רציונל התוכנית מבוסס על מימצאי מחקרים בתחום תפקודי מוח בזמן קריאה אצל ילדים עם קשיי קריאה. למרות הקושי, אימון מוחי אינטנסיבי, המותאם לשלב בו נמצא התלמיד, משפר ומתקן את תפקוד המוח, ומביא לצמצום פערים ביכולת הקריאה באופן יעיל ומהיר. במסגרת “גשר לקריאה” מתבצע אימון הקריאה באמצעות התוכנות “אותיות הפלא” ו/או “תולעת ספרים” תוך התאמת רמת התרגול לכל תלמיד, על פי הקושי הספציפי שלו.
דיסלקציה – לקויות למידה הקשורות לקריאה
כידוע, מיעוט לא מבוטל מקרב התלמידים מוגדר כבעל לקויות למידה, למרות היותו בעל רמת אינטליגנציה תקינה. בדרך כלל גילוי הלקות מעורר תמיהה, משום שמדובר בפער בלתי מוסבר בין תפקודים שונים של אותו ילד. לדוגמה, ילד מוכשר בחשבון, אולם מתקשה מאוד בקריאה. דרכי הלימוד המקובלות אינן מסייעות וכתוצאה מכך המורים, ההורים והתלמידים מרגישים חסרי אונים לנוכח הקשיים.
רק בשנות ה-2000 “הוסרה הקליפה” ונמצאה הסיבה לחוסר האונים בו נתקלים המורים וההורים של ילדים אלה. באמצעות הדמיית fMRI – המפיקה צילומים של תפקודי מוח, מבינים כיום שכל פעילות ממוקמת באיזור ספציפי במוח, ואיכות הביצוע של פעילות זו תלויה הן בגודל האיזור האחראי במוח והן באיכות התעבורה של אותות חשמליים מאזור זה לאיזורים המבצעים פעילות משלימה. קשיי קריאה, אם כן, נובעים מתיפקוד לקוי של אחד מאזורי המוח האחראים על קריאה ו/או מתקשורת חסרה בין האיזורים הללו.
שלבי הקריאה – מזיהוי של אות להבנת הנקרא
קריאה היא פעילות קוגניטיבית מורכבת, הבנויה ממספר שלבים, שעל כל אחד מהם אחראי איזור אחר במוח. השלבים קשורים זה בזה והתקשורת מתבצעת ע”י אותות חשמליים, העוברים בין אזורי המוח הרלוונטים.
השלב הראשון של הקריאה מתבצע באיזור ברוקה, האחראי על הפיכה אוטומטית של הסמלים הגרפיים (האותיות), לצלילים. זהו תרגום גרפו-פונמי. הפלט הצלילי מועבר לאיזור ורניקה שבו מבוצעת סינטזה של הצלילים לכדי מילה בעלת משמעות. לאחר הבנה בסיסית של המלה, המידע עובר להמיספירה הימנית לעיבוד נוסף ולהפנמה. נוכל ממש “לראות” את המלה בדמיוננו, לבחון אותה מבחינה רגשית לגבינו, ולהשלים את התהליך עם בניית קישורים למושגים ידועים מראש.
מסובך? הנה דוגמה שתמחיש את התהליך:
הסימנים הגרפיים בַּ – יִ – ת נקלטים על ידי העין ומגיעים למוח כקווים ונקודות. הם מועברים לאיזור ברוקה, שם, אם הכל תקין, הם הופכים לצלילים בודדים. הצלילים מועברים לעיבוד נוסף, בו הם מתחברים לכדי מלה – בית. אם הילד מבחין שהמלה מוכרת לו, כלומר נמצאת בזיכרון. נוצר קישור בין הצורה הגרפית של המלה לבין המשמעות שלה.
