) או הפרעות הקשב (ADD) הפכו בשנים האחרונות לדבר שבשגרה, ויש כאלה המכנים אותן “מגיפה עולמית”. כמות המאובחנים הולכת וגדלה מרגע לרגע, התרופות “ריטלין” ו”קונצרטה” מוכרות בדרך כלל, ולא אחת קראנו כתבה בנושא. לא פעם גם שמענו חוויות של אנשים, משפחה וחברים ודעותיהם “בעד” ו”נגד” טיפול זה או אחר. ייתכן שמתוך המידע הנרחב וההתלבטויות הרבות אף הספקנו לגבש דעה משלנו בנושא.
כהורים אנו תמיד רוצים את הטוב ביותר עבור ילדנו. כאמא לשלושה ילדים מאובחנים, וכבעלת אותה הגדרה, אני יכולה לספר שיש פיתרון!
במאמר זה אני מציגה אפשרות אחרת לטיפול; גישה רב תחומית טיפולית, שמציעה פיתרון. הדגש הוא על פיתרון ולא רק על עקיפה זמנית של הבעיה ל-4 עד 12 שעות.
ידוע שבגוף שלנו יש מיליונים של קולטנים המעבירים מידע למוח דרך מערכת העצבים. המוח אחראי על עיבוד המידע. תנועות הגוף מתבצעות על ידי שרירים המקבלים הוראות מהמוח. כיום ידוע שהשרירים יכולים גם לשלוח הוראות למוח תוך שימוש באותה מערכת עצבים. המוח מגיב לאותם מסרים, מעבד את הנתונים, ויוצר קשרים נוירולוגיים כדי להסתגל ולפעול. אם המסרים המבוססים על תרגילים מסוימים ממשיכים להגיע בעקביות על בסיס יומי, בתקופה של לפחות שלושה חודשים, תפקודים חסרים הגורמים לדיסלקציה, דיספרקסיה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה, עיכוב התפתחותי ועוד, יכולים להשתפר ולהוביל את המוח לתפקוד טוב יותר ולשינוי מצב קיים.
אימון ממוקד מוביל לשיפור תפקודי של המוח בתחומים כמו: ריכוז, ויסות ועיבוד נכון של התחושות, שליפה, תפיסה דו מימדית, תפיסת רצף, זיכרון, סדר וארגון וכו’. רק אז המוח מוכן ללמוד אסטרטגיות למידה יעילות. זו הסיבה שאין שיטה אחת שמתאימה לכל, ושילוב של שיטות וגישות שונות, המותאמות לצרכים של כל אחד באופן אישי, יכולות לתת את המענה האולטימטיבי עבור אותו ילד/מבוגר.
ילדים/נערים/מבוגרים עם לקויות למידה, הנעזרים רק בהוראה מתקנת, או רק בקלינאי תקשורת, או רק באימון אישי, ללא בניית תשתית נוירולוגית הנדרשת ללמידה, ימצאו את עצמם עובדים קשה ומתקדמים לאט.
יש תהליכים בסיסיים הפועלים לקידום התפקוד המוחי, שמאפשרים למידה יעילה, ותיקון מצבים שחייבים לעבוד במשולב כגון:
1. יש צורך לאבחון רב תפקודי, לזיהוי ומיקוד פערים התפתחותיים, ובניית תוכנית להתערבות רב תחומית/תפקודית מכוונת, לגישור וצמצום על הפערים שנמצאו.
2. התוכנית צריכה להיות מבוססת על תרגול תנועתי חושי, הדרגתי ומובנה, המאמן את המוח לעבוד בשיתוף פעולה ותיאום מלא בין חלקיו (ביסוס חציית קו אמצע של הגוף וההצלבות).
3. אימון המוח לשיפור ו/או תיקון כישורי למידה וקשב. גירוי המוח ליצירת מסלולים מוחיים החיוניים לבניית כישורי למידה ותפקודים מוטוריים יעילים.
4. אימון המוח לשליטה בתפישה דו מימדית, הכרחית לפיתוח מיומנויות למידה יעילות: התפתחות תקינה שלתפיסת רצף וכיווניות, פענוח אותיות, מילים ומשפטים, הבנת הנקרא, יכולת ליצור מושגים ותפיסה חשבונית יעילה.
5. שליטה בעיבוד, ויסות התחושות וגלי המוח. רמת פעילות גלי מוח גבוהה מעידה על יכולת ריכוז לאורך זמן. רמת פעילות גלי מוח נמוכה מעידה על מאמץ רב המושקע בפעילות הדורשת מיקוד קשב וריכוז.
כפי שנאמר, למידה הינה ביטוי של יכולת נוירולוגית מורכבת: פיתוח ושיפור הקואורדינציה בין חלקי המוח וכן שיפור של תפקודים רבים, כגון תפקוד שרירי העיניים, יציבת הגוף, הבחנה שמיעתית, קשב ועוד. כל אלה הם יסודות הכרחיים, שבלעדיהם לא ניתן לפתח את האינטליגנציה ולשפר את יכולות הקשב והריכוז, הקריאה, הכתיבה, החשבון, הבנה של מצבים חברתיים ועוד.
הלמידה מורכבת מהרבה גורמים שקשורים למערכת גוף-מוח-ונפש, והתנועה היא אבן יסוד לכל למידה ואמצעי לשיפור היכולות.
בעזרת למידה ושינון של תרגילים, ניתן לעזור לילדכם לפתח כישורי למידה, וכן קשב וריכוז טובים יותר.
