הפרעת קשב ולקויות למידה אצל מבוגרים ונוער
לא רק ילדים סובלים מהפרעות קשב וריכוז אלא גם מבוגרים שפעם נפלטו ממערכת חינוך כזאת או אחרת בעקבות הכחשה או הסתרת הקשיים.
באופן מסויים נושא ליקויות למידה אצל מבוגרים חדש ומתמקד בילדים כשמבוגרים הינו שטח פחות בעל נגיעה. אם לאמר את האמת מעט מאבחנים יכולים לתת מענה לאנשים בוגרים עם לקויות למידה, בארץ קיימת חוסר אינפורמציה בהקשר לאבחון ולזכויות אנשים עם לקויות למידה, אם נתייחס למבוגרים שהרי קיימת בורות מוחלטת בנושא.
לקויות למידה והתייחסות הרשויות לבעיות קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער
באופן מאוד טבעי משרד החינוך מתמקד לרוב בילדים ופחות במבוגרים, מכך יוצא שאין מי שיטפל בבעית מבוגרים עם לקויות למידה המנסים להשלים השכלה ונאלצים להתמודד מול גופים המגלים כלפיהם קשות עורף ואף חשדנות. בארצות הברית ישנה הכרה גדולה יותר בקרב מבוגרים עם לקויות למידה והם זכאים לזכויות כמו של נכה או פגוע נפשית, כמו כן, בישראל מגייסים למשל נערים בני 18 שנה עם לקויות למידה לשירות צבאי של שלוש שנים למרות שבפרופיל מופיע שהם לקויי למידה. מסתמן כי המון חיילים עם לקויות למידה משתלבים בשירות הצבאי בעקבות הסיבה שאין צורך בכתיבה, קריאה או שימושים הנעשים במסגרת לימודית ולא פעם הם מגוייסים ליחידה קרבית ואף משפרים את מצבם בעקבות הצטרפותם למסגרת הצבאית.
למרות הגיוס לצבא של מבוגרים עם לקויות למידה חשוב להגיד שהדבר לא יוכל להמשך לזמן ארוך מכיוון שעם הזמן יהיה קשה יותר להשתלב במסגרת כשהבעיה העיקרית עולה עם השחרור מהשירות כשפתאום בעת שחרורו רוצה החייל המשוחרר להשתלב במסגרת לימודים או עבודה ומגלה כי הוא חושש ממנה. המודעות בישראל נמוכה למדי ומי שמקבל שיקום והכרה בתחום לקויות הלמידה הם רק אנשים עם בעיות נירולוגיות קשות כשאחוז גדול מאוד שסובל מבעית קשב וריכוז לא מקבל מענה על בעיותיו.
מה שמחריף את בעית לקויות הלמידה או הפרעות קשב והריכוז הינה גם הסיבה שקיימים מעט מאוד אנשי מקצוע בעלי הכשרה או נסיון מתאים בכדי להתמודד מול מבוגר עם לקויות למידה. לאנשים היושבים ברשויות כגון בתי ספר, מכללות או הכשרת משרד העבודה אין שום מודעות, ידע או רגישות על מנת להתמודד ולסייע בידי אנשים עם מוגבלות מהסוג הנ”ל. פרט לבעיה העיקרית המבוגרים בעלי לקויות הלמידה סובלים גם מבעיה התנהגותית כתוצאה מחוסר קבלת החברה וסביבתם האישית למעגל החברתי וכך הם בעצם מייצרים בעיות רגשיות וחברתיות מתוך אותו תסכול קיים. אין בעצם שום החלטה לגבי ליקויי למידה מבוגרים מכיוון שלמשרד החינוך מתקשה להתמודד עם הבעיה שקשורה בילדים ולכן יקח זמן עד שבכלל ינתן מענה בכל מה שקשור במבוגרים עם לקויות למידה.
בעבר כשלא היתה דרישה להשכלה אקדמאית היה קל יותר למבוגר עם ליקויי למידה להשתלב בשוק העבודה, עם השנים הדבר הפך קשה יותר מכיוון שלפתע הגיעו דרישות של השכלה גבוה כגון תארים ובגרות מלאה ובהתאם לכך עלו שיעורי האבטלה אצל מבוגרים עם
ליקויי למידה מאשר אצל מבוגרים שאינם סובלים מליקויי למידה. במידה ולא תתקבל מודעות מתאימה ולא ישתמשו באבחונים כולל זכויות לאנשים עם ליקויות למידה שהרי שיעורי האבטלה יעלו אף יותר ממה שהם כיום. ההתמודדות עם עולם העבודה של היום אינו פשוט ולא פעם מוביל לאכזבות ותסכולים בקרב מבוגרים עם לקויות למידה עוד משחר ילדותם כשבכל פעם מחדש תצוץ לה בעיה הקשורה ברגש ושתצור בעיה חברתית שתמשיך ותקשה על המבוגר בחיי היום יום.
למשרד החינוך גישה לוקה בחסר בנוגע לזכויותיו של מבוגר בעל לקויות למידה, הגישה מאוד נוקשה ואפילו חשדנית ולא פעם מגלה חוסר הבנה של פירוש המונח לקויות למידה. יחס מתנשא ובמקרה שאכן מתגלה שהמבוגר בעל לקויות למידה צריך טיפול מתייחסים אליו כאל ילד שרק גדל עם השנים, הדבר מתבטא בהמלצות לא מתאימות כמו הוראה מתקנת שפירושה לקחת מישהו ולנסות ללמד אותו מחדש קריאה וכתיבה למרות שהאדם בעצם סובל מלקויות למידה ושאין קשר בין הוראה מתקנת לבין הבעיה הקיימת. מבוגר עם לקויות למידה יתקשה יותר בחייו הן חברתית והן תעסוקית ביחס לאדם שאינו סובל מלקויות למידה ואם זאת אבחון מתאים יכול בהחלט לשנות במעט ולשפר את איכות חייו.