לאחר מכן המידע עובר להמיספירה הימנית, שם פועלים הרגשות והדמיון. המשמעות מקבלת רבדים נוספים כמו תמונת הבית הפרטי של הקורא שעולה בדמיונו, והרגשות שלו לגבי הבית הזה. כשכל המרכזים עובדים כהלכה והמידע זורם ביניהם ביעילות, המלה תיזכר טוב יותר. זה השלב בו מבחינים באור בעיניי הילדים.
בשלבים מתקדמים יותר אין צורך לבצע פענוח של כל מלה ומלה, כי במשך הזמן נבנה מאגר של מילים תבניתיות המוכרות לקורא בשלמותן.
אז מה יכול להשתבש – או ממה נובעת לקות קריאה
כאשר איזור מסויים במוח לא מתפקד כהלכה, או כאשר התקשורת בין האיזורים האלה דלה – תהיה לקות קריאה. הסיבות מגוונות וקשורות להתנסויות שונות במהלך ההתפתחות הקוגניטיבית והתנועתית של הילדים. (לדוגמה, זחילה תקינה בתקופת הינקות מסייעת להתפתחות הקשר בין שני חלקי המוח).
האם ניתן להתגבר על לקות קריאה?
מחקרי המוח מבהירים באופן חד משמעי, שבעקבות כל למידה, נוצר שינוי פיזי במוח. לקות קריאה, הנובעת מתיפקוד לקוי של אחד מהאיזורים במוח או מתקשורת לקויה ביניהם, איננה מצב בלתי הפיך.
במילים אחרות – המוח הינו גמיש וניתן לפתח בו את האיזורים השונים, לשפר את תיפקודם ואת התקשורת ביניהם. זאת ניתן לעשות על ידי תרגול ואימון אינטנסיבי של המיומנות בה מתבטא הקושי.
תרומתה של התוכנית “גשר לקריאה”
עיקרה של התכנית “גשר לקריאה”, העושה שימוש ב”אותיות הפלא” וב”תולעת ספרים”, הוא לספק אימון קריאה אינטנסיבי מותאם לשלב בו נמצא הקורא, ולהביא בכך לשיפור תיפקודי של המוח במיומנות הקריאה הרלוונטית.
על מה מבוססת התכנית?
• איבחון השלב בו נמצא הלומד והתאמת הפעילות לרמתו.
• התאמת התוכנה והתכנים לרמת הלומד.
• תיווך תומך של מבוגר.
• אימון בתדירות יומיומית, כחצי שעה בכל יום.
• התקדמות בצעדים קטנים מאוד, באווירה נעימה ומהנה היוצרת חווית הצלחה אצל הקורא.
מה בארגז הכלים?
אותיות הפלא– תוכנה לרכישת קריאה בגישה הפונטית
אותיות הפלא מתאימה לילדים הזקוקים לאימון רב בשלבי הפענוח והסינטזה. התוכנה מכילה כ-30 פעילויות שונות המכסות את כל מה שקשור למודעות פונולוגית: צליל פותח, צליל סוגר, פירוק מילה לחלקיה, הרכבה של מילה מחלקיה, הכרת צלילי האותיות, אבחנה בין סימני הניקוד השונים ויצירת צירוף מעיצור ותנועה. התוכנה מאפשרת בנית אימון מותאם לכל תלמיד בדרכים מגוונות בהתאם לצורך בזמן אמת.
תולעת ספרים – תוכנה לשיפור שטף הקריאה והבנת הנקרא
תולעת ספרים מיועדת לשלב בו הילד כבר רכש את אבני היסוד של הקריאה, מכיר את האותיות והתנועות ומצליח לקרא מילים ומשפטים קצרים. התרגול מסייע לתלמיד לעבור מקריאה מצרפת ומקוטעת לקריאה שוטפת ורהוטה ולשפר את הבנת הנקרא.
