לקויות למידה
אם ניכנס באופן אקראי לכיתה בבית ספר כלשהו (לא משנה באיזו שכבת גיל) ונתבונן בשגרת היומיום הלימודית בה, סביר להניח שלא נופתע יותר מדי מקיומה של שונות בין תלמידים. נפגוש תלמידים שפותרים במהירות ובדייקנות משוואות בעלות כמויות מסחררות של נעלמים, בעוד ששעה לאחר מכן, בשיעור היסטוריה הם מחליפים צבעים בניסיון לשייך תאריך למאורע ומאורע לדמות כלשהי. כל מורה יוכל להגיד לנו שלתלמיד הזה יש יכולת נהדרת באנגלית וזה שיושב לידו טוב במתמטיקה אבל חלש בתנ”ך וכד’. סביר שנפגוש גם תלמידים שעליהם מורים יגידו אמירות שחוקות כמו “הוא לא ממצה את הפוטנציאל שלו”, “הוא יכול להגיע רחוק אם הוא רק יתאמץ קצת” או שהם פשוט ישתפו בהרגשה שההישגים של התלמיד הזה פשוט לא משקפים, ויש תחושה שהוא מסוגל ליותר. תלמידים אלה מחזיקים במאפיין הבולט של לקויות למידה: פער בין תפקודו הלימודי של האדם לבין המצופה ממנו בהתאם לגילו וניסיונו הלימודי. לקויות למידה הן קבוצה של לקויות התפתחותיות הפוגעות בכישורי הלמידה הבסיסיים של האדם, ומונעות ממנו לרכוש ידע ומיומנויות בהתאם לנורמה של בני גילו. הלקויות הן ספציפיות (כלומר, פוגעות בתחום אחד או כמה- במקרה שהאדם סובל מיותר מלקות אחת), מולדות וכרוניות- כלומר, לא ניתן להירפא מהן.
מדוע חשוב לבצע אבחון ללקויות למידה?
במצב שבו עולה חשש כי תפקודו של תלמיד כלשהו מושפע מלקות למידה, חשוב לבצע אבחון על מנת לדעת אם אכן מדובר בלקות למידה או בקושי לימודי מסוג אחר (למשל, קושי רגשי). יש מספר סיבות ההופכות אבחון כזה לחשוב, ואנו במרכז פלדמן רואים חשיבות עליונה בכל אחת מהן:
הסיבה הראשונה היא שלמרות העובדה שלא ניתן להחלים מלקות למידה, כן ניתן (באמצעות שיטות של הוראה מתקנת, סיוע ותמיכה מתאימים) להביא את האדם לקוי הלמידה לתפקוד לימודי תקין. התעלמות מכך פירושה ויתור על השאיפה להצליח בלימודים ולהתקדם. לויתור כזה יש השלכות מרחיקות לכת על המשך דרכו של התלמיד.
הסיבה השנייה היא שללקות למידה יש השלכות שהן מעבר לתחום הלימודי. תלמידים לקויי למידה נושאים עמם לעתים קרובות מטען היסטורי ארוך ומעיק של כשלונות. בגלל שאין קשר בין הלקות לבין מנת משכל (ולמעשה כל לקוי למידה יכול להיות בעל אינטליגנציה גבוהה מהממוצע, ממוצעת או נמוכה ממנו), היא אינה נראית לעין, ועלולה לייצר את הרושם שהתלמיד לא מתקשה, אלא פשוט מתעצל או מתנגד ללמידה. במצב כזה התלמיד (שגם ככה מתמודד עם תחושת נחיתות בראותו את חבריו מתקדמים בלימודים) עלול לפתח מצוקה רגשית קשה, תסכול ופגיעה חמורה בדימוי העצמי. גם לפגיעה כזו יש השלכות ממשמעותיות על עתידו ועל תפקודו בחברה, בעבודה ובלימודים. לכן במידה ואנשי חינוך או הורים חושדים שילדם סובל מלקות למידה, חשוב שיפנו לאבחון מתאים בעניינו על מנת לעמוד על מקור הקשיים ולבחון אפשרויות לסיוע מתאים.
אבחון דידקטי
במרכז פלדמן נערכים אבחונים דידקטיים לאיתור לקויות למידה. באבחון דידקטי נבדקת רמת תפקודו של המאובחן בתחומי הלימוד העיקריים (קריאה, כתיבה וחשבון), וכן נבדקת רמתו בשורה של יכולות קוגניטיביות התומכות בלמידה אלה כוללות יכולות תפיסה חזותית/שמיעתית/מרחבית, תפקודי זיכרון, תפקודי שפה, תפקוד ויזו-מוטורי (תיאום יד-עין, קואורדינציה) והיבטים שונים של סגנון העבודה. במרכז פלדמן עובדות מאבחנות דידקטיות מוסמכות, שבתום האבחון מבצעות אינטגרציה של המידע שנאסף (הן דרך האבחון עצמו והן בשיחה עם ההורים או המסגרת החינוכית), ומופק דו”ח המפרט את נקודות החולשה והחוזק (חשוב לא פחות!) של התלמיד. התלמיד והוריו מוזמנים לאחר מכן לפגישה בה נמסרים להם ממצאי ונדונים הדרכים האפשריות לסייע לתלמיד בהמשך דרכו (בין אם נמצא כלקוי למידה או אם נמצא כבעל יכולות תקינות).
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
