מהי הדרכת הורים?
כאשר הורים נשאלים כיצד הם יודעים מה הנכון ביותר עבור ילדיהם, התשובות המתקבלות הן רבות ומגוונות: מוודאות חד משמעית הנשענת על אינטואיציה ותחושת בטן, ועד התנהלות בהתאם לספרות המקצועית, מבהירות בנוגע לדרך ועד להיסוסים ולתהיות. במקרה זה נכנסת לתמונה הדרכה הורית מקצועית ומוסמכת.
הדרכת הורים – צעד, צעד
אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה, אנשי חינוך, מנחי סדנאות מוסכמים מטעם מכוני לימוד שונים מסייעים להורים לנתב את דרכם במסלול ההורות, אותו מסלול שלעיתים יכול להיות לא פשוט בלשון המעטה. הדרכה הורית יכולה להתבצע בבית המשפחה או במכון. המפגשים יכולים להיעשות יחד עם הילדים או בלעדיהם.
מה ההבדל בין הדרכת הורים לבין קבוצות הורים?
חשוב לציין כי שתי האפשרויות מתאימות לשיפור מערכות היחסים המשפחתיות בין הורים לילדים, אך הן שונות בכמה מובנים:
קבוצת הורים
המפגשים מתרחשים אחת לזמן קבוע במכון. במפגשים משוחחים ההורים והמנחה בנושאים הנוגעים בגידול הילדים ובחינוכם. בתהליך זה יכולים ההורים לשתף את שעומד על לבם, להתייעץ וליהנות מחכמת ניסיונם של ההורים הנוספים הנמצאים במפגש. הזנה זו מאפשרת ראייה רחבה יותר על מצבי התמודדות המוכרים כמעט לכולנו. לעתים יעמוד נושא ספציפי כעוגן השיחה במפגש, ולעתים יעלו כמה וכמה נושאים בהתאם לדרישות ההורים.
הדרכת הורים פרטנית
כאמור, מפגשים אלה מתרחשים בבית המשפחה או במכון, בתיאום עם ההורים, ומביאים אינטימיות מפגש שונה. ההתייעצות והשיחה מתמקדות בהתנהלות המשפחתית היחידנית והמטפל / מדריך מכוון אך ורק את המשפחה הספציפית. על פי רוב, יפגשו ההורים ללא הילדים לשיחה עם המטפל, אך מכיוון שמדובר על התנהלות אישית המתאימה למשפחה, ייתכנו מצבים בהם הנכון ביותר יהיה דווקא מפגש יחד עם הילדים. הכללים אינם חד משמעיים ונסמכים על הידע המצוי אצל המטפל והלך הרוח עמם מגיעים ההורים, אופן ההתמודדות שלהם והבעיה שהם מעלים.
מה משך המפגש?
כמו בכל תחום, גם במקרה זה יכולים להיווצר מפגשים שונים בהתאם למדריכי ההורים וההורים עצמם. מפגש יכול להתנהל על פני שעה עד שעתיים או יותר. מן הסתם יש לכך גם היבט כלכלי. בדרך כלל תלוי מספר הפגישות בהעדפת ההורים.
מי זקוק להדרכת הורים?
הקמת תא משפחתי הוא הגשמת סוג של חלום הנתמך על ציפיות, שאיפות וכמיהות. תא משפחתי נושא בתוכו שאיפות אישיות ושאיפות חברתיות. הרבה מתוך העולם האישי עליו גדלו ההורים נכנס אל מרחב ההורות, אם דרך הדלת הראשית, לדוגמה: חוקי “עשה ואל תעשה” המסתמכים על בית ההורים, ואם דרך הדלת האחורית, לדוגמה: פחדים הוריים אישיים המשתקפים בחינוך ילדיהם כגון “אני לא אתן לו כסף כדי שלא יהיה מפונק וילמד להרוויח בכבוד, הרי לא פשוט להרוויח”, או “היא חייבת לשמור על משקל אחרת יצחקו עליה כמו שצחקו עליי כילדה”.
• דפוסי התנהגות הוריים רבים נכנסים לתמונת החינוך. אלה לעתים מקשים על ההתנהלות ואינם משרתים דבר. זיהוי דפוסים הוריים אלה יכול לסייע בפתרון בעיות תקשורת רבות בין הורים לבין ילדיהם.
• כל הורה חדור במוטיבציה לגרום לילד להיות מאושר, לחיות חיים שלווים ובטוחים. פעמים רבות אותו רצון עז נתקל בהתנגדות של הילד ונוצרים קונפליקטים. הרצון לסייע הופך מעמסה המקשה על ההתקשרות בין ההורה לבין הילד.
• תינוק גדל והופך לפעוט, מאוחר יותר לילד ולנער בעל רצונות, העדפות, חלומות ודעות שלא תמיד עומדים בקנה אחד עם המחשבות והדעות של ההורים. מה עושים במקרים כגון אלה? כיצד יוצרים את ה”עמק השווה” בו כל אחד מבצע את הצעד לקראת האחר למרות השוני בהשקפה ובהחלטות.
מצבים אלה ועוד רבים אחרים יכולים לבוא על פתרונם על ידי הדרכת הורים אישית.