התוכנה, המכילה קטעי קריאה ברמות שונות, מסיטה את תשומת הלב של הילדים מקשיי הקריאה שלהם לתחרות מול המחשב ולהצלחה במשחקים. כל משחק מגיש את הטקסט באופן שונה ומאפשר חזרה מגוונת עליו. ההנאה מההצלחה לא מאחרת לבוא…
אפשר ורצוי גם להוסיף קטעי קריאה לתוכנה לפי הצרכים, וזאת כדי להתאים את הקטע לתלמיד, ולהפוך את הקריאה לרלוונטית עבורו. כלי התוכנה יעבדו גם על קטעים אלו.
“גשר לקריאה” ניתנת ליישום באופן פרטי עם מורה להוראה מתקנת ובשיתוף ההורים, ובבתי ספר בשיתוף המורים.
ממליצים:
מספרת נורית נדגר מבית ספר “הרצל” קרית-גת
“השנה קיבלתי חינוך כיתה א’, אחרי וותק של 21 שנים בהוראה בגיל הרך. לכיתתי הגיעה תלמידה מקסימה, חייכנית, שלא הצליחה לזכור כלום מכל מה שלמדנו. הייתי מלמדת את הצלילים אחד לאחד ותוך שניות הייתה שוכחת מה שם הצליל.
הייתי מאוד מתוסכלת מהעניין. הגיע פסח ועדיין לא התקדמנו כלל. לא האמנתי שתזהה את שמות אותיות הא’-ב’.
בהדרכת רחל שני מלומדע התחלתי לעבוד עם התלמידה באותיות הפלא המוקרנת על מסך גדול, תוך שילוב הליכה בשמיניות.
…התהליך היה כמו להוציא פקק מבקבוק. פתאום התחילה לזכור כל מה שלמדנו.
כעת, לאחר מספר שבועות, היא שולפת במהירות את המילים, מפרקת לצלילים והשמיים הם הגבול.
יש בתוכנת “אותיות הפלא” שפע של פעילויות לרכישת הצלילים: צליל פותח, צליל סוגר, הרכבת מילים, כתיבת סיפורים ועוד. התוכנה מתאימה עצמה לתלמיד – אפשר לחסום ולהוסיף צלילים על פי רמת הידע של התלמיד.
פשוט עולם ומלואו. לדעתי, ילדים ללא קשיים יכולים לרכוש את הקריאה בעצמם באמצעות התוכנה. עם ילדים מתקשים חשוב התיווך…
אוגניה, אמא לילד בן 9 סיפרה סיפור דומה. היה בסיפור המון תסכול, חוסר אונים, ועם זאת, המון רצון לקבל הדרכה ולעשות למען הילד.
הילד קיבל בדרך כלל ציונים נמוכים בכל מה שקשור לקריאה ולהבנת טקסטים. מרוב תסכול לא שיתף פעולה עם ההורים כלל ולא היה מוכן למלא את המשימות, כאלה שהיו אמורות לקדם אותו בלימודים.
אוגניה הגיעה לאתר לומדע לאחר ששמעה מקרוב משפחה על “תולעת ספרים”. היא התייחסה בספקנות לידיעה שיש מה לעשות, אבל הסכימה לנסות.
מספרת רחל שני: “הבנתי שהמצב קשה, ודרושה הדרכה מקיפה כדי שאוגניה תדע בדיוק איך לעבוד ואיך ל”הנגיש” את האימון לילד שכבר הוכתר בתואר “סרבן קריאה”.
אוגניה קיבלה הסבר איך לבחור סיפורים קלים יחסית, למדוד את מהירות הקריאה, להפוך את הקטע לקלוז, לבנות תפזורת ומשחק זיכרון מתוך הקטע ולחזור ולקרא כדי לראות את השיפור.
לאחר כחודשיים של אימון אינטנסיבי ואסרטיבי, בלי לוותר על חצי שעה אימון יומי, קיבלתי טלפון מרגש ובו סופר לי על ציונים שהשתפרו, מצב רוח שונה לגמרי ויחסים משופרים מאוד עם ההורים”.
