מהי לקות למידה, הסוגים השונים ודרכי האבחון שלהם.
בשנים האחרונות גברה המודעות לקשיים של תלמידים בלימודים, אין עוד התייחסות אליהם כעצלנים, אלא אלו הם תלמידים שהליקויים פוגעים בסיכוי שלהם ללמוד כחבריהם והם זכאים לתנאי למידה מיוחדים והתאמות במבחנים השונים, על מנת שיוכלו לנצל את הפוטנציאל הלימודי שלהם.
בשנת 2002 הצטרפה מדינת ישראל לכתב הסכמה, שחרט על דיגלו לדאוג לאיתור, אבחון וסיוע לתלמידים לקויי למידה, כמו במדינות מפותחות אחרות.
ההגדרה המקובלת לצורך קביעת הגדרה על לקוי למידה היא של המדריך להבחנות פסיכיאטריות האמריקאי (DSM-5) שאבחנותיו מקובלות גם בארץ:
“אדם מאובחן כלקוי למידה, כאשר הישגיו במבחנים הסטנדרטים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדוידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו ובעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה.
לפיכך תלמידים בעלי ליקוי למידה יוגדרו ככאלה, כאשר יתקיימו שני התנאים האלה:
1. קיים פער משמעותי ומתמשך בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו.
2. קיים פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין הכישורים האינטלקטואליים כפי שנמצאו במבחני משכל אובייקטיביים.”
ישנם סוגים שונים של ליקויי למידה. המשותף להם הוא הקושי להוציא לפועל את היכולות, בשל קושי שמתבטא באחד או יותר מהתחומים הנ”ל:
(*הסימנים: התלמיד יכול לשאת סימן אחד או יותר מהסימנים הרשומים מטה)
1. דיסלקציה – לקות למידה המקשה ללמוד לקרוא נכונה. אלו הם לקויי למידה המתקשים בקריאה בשל קשיי פענוח וקושי בשליפה.
הסימנים: קריאה איטית משובשת.
קשיים בהבנת הנקרא.
2. דיסגרפיה – לקות בכתיבה, המקשה על הלומד לכתוב כראוי, כתוצאה מאחיזת עפרון לא נכונה, כתיבה בשגיאות כתיב וחולשה בניסוח.
הסימנים: כתב יד לא קריא.
כתיבה בשגיאות כתיב
מבנה משפט לא נכון מבחינה תחבירית או/ו מבנית
3. דיסקלקוליה – לקות המקשה ללמוד חשבון, בשל קושי בהבנת יסודות החשבון הנובע מחולשה בהבנת רצפים, הבחנה כמותית וקשיים בתרגום מונחים מתמטיים לתרגיל.
הסימנים: קושי בזכירת עובדות חשבון.
אי זכירת נוסחאות ושכיחת חומר שלמד,קושי להבין בעיות חשבוניות.
קשיים בהבנת צורת הנדסיות וגרפים.
4. לקות למידה לא מילולית – לקות המקשה על התלמיד בתפיסת יחסים במרחב, באה לגידי ביטוי במיומנות מוטורית, בעיית שיווי משקל ובעיית כיוונים.
הסימנים: קשיים בכיוונים.
עריכת רוטציות לצורות.
העתקה לא מדויקת של צורות.
5. הפרעת קשב וריכוז -לקות למידה הקשורה ביכולת להיות קשוב ומרוכז לאורך זמן בהפנמת חומר חדש. היכולה לבוא לידי ביטוי בהפרעת קשב, אימפולסיביות והיפראקטיביות.
הסימנים: חוסר יכולת לשבת במקום.
חולמנות.
קליטת מידע חלקי.
פערים גדולים בהישגים באותו מקצוע.
קושי לחכות לתורו.
6. ליקוי בתפקודים הניהוליים – לקות למידה המקשה לערוך שילוב בין יכולת התפיסה, הקשב, הזיכרון, או יכולת החשיבה ברמה גבוהה. כתוצאה מכך נפגעת יכולת התכנון, ניווט, שיקול דעת בהשגת מטרות לעתיד והתגברות על מכשולים. ליקוי במערכת זאת יגרום לקשיים בהחלטה וכן במעבר ממצבי מיקוד, חלוקה הקשב ושינוי בכמות המשאבים המיועדים לפעילויות השונות.
הסימנים: קשיים ביכולת תכנון ופתרון בעיות.
קשיים בהתארגנות.
חולשה בגמישות מחשבתית.
חולשה בזיכרון עבודה.
הישגים אקדמיים נמוכים, על אף יכולת תקינה.
קיימים סוגי אבחונים שונים ללקויי למידה:
1.אבחון דידקטי-עוסק במיפוי קשייו וכשריו של התלמיד בלמידה, תוך אפיון של מיומנויות למידה בסיסיות וזיהוי אסטרטגיות למידה מתאימות ויעילות לתלמיד. אבחון זה משמש כבסיס לתוכנית למידה מתאימה,אשר תעזור לו לעקוף את קשייו.
2.אבחון פסיכולוגי– בא להעריך את תחומי החוזק והחולשה בכישורים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים, יחסי הגומלין בניהם והשפעתו על תפקודו האקדמי של התלמיד.
3.אבחון משולב– מורכב מאבחון פסיכולוגי ואבחון דידקטי ביחד. רצוי שיערך על ידי 2 מאבחנים, שכל אחד מהם מומחה בתחומו.
כתבה:
ד”ר רונית כהן זמורה
מאבחנת דידקטית ומטפלת זוגית ומשפחתית.
