טיפול בהפרעות קשב – הדרכים לטיפול

דרכי הטיפול בהפרעות קשב וריכוז

כל אדם עשירי עשוי לסבול מ-ADHD ולא תמיד היא מאובחנת עד הגיל שבו יש צורך במיקוד הקשב וריכוז לפרקי זמן ממושכים, עמידה בזמנים, עמידה ביעדים, סדר, ארגון ושימוש באסטרטגיות יעילות לצורך ביצוע מטלות, משימות ולימודים. זוהי לכאורה בעיה שכיחה, שבאה לידי ביטוי באיחורים כרוניים, מוסחות דעת מכל גירוי ולו מהגירוי הפעוט ביותר, קושי בסיטואציות מונוטוניות וממושכות, קושי התמדה במשימות ארוכות ומורכבות, קושי בזכירת פרטים טפלים וכדומה. הפרעת הקשב והריכוז חלחלה אל התודעה הציבורית בעקבות אחת מדרכי הטיפול בהפרעות הקשב השכיחות ביותר- הטיפול התרופתי בריטלין. מחקרים הוכיחו כי טיפול בהפרעות קשב ללא אלמנט תרופתי אינו יעיל, ואפקט הפלסבו אינו פועל כשמדובר בהפרעת קשב. כיום קיימת הבנה בקרב אנשי המקצוע השונים כי השילוב האידיאלי והאופטימאלי לטיפול בהפרעות קשב הוא הטיפול התרופתי יחד עם טיפול קוגניטיבי- התנהגותי.

הטיפול התרופתי בהפרעות הקשב

בקרב אנשים הלוקים בהפרעת קשב קיים שיבוש בפעולתו של המוליך העצבי דופמין, והשיבוש מונע תקשורת תקינה בין תאי העצב במערכת העצבים המרכזית. ה-“ריטלין” הינו למעשה שמו המסחרי של החומר מתילפנידאט, אשר משפר את תהליך ספיגתו של הדופמין, ומאפשר פעילות עצבית תקינה בכל משך פעולתו. חשוב לציין כי אין טיפול בהפרעות קשב ש”מרפא” את ההפרעה, במידה ואכן מדובר בהפרעת קשב, שאובחנה על ידי גורם רפואי מוסמך, ונערכה אבחנה מבדלת אשר שללה מחלות או הפרעות אחרות המדמות את תסמיניה של ההפרעה, אך באמצעות טיפול משולב מותאם לצרכי המטופל עשוי להוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים. למרות שמדובר בהפרעה נוירולוגית מולדת, לסביבה ישנן השלכות משמעותיות רבות. קיימים חלקים רגשיים אשר יכולים להחריף או לשפר את תסמיניה של ההפרעה.

חשיבותו של הטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות הקשב והריכוז

כאשר ילד שממילא חווה כישלונות המשפיעים על מצב רוחו השפוף ודימויו העצמי נמוך, בנסיבות בהן ההורים כועסים עליו, ובית הספר אינו מביע אמפתיה לנוכח הכישלונות המתמשכים, יהיה מצבו של הילד קשה הרבה יותר מאשר ילד בסביבה תומכת ועוטפת. להפרעת הקשב השלכות רבות לא רק בהיבט האקדמי, אלא בהיבטים הרגשיים, החברתיים והבין אישיים, ועל כן טיפול בהפרעות קשב חייב להיות היקפי ומשולב גם בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי במרבית המקרים. התפתחות המח מושפעת באופן קריטי מהסביבה. בדיוק כפי שתינוק אשר בראשית חייו יגדל בחושך, המערכות במוחו האחראיות לטיפול בראייתו יתנוונו, כך גם נכון הדבר לגבי ההשפעה הסביבתית על התפתחותו של הילד הלוקה בהפרעות הקשב. אימון קוגניטיבי-התנהגותי לטיפול בהפרעות קשב הינו שיטה חדשה יחסית, המהווה כאמצעי משלים לטיפול התרופתי. מטרתו של האימון הקוגניטיבי-התנהגותי היא שיפור איכות חייו של בעל ההפרעה באמצעות מאמן אישי.

מהו הטיפול קוגניטיבי-התנהגותי?

תפקידו של המאמן האישי היא לזהות אצל המטופל ליקויים במיומנויות ארגוניות, ליקויים במיומנויות תקשורת וליקויים בדפוסי חשיבה והתנהגות, כשבמקביל הוא מסייע למטופל לזהות מנגנוני פיצוי הבאים לידי ביטוי ביכולות, נקודות חוזק ומיומנויות, על מנת לשנות ולהמיר את דפוסי החשיבה וההתנהגות הלקויים באסטרטגיות יעילות יותר, לשם מציאת פתרונות למכשולים בחייו, הצבת יעדים ספציפיים והגשמתם מתוך מודעות למקור המגבלות. הטיפול בהפרעות קשב באמצעות אימון קוגניטיבי-התנהגותי מעניק למטופלים כלים לדיכוי הדחפים, לרכישת טכניקות יעילות להגדרה ולפתרון בעיות, ניהול וארגון אפקטיבי של זמן וסדר יום וכדומה. דרכים נוספות לטיפול בהפרעות קשב הן טיפול במגע כגון שיאצו ורפלקסולוגיה, כירופרקטיקה, טיפולים פסיכולוגיים, טיפולים רגשיים באמצעות בעלי חיים, טיפול באמנות וכדומה, כאשר הטיפול בהפרעות קשב מותאם לאופי הקשיים ולצרכי המטופל.