טיפול בהפרעות קשב
הפרעת הקשב הינה ליקוי התפתחותי שבסיסו גנטי ושכיחותו נעה בין 3%-10% מכלל האוכלוסייה. הפרעת הקשב מתאפיינת בקשיי ריכוז לאורך זמן, אי שקט מוטורי, פזיזות וטווח קשב קצר. קשיי התפקוד באים לידי ביטוי ברוב תחומי החיים כגון התחום הלימודי, החברתי וההתנהגותי. רבים מן הלוקים בהפרעת הקשב סובלים במקביל גם מליקויים נלווים כגון קשיים סנסורים ומוטורים, בעיות בהתנהגות ליקויי למידה והפרעות במצבי הרוח. טיפול בהפרעות קשב מתחיל באבחון רפואי מקיף באמצעות נוירולוג או פסיכיאטר, המסתייע בכלים אבחוניים ואנשי מקצוע מתחומים שונים. כיום קיימת הבנה שהגישה הטיפולית חייבת להיות כלל מערכתית, ומותאמת לכל אדם על פי צרכיו. לפיכך, הטיפול בהפרעות קשב עשוי להיות משולב בטיפול תרופתי, טיפול רגשי, טיפול דידקטי וטיפולים נוספים.
הטיפול התרופתי בהפרעות הקשב והריכוז
בעבר הייתה קיימת הגישה כי יש להעניק את הטיפול התרופתי כמוצא האחרון. לאור ההבנה כי בסיסן של הפרעות הקשב הינו אורגני גיבשה האקדמיה לרפואת ילדים בארצות הברית המלצה בשנת 2001, שלפיה הטיפול התרופתי יוצע כאלטרנטיבה הראשונה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. קיימות מספר תרופות לטיפול בהפרעות קשב, כששמה המסחרי של התרופה המוכרת ביותר הוא “ריטלין”. נטילת ריטלין מעלה את הנוירוטרנסמיטורים נוראפינפרין ודופמין למשך מספר שעות, ומאפשרת שיפור משמעותי במיקוד הקשב, שיפור הריכוז ושיפור בתפקוד הכללי. חשוב להדגיש כי הטיפול התרופתי ויתר הטיפולים אינם מרפאים את הפרעות הקשב שכן מדובר בתופעות על בסיס גנטי, ומטרתן היא להקל על התסמינים ולסייע בהתמודדות עם הקשיים הנובעים מההפרעות הללו.
הטיפול בהוראה מתקנת
אחת מהשלכותיהן של הפרעות הקשב היא בהיבט הלימודי, על כן, הטיפול בהפרעות קשב כולל לעתים קרובות גם הוראה מתקנת. הוראה מתקנת מהווה הוראה בגישה ייחודית, המותאמת באופן אישי לקשייו ויכולותיו של התלמיד, מאפשרת לו לרכוש את כל אותן המיומנויות בסיסיות בהן הוא מתקשה, ומסייעת לתלמיד לא רק לצמצם פערים לימודיים, אלא גם לרכוש אסטרטגיות למידה וכלים חלופיים ויעילים יותר. ההוראה המתקנת מחזקת את המודעות העצמית של התלמיד על ידי ההיכרות עם יכולותיו, מחזקת את ביטחונו העצמי, ומעצימה את תחושת המסוגלות שלו.
הטיפול הרגשי בהפרעות הקשב והריכוז
אחד מאמצעי הטיפול בהפרעות קשב הוא הטיפול הרגשי באומנויות. הטיפול הרגשי באומנויות משתמש בשיטות של אומנותיות שונות כערוצי שיחה נוספים לצד השימוש הקונסרבטיבי בשפה מילולית. הטיפול בהפרעות קשב דרך כלי האומנות השונים מאפשר התבוננות בתהליכים הנפשיים והרגשיים אותם חווה המטופל, על מנת לקבל תמונה תפקודית על קשייו וכוחותיו, ולבנות לו תוכנית טיפולית המותאמת לצרכיו. מטרותיו של הטיפול בהפרעות קשב על ידי אומנויות הוא השגת תובנות המובילות לשינויים אישיים ונפשיים ולצמיחה, שיפור הארגון הפנימי והשליטה העצמית וכן שיפור ההערכה והדימוי העצמיים.
טיפול משפחתי והדרכת הורים
מחקרים שעסקו בדפוס היחסים במשפחות בהן אחד הילדים לוקה בהפרעות קשב מצאו כי בקרב האחים האחרים במשפחות הללו הייתה תחושה של היותם קורבן להתנהגות של האחים הלוקים בהפרעה, שכללה לא פעם אלימות מילולית ופיזית. כמו כן הייתה קיימת התחושה, הן בקרב ההורים והן בקרב האחים ה”בריאים”, שלא קיימת תחושה של חיי משפחה רגילים. המסקנה העולה מן מחקרים היא כי יש להתייחס אל הפרעת הקשב כהפרעה משפחתית והטיפול בהפרעות קשב מצריך תהליך חינוכי וטיפולי עם כל המשפחה לצד הטיפול בהפרעות קשב של הילד. בהדרכה רוכשים ההורים כלים ומיומנויות להתמודדות עם מגוון הקשיים בהם הם נתקלים בחיי היום יום שלהם, וכלים לסיוע לילדם בהתמודדות במסגרות השונות. קיים מגוון רחב של טיפולים בהפרעות הקשב כגון טיפולים פסיכולוגיים, טיפולים קוגניטיביים- התנהגותיים, טיפולים באמצעות הנוירופידבק לאימון המוח וכדומה, כשהטיפול בהפרעות קשב מסייע לאדם לרכוש כלים להתמודדות עם המכשולים שמציבה ההפרעה, עד למיצוי מוחלט של הפוטנציאל הטמון בו.
