אחת התופעות המעניינות ביותר בתחום החינוך בשנים האחרונות היא הריבוי המרשים של מקרי האבחון של הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים. נראה שאין היום כיתה בישראל שאין בה מספר מקרים של ילדים שאובחנו כלוקים בבעיות או הפרעות קשב וריכוז. ממדי התופעה מדאיגים מאוד את אנשי המקצוע השונים בתחום. חלק מהמומחים טוענים שמדובר בסך הכל בתופעה של אבחון יתר ואחרים מאמינים כי מדובר על פועל יוצא של העולם המודרני מרובה ערוצי המידע. בין כך ובין אם כך ילדים אלו מופנים לסוגים שונים של טיפול כאשר האפשרות הקלה והמהירה ביותר בעיני הורים רבים היא טיפול תרופתי בריטלין ונגזרותיו. השאלה היא – האם מדובר על הצעד החכם ביותר. האם על טיפול ריגשי בהפרעות קשב וריכוז כבר שמעתם? אם לא, המשיכו לקרוא בעיון, ייתכן והטקסט הקצר הבא יוכל לעזור לכם להתמודד עם הבעיות של ילדכם בצורה חכמה ונכונה יותר.
טיפול תרופתי לעומת טיפול ריגשי
ריטלין היא התרופה שמשתמשים בה לעתים קרובות במקרים של הפרעות קשב וריכוז. מומחים רבים טוענים שמדובר על לעיתים קרובות מדי. ילד שנהג להפריע בכיתה לעתים קרובות מאופיין כסובל מהפרעות קשב וריכוז ולאחר טיפול תרופתי הוא לא רק חדל מלהפריע אלא גם חדל מלתפקד, חדל מלתקשר והופך באופן כללי לילד פסיבי מאוד. טיפול ריגשי הוא דרך אלטרנטיבית להתמודד עם הבעיה. בניגוד לטיפול תרופתי, טיפול ריגשי לא מנטרל את הילד מבחינת פעילות או מחשבה. טיפול ריגשי מסוגל להעניק לילד כלים להתמודדות עם נקודות החולשה ועם הבעיות שלו אך במקביל לחזק את היכולות ולתת דגש על נקודות החוזק שלו. מסיבה זו ורבות אחרות הורים רבים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז מעדיפים לשלוח את הילדים שלהם לסוגים שונים של טיפול ריגשי במקום להתחיל במשטר תרופתי נוקשה.
אבחון יתר, טיפול ריגשי וטיפול תרופתי
לא מעט שיטות אבחון בהן משתמשים בימינו נחשבות כבר למיושנות. שיטות אלו לא מספקות תמונה כוללת של הבעיה ונחשבות לדיכוטומיות מאוד וללוקות ברעה החולה של אבחון יתר. כתוצאה מכך ילדים רבים מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז ומיד מתחילים לקחת ריטלין. הורים שבוחרים להתחיל דווקא טיפול ריגשי יכולים להרוויח פעמיים. ראשית בעזרת טיפול ריגשי ניתן לבדוק האם האבחון הראשוני נכון או לא. פעמים רבות מתגלה במהלך טיפול ריגשי כי הבעיות אמנם יוצאות לפועל בתור סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז אך למעשה מדובר על בעיה שונה לגמרי. במקרים אחרים, במקביל לטיפול בבעיות הראשונות עובד המטופל תהליך של העצמה וחיזוק והוא יוצא לעולם במצב בו הוא מכיר בערך עצמו ומסוגל להתמודד עם הבעיות שלו. אי לכך, לעתים כמו במקרה של הטיפול התרופתי, החיפזון מהשטן.
טיפול תרופתי והדימוי העצמי
טיפול תרופתי לעתים קרובות נושא תווית, מעין סטיגמה. לעתים מדובר על סטיגמה חברתית ולעתים על סטיגמה שיוצא הילד על עצמו. ברגע שילד מתחיל בטיול תרופתי הוא עלול לתפוס את עצמו כילד בעייתי, ילד חולה שהינו פחות טוב או איכותי מילדים אחרים. מצב זה מוביל לבעיה בדימוי העצמי ובתפיסת העצמי וכתוצאה מכך מעמדו החברתי של הילד עלול להינזק ולכך ישנן השפעות מרחיקות לכת על שארית חייו ועל עתידו האישי, משפחתי וכיו”ב. טיפול ריגשי לעומת זאת הוא בדיוק המקום בו הילד יכול לבטא את עצמו בחופשיות ולקבל תוגבה מקצועית ורגישה להתנהגות שלו, לתפיסת עולמו ולאישיות שלו. דרך טיפול ריגשי יכול הילד ללמוד על עצמו ולרכוש טכניקות להתמודד עם מצבו. אלמנטים אלו לא קיימים כאשר הילד מושם במשטר תרופתי.
סיבות נוספות לפנות דווקא לטיפול ריגשי
ישנם הורים רבים שאינם מאמינים בתעשיית התרופות. אין זה סוד כי תעשיית התרופות היא תעשייה שמונעת על ידי גלגלי הכלכלה ושמנווטת על ידי אנשים בעלי אינטרסים כלכליים. מסיבה זו הורים רבים מחליטים שלא לתת לילדיהם תרופות שלא לצורך. כמו כן ישנם לא מעט מקרים בהם התרופות פשוט לא עזרו למצב אלא רק החמירו אותו או השאירו אותו ללא שינוי. בכל מקרה, ההמלצה היום היא לשלב טיפול ריגשי בכל מצב, בין אם מדובר על טיפול תרופתי ובין אם לא. הרווח מכך הוא לרוב משמעותי ורב.
