הפרעת קשב וריכוז, או כפי שהיא נקראת בלועזית Attention Deficit Hyperactivity Disorder
(ADHD בקיצור), הנה תסמונת מוחית- נוירולוגית הפוגעת בפונקציות הניהוליות של האדם.
(מדובר באונה הקדם-מצחית האחראית בין השאר על תהליכים של חשיבה, תפיסה, קשב, ריכוז, קבלת החלטות, תכנון, ארגון ועוד).
הפרעת קשב וריכוז מאופיינת בתסמינים הבאים:
- חוסר קשב – קושי להתרכז במטלה או משימה מסוימת לאורך זמן.
- אימפולסיביות – קושי בשליטה ובריסון עצמי, נטייה לפעול ללא מחשבה תחילה.
מוסחות – נטייה להיות מוסח בקלות מגירויים חיצוניים שאינם מאפשרים התמקדות במשימה מוגדרת. - היפראקטיביות *- תזזיתיות ותנועתיות יתר.
בנוסף נוטים להתלוות לתופעה סימפטומים המבטאים קושי כללי בניהול עצמי – קושי בארגון חפצים בסביבה הביתית או הלימודית, קושי בתעדוף משימות, קושי בקבלת החלטות, קושי בעמידה בזמנים , דחיינות ולעיתים גם דברנות ללא הפסקה.
* נהוג להפריד בין אלה המסוגלים לשבת בשקט, אך אינם מרוכזים ונראים מנותקים וחולמניים (במינוח המקצועי ADD), לבין אלה שבנוסף לקשיי הריכוז, מאופיינת התנהגותם במימד ההיפראקטיביות, כלומר אי שקט וצורך מתמיד להיות בתנועה (ADHD).
ניתן לראות סימנים של הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים כבר מגיל הגן ויש הורים המעידים כי כבר בינקות שמו לב כי ילדם חסר שקט ומנוחה. המודעות לתופעה ולקשייה באה לידי ביטוי לרוב בגיל ההליכה לבית הספר, שכן שם נדרש הילד לשבת על הכסא ולבצע פעילויות הדורשות ריכוז לאורך זמן.
הפרעת קשב וריכוז נפוצה מאד בימינו ונחשבת לקושי מספר אחד של התמודדות ילדים, הורים ומורים עם המטלות הבית-ספריות. ההפרעה מנטרלת ופוגעת ביכולת של ילדים, יהיו אינטליגנטיים ומוכשרים ככל שיהיו, ללמוד ולהגיע להישגים. ההפרעה, המתעצמת ע”י התסכול כתוצאה מחוסר מיצוי אישי, מלווה לרוב גם בבעיות התנהגות ובעיות רגשיות שיש להכיר ולטפל בהן.
כך למשל ילדים הסובלים מתופעות של אימפולסיביות ומתקשים לעצור ולחשוב לרגע לפני שהם מגיבים, עלולים להגיד דברים שאינם מתאימים לסיטואציה, לחשוף את רגשותיהם ללא מעצורים ולהגיב מבלי לקחת בחשבון את התוצאות של מעשיהם. בגלל הנטייה לאימפולסיביות הם יתקשו להמתין לתורם או לחכות בסבלנות. בגיל צעיר הם עלולים להרביץ לילדים אחרים, לחטוף מהם דברים וכו’ . בגיל מבוגר יותר האימפולסיביות יכולה לגרום להם להעדיף משימות שניתן לקבל בעבורם תגמול מיידי (גם אם הוא קטן יחסית) על פני משימות הדורשות מאמץ גדול יותר עבור תגמול גדול יותר.
המודעות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז הולכת וגדלה מיום ליום בארץ ובעולם. אבחון מוקדם מקל על תפקודם היומיומי של ילדים ומסייע להם להגיע להצלחה ולהישגים, על אף הקשיים. בעקבות הגברת המודעות להפרעה מבוגרים רבים מגלים כי גם הם משתייכים לקבוצת בעלי הפרעת קשב וריכוז וכך מקבלות התופעות מהן סבלו לאורך שנים הגדרה ומשמעות.
חשוב להבין כי לא קיים ברפואה אבחון ביולוגי להפרעת קשב וריכוז כמו למשל בדיקת דם לפיה ניתן לקבוע את קיומה של ההפרעה באופן חד משמעי. מדובר באוסף של סימפטומים נראים לעין אשר אוחדו תחת תופעה רחבה הקרויה – הפרעת קשב וריכוז.
האבחון נעשה עפ”י בדיקה נוירולוגית (או פסיכיאטרית במקרים קיצוניים), המלווה בשאלוני תפקוד כלליים להורים ולמורים הבודקים את תפקודי הארגון, הקשב והשליטה העצמית.
לפני שפונים לטיפול התנהגותי או תרופתי בהפרעה חשוב מאד להתייעץ עם אנשי מקצוע על מנת שיקבע אם התנהגות זו מתאימה לגיל הילד או שמצביעה על בעיה כלשהי, שכן לכל ילד יש קצב התבגרות שונה וכן מזג ורמת אנרגיה ייחודיים לו.
כמו כן חשוב מאד לבדוק לנטרל גורמים רבים העשויים לבוא לידי ביטוי ולהראות כמו תסמינים של הפרעת קשב וריכוז כגון: בעיות רגשיות, בעיות פיזיולוגיות (ראיה, שמיעה, ויסות חושי), תזונה לקויה, הרגלי שינה גרועים ועוד.
הורה לילד עם הפרעת קשב וריכוז נדרש להרבה סבלנות והבנה. חשוב לתמוך בילד, לאהוב אותו כמות שהוא וללא תנאי גם כאשר הוא לא מצליח להגיע להישגים ולא מתנהג כפי שהיית רוצה שיתנהג. ילדים אלה אינם “רעים” או “חצופים” הם מתמודדים עם קשיים אובייקטיביים ויש לסייע להם .
בנוסף לאהבה, חום ותמיכה, יש לנסות תמיד לחנך את הילד על פי דרכו – כלומר, מחד להעצים ולחזק את כישוריו ומאידך להתחשב במגבלותיו הקשורות להפרעת הקשב והריכוז. בנוסף לטיפול תרופתי אשר ינתן בהמלצת רופא בלבד, יש להקפיד על תזונה מתאימה ולשקול טיפולים אלטרנטיביים. כמו כן מומלץ לשלב טיפול רגשי, הדרכה הורית, הדרכה קוגניטיבית לילד, הוראה מתקנת ועוד. מוזמנים לאתר של איריס שביט – כל השירותים המקצועיים
צור קשר ישיר עם מרכז שביט
[contact-form-7 id=”86601″ title=”Appointment_מרכז שביט”]
