יש היום שורה ארוכה מאד של אבחונים שונים עבור לקויי למידה. אבחון שנועד עבור מגוון רחב יחסית של לקויות אלו, הוא אבחון דידקטי. כבר משמו, אתם יכולים לנחש כי אבחון דידקטי קשור ליכולות למידה, וחשוב לעשות את האבחנה המתאימה. אם אתם חושדים שיש לכם או לילד שלכם הפרעת ריכוז או בעיות ריכוז, אבחון דידקטי בא לבדוק דברים אחרים. אבחון דידקטי הוא בראש ובראשונה מבחן שנועד לבדוק כישורים קוגניטיביים ספציפיים, בלי שום קשר לעניין נוירו-התנהגותי.
אבחון דידקטי נעשה ע”י יועצי הוראה של משרד החינוך, או ע”י מכונים שונים, שפועלים ברישיון משרד החינוך. אין גיל מקסימאלי כדי לבצע בו אבחון דידקטי, אם כי לרוב ההמלצה היא להירשם אל אבחון דידקטי רגע לפני שמתחילים במסגרת חינוכית חדשה. לכן, רוב ההורים לוקחים את הילדים שלהם לפני כיתה א’ לבצע אבחון דידקטי. תלמידים רבים שסבלו מקשיים ברמות שונות של בית הספר, נוטים במעבר לפני חטיבת הביניים או בית הספר התיכון לגשת אל אבחון דידקטי, ולראות האם אכן יש להם בעיה, ועקב כך הם זקוקים להקלות. גם סטודנטים בכל הגילאים הולכים היום לבצע אבחון דידקטי. למה זה קורה? כי פעמים רבות תלמידים הצליחו להסתדר עם הליקוי שלהם ללא כל טיפול, אולם כאשר צריך להתמודד עם חומר ברמה מסובכת ומורכבת – הם מתחילים להרגיש בליקוי.
כל הדברים שבודקים באבחון
במהלך אבחון דידקטי אתם תעברו סדרה של מבחנים שירצו לשים את האצבע על הליקוי שיש לכם, במידה ובכלל יש לכם אחד כזה. חשוב לציין, כי באופן עקרוני אבחון דידקטי הוא אבחון ארוך יחסית, משום שהוא בודק שורה ארוכה מאד של כישורים שונים. עם זאת, ברוב המקרים נהוג לפצל את האבחון לשני חלקים שונים, לעתים במרווחים של מספר שעות או אפילו מרווח של מספר ימים. עושים זאת על מנת לא להתיש את הנבחן, ועל מנת שהתוצאות שאותן הוא ישיג, יהיו תוצאות שיתקבלו בעת שהנבחן ערני לחלוטין, ולא חש לחצים פיזיים שונים (צימאון, רעב, שירותים), ויכול להתרכז כל כולו רק בבחינה שלפניו.
על כן, אגב, ההוראות לפני אבחון דידקטי הן תמיד לאכול טוב, וגם להקפיד לפחות על שבע שעות שינה יום לפני האבחון. כבדרך אגב, אם אתם מתקשים בשינה, יתכן שזה דווקא המקור שלכם להפרעות בלימודים, ולא מדובר על ליקוי למידה, אולם זה לא מרכז המאמר כרגע, אלא רק נקודה למחשבה.
אבחון דידקטי בודק תפיסה
הסדר של אבחון דידקטי משתנה בין המכונים השונים, אך תמיד כולל מספר חלקים קובעים וחשובים.
אחת המטרות של אבחון דידקטי היא לבדוק את יכולות התפיסה שלכם. אילו תפיסות? גם התפיסה המרחבית, גם התפיסה השמיעתית וגם התפיסה החזותית. שימו לב! הרעיון של תפיסה לא מתייחס לנתונים פיזיים. אבחון דידקטי לא בא לראות האם אתם זקוקים למשקפיים או למכשירי שמיעה, אלא נקודת המוצא היא שאיברי הגוף שלכם מתפקדים כמו שצריך, אולם בתהליך של עיבוד המידע – משהו משתבש בדרך. הווה אומר- העין קולטת בצורה מושלמת את הצורה, אולם המוח לא מצליח לעבד את הצורה לכדי המשמעות.
דוגמה אחרת מתוך אבחון דידקטי – אתם תשמעו טקסט מסוים, ואז תיבדקו האם הבנתם נכון את הדברים שנאמרו, והאם המוח שלכם הבין את משמעות הדברים שנאמרו. לא פעם, אבחון דידקטי יגלה שאתם דווקא שומעים מצוין, ואכן מסוגלים לחזור על כל מילה שנאמרה – אולם קשה לכם להרכיב את המילים שנאמרו לכדי משפט אחד עם משמעות.
בהרבה מקרים, נושאים של תפיסה בתוך אבחון דידקטי קשורים לתחום הזיכרון של הנבחן. בניגוד לנהוג לחשוב, אין לנו סוג אחד של זיכרון בלבד. אבחון דידקטי יוכל לוודא האם יש לכם בעיה באחד מסוגי הזיכרון. כמו כן, אם אתם חושבים כי אבחון דידקטי בודק רק שני סוגי זיכרון – לטווח קצר ולטווח הארוך, אנחנו נפתיע אתכם, שכן יש עוד סוגי זיכרון שנבדקים בתוך אבחון דידקטי. האבחון בין השאר יבדוק את היכולות לזיכרון לטווח המיידי (בהפרש של שניות), הבדלים בזיכרון בין מידע שנקרא, לבין מידע שנראה, לבין מידע שנשמע – וכך מתקבלת תמונה מלאה.
