לקויות למידה
לפני שניגש לדבר על אבחון דידקטי ועל הצורך בו, מן הראוי להבהיר מספר דברים לגבי לקויות למידה, אליהן מכוון האבחון הדידקטי. לקות למידה היא לקות נוירו – התפתחותית. זו נקודה מאוד משמעותית בעיסוק בתחום, מאחר והמשמעות שלה היא שלקות למידה אינה ניתנת לריפוי. אדם שעבר טיפול וקיבל סיוע להתמודדות עם לקות למידה, לא מסיים את התהליך כאשר הוא אינו לקוי למידה יותר. הוא כן יכול (ובהחלט כך הדבר ברוב המקרים) להגיע, בזכות הסיוע המתאים, לתפקוד תקין בהתמודדות עם התחום הלימודי.
לקויות למידה פוגעות במיומנויות הלמידה הבסיסיות של האדם: קריאה (לקות הלמידה הנפוצה בתחום זה היא דיסלקציה), כתיבה (דיסגרפיה) ויכולות חשבוניות (דיסקלקוליה). בחלק מהמקרים נפגעות גם יכולות כלליות יותר או ממוקדות יותר, אבל לרוב כשאנו מדברים על לקויות למידה, מדובר על לקות באחד משלושת התחומים הללו. חשוב לזכור ולהזכיר כי לקות למידה אינה בעיה של אינטליגנציה, והסובלים ממנה עשויים להיות בעלי אינטליגנציה ממוצעת, גבוהה מהממוצע או נמוכה ממנו.
נאווה פרץ, מורה ומאבחנת לילדים ונוער העוסקת גם בהנחיה קורסי מיומנויות למידה ובאבחון דידקטי, מבקשת להצביע על כך שלקות במיומנויות הבסיס פירושה, פעמים רבות, לקות גם בתחומים אחרים, כמעין תגובת שרשרת: ליקוי בקריאה, למשל, עשוי לתת את אותותיו גם בתחום החשבון, כאשר התלמיד נדרש, במהלך המבחן, לקרוא בעיות מילוליות ולפתור אותן. דוגמה נוספת היא כאשר קשיים בקריאה יוצרים מצב בו פענוח הקריאה דורש מהתלמיד אנרגיה רבה, כך שהוא נותר נטול משאבים קוגניטיביים לעיבוד וחשיבה על משמעות הטקסט ורעיונותיו, וכך נפגעת הבנת הנקרא. קשיים בכתיבה יכולים להשפיע על היכולת לפתח רעיונות ולכתוב תשובה מלאה ועשירה גם כאשר הידע קיים אצל התלמיד, וכיוב’.
אם כן- מהו האבחון הדידקטי?
אבחון דידקטי הוא תהליך אבחוני, במסגרתו מבקש המאבחן לעמוד על רמת תפקודו של המאובחן בתחומי הלמידה השונים. במהלך האבחון נבדקת הרמה בכל אחת משלושת מיומנויות היסוד (כאמור: קריאה, כתיבה וחשבון), וכן נבחנת רמתו של המאובחן בשורה של יכולות קוגניטיביות כלליות יותר, אשר מרכיבות את תהליכי הלמידה ותומכות בהם (ובכך הן גם יכולות להסביר חלק מקשיי התפקוד שהמאובחן מפגין). יכולות אלה כוללות כישורי תפיסה (חזותית, מרחבית, שמיעתית), תפקודי זיכרון (לטווח הקצר או לטווח הארוך), כישורים גרפו- מוטוריים (כתיבה ושרטוט) וויזו- מוטוריים (תיאום יד- עין, קואורדינציה), תפקודי שפה דבורה (אוצר מילים, ארגון מסר מילולי, מודעות פונולגית, שטף שפתי, תחביר וכד’) והיבטים שונים של סגנון העבודה (קצב העבודה, מידת הבקרה על טעויות, אסטרטגיות למידה עוד).
במקביל למבדק הפורמלי, על מנת לקבל תמונה שלמה ומקיפה ככל האפשר, מתבצע גם איסוף מידע ממקורות שונים לגבי המאובחן. איסוף מידע זה נעשה בשיחה עם המאובחן ועם הוריו, ומצוות המסגרת החינוכית באמצעות שאלונים או קבלת חוות דעת כתובה.
עם תום האבחון, מבצע המאבחן אינטגרציה של כל מקורות המידע מכל שלבי האבחון, ומגבש מסקנות העולות מן האבחון (למשל: קיומה או אי קיומה של לקות למידה). נאווה פרץ רואה בשלב זה משמעותי במיוחד, מאחר ועל בסיס הפרשנות והמסקנות, ניתן לתכנן ולגבש המלצות לגבי הסיוע וההתערבות המתאימים על מנת לעזור למאובחן להתגבר על הקושי שלקות הלמידה עשויה להערים בפניו.
נאווה רואה באבחון צעד ראשון לשיפור ההתמודדות עם קשיי הלמידה, ומזמינה ילדים (והורים) החושדים בקיומה של לקות למידה לפנות על מנת לברר שאלה זו לעומקה, ולהבטיח טיפול מיטבי בבעיה.
נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז
