מה אתם יודעים על לקויות למידה? האם הכרתם פעם אדם שיש לו לקויות למידה? סביר להניח שאם הגעתם לפה, או אתם, או הילדים שלכם, סובלים מתופעה זו, או שיש סיכוי מסוים שאתם לוקים בה, ואתם בשלב הנוכחי עומדים בפני אבחון. כאשר מדובר על לקויות למידה, חשוב להבין כמובן שיש סוגים רבים מאד של לקויות אלו: החל מסוגים שונים של הפרעות קשב, דרך בעיות של דיסלקציה, בעיות של דיסקלקוליה, ואף הפרעות בכתב היד המכונות דיסגרפיה. אולם, לכל הלקויות הללו יש תופעה אחת משותפת: לקויות למידה מאובחנות כלקויות אשר מפריעות לאדם למצות את מלוא הפוטנציאל שלו, עקב פגיעה בכישורים מסוימים, אשר כולם קשורים לנושא של לימוד וקליטת מידע. הכישורים הללו יכולים להתייחס לקריאה של טקסט כתוב, הבנה של טקסט נשמע, יכולות ללמוד למשך זמן רצוף במסגרת חינוכית, בעיות של דיבור בין אם במסגרת כללית של דיבור מול קהל או באופן כללי, בעיות בכתיבה באופן כללי או בעיות בכתיבה רציפה וכיו”ב.
לעשות הפרדה במונחים המתאימים
חשוב לעשות הפרדה בין תופעות של לקויות למידה, לבין תופעות של חרדת בחינות. אמנם יש קשר בין השניים, ומרבית מהאנשים שיש להם לקויות למידה גם סובלים מתופעות פסיכוסומאטיות ומתופעות נפשיות. חרדת בחינות, כפי שתראו בהמשך, היא תופעה מרכזית מאד, אך היא שונה.
כמו כן, חשוב מאד להבין כי אנשים שיש להם לקויות למידה לא שייכים לסוג מסוים באוכלוסיה מבחינת רמת המשכל שלהם. יש אנשים עם לקויות למידה ועם מנת משכל נמוכה, יש כאלו עם מנת משכל ממוצעת, ויש גם מחוננים. מבחינת ההתפלגות באוכלוסיה – אין הפרש כזה או אחר לטובת אנשים עם מנת משכל מסוימת, וכולם חשופים באותה המידה ללקויות אלו.
בעבר, הייתה נפוצה ההנחה כי אין בכלל תופעות של לקויות למידה, והכל קשור למנת המשכל של האדם. עם הזמן, הבינו כי התופעה היא כללית. בשנים האחרונות, בניסיון “להכות על חטא”, התפתחה מין אמונה עממית, כי דווקא אנשים מחוננים חשופים יותר לנושא של לקויות למידה, דווקא כי הציפיות מהם הן יותר גבוהות, או כי יתכן שהלקויות הללו מונעות מאנשים מחוננים לממש את עצמם, ולכן בעצם אחוז המחוננים באוכלוסיה הוא גבוה יותר. עם זאת, חשוב להבין כי גם גישה זו היא מוטעית. פעמים רבות, אנשים מחוננים דווקא מצליחים לבטא את הכישרונות שלהם, בפרט בשנים האחרונות עם העלייה במודעות לנושא של לקויות למידה, מרבית האנשים שאף מוגדרים כמחוננים, לא מודעים לעובדה שיש להם לקויות למידה בשנות בית הספר, ולרוב הם מבצעים אבחון מתאים רק כאשר הם נמצאים כבר בתקופת לימודיהם באוניברסיטה.
אז איך כן מגדירים לקויות למידה?
אז הבנו “מה זה לא לקויות למידה”, אבל “מה זה כן”? ניתן להגדיר זאת כך: לקויות למידה מתייחסות לכל מקרה שבו אדם מגיע לציונים נמוכים יחסית באבחונים השונים, באופן יחסי לתוצאות שאמורות להתקבל בהתאם לגיל שלו, לרקע התרבותי שלו ולמנת המשכל שלו. לכן יש כלים רבים לאבחון של לקויות למידה, ובפרט לאבחון של בעיות קשב.
לא פעם, נושא הלמידה מתקשר בצורה ברורה מאד לתחום של קשב וריכוז. רוב המסגרות הפורמאליות, דורשות רמות גבוהות מאד של קשב מצד כלל האוכלוסייה – בין אם מדובר על מסגרות טרום יסודיות (גן חובה כהכנה לכיתה א’), ועד ללימודים ברמה אקדמאית באוניברסיטאות ובמכללות. לקויות למידה, אם כן, מתייחסות למצב שבו אדם לא מצליח למצות את מלוא הפוטנציאל שלו עקב בעיה נוירו-התפתחותית, ולא בעיה פסיכולוגית.
חשוב להסביר שיש אנשים, שמסיבות נפשיות ופסיכולוגיות, לא מצליחים לממש את עצמם – אף כי אין להם לקויות למידה. אלו הם אנשים שלרוב יש להם בעיות של חרדת בחינות, חרדה מפני כישלון, ואולי אף חרדה מפני הצלחה יתרה. חשוב לעשות את ההפרדה, ולמרות שפעמים רבות לקויות למידה מביאות עימן בעיות נפשיות – הטיפול הוא שונה. כך או כך, ברגע שעולה בכם החשד בדבר קיומן של לקויות למידה אצלכם או אצל קרוביכם, חשוב מאד שלא להמתין יתר על המידה, ומומלץ ליצור קשר עם מכון מקצועי ואמין לצורך ביצוע האבחון המתאים.
