על אבחון טובה ומבחנים ממוחשבים נוספים

על אבחון טובה ומבחנים ממוחשבים נוספים
ההליך האבחוני לאיתורן של הפרעות קשב וריכוז, לצורך טיפול נאות, הינו הליך שעשוי להיות מורכב וארוך, אך מטרתו הינה נתינת אבחנה מדויקת וקרובה ככל הניתן למציאות. כיוון שכל מבחן, הערכה או כלי אבחוני בנפרד עלולים לתת שגיאת False positive (שגיאה של איתור הפרעת קשב וריכוז בקרב אדם שאיננו סובל ממנה, למעשה) או שגיאת False negative (שגיאה של אי איתור של הפרעת קשב וריכוז בקרב אדם הסובל ממנה, למעשה) באופן סטטיסטי מסוים , גורסים כי שילוב של כמה וכמה מדדים וכלים אבחוניים יכול לסייע בסינון קרוב עד כמה שאפשר למציאות של הלוקים בהפרעות ריכוז וקשב מקרב האוכלוסייה הבריאה.
חשיבותם של מבחנים ממוחשבים (כגון אבחון טובה) לאבחנת הפרעות בתחום הקשב והריכוז
מבחנים ממוחשבים, וביניהם אבחון טובה, אינם חיוניים להשלמת האבחון של הפרעות בתחום הריכוז והקשב באופן רשמי על פי קביעת משרד הבריאות. כיום המבחנים הללו מוגדרים לשיקול דעתו של המאבחן אשר יחליט האם הוא סבור שהמבחן הממוחשב יספק מידע נוסף אשר יתרום להליך האבחנה.
מבחנים ממוחשבים מסוג “מטלת תפקוד מתמשך” (או CTP= Continuous Performance Task) הינם מבחנים אשר נועדו לבדוק את יכולתו של הנבדק להתמודד לאורך זמן עם ביצוע של מטלה שהיא חד גונית ומשעממת. התנהגות הנבדק נדגמת במהלך המשימה או המבחן על ידי מדידה של רמת המוסחות או העירנות במהלך המשימה, שני מדדים אשר עשויים לשקף התנהגויות הקשורות בהפרעת קשב. מטרת המבחנים הינה לספק כלי שהוא כמותי ממש ואובייקטיבי עד כמה שניתן לאבחון של הפרעות קשב.

טענות במהלך השנים כנגד מבדקי CPT
למרות השאיפה לאובייקטיביות וכמותיות במבדקים אלו, עלו במשך השנים טענות רבות כנגד המבדקים הללו , למשל שאנשים בעלי אינטיליגנציה גבוהה עוברים את המבחנים בקלות רבה יותר וקשה יותר על כן לאתר אצלם הפרעת ריכוז וקשב בדרך זו. עם זאת, המבדקים היו ועודם מבדקים מקובלים מאוד ושימושיים מאוד בהשלמת תהליך אבחוני להפרעות בתחום הריכוז והקשב, ובמיוחד להערכת השיפור בתפקוד בעקבות טיפול תרופתי , כאשר המבחן נערך ומשווה לפני ואחרי נטילת תרופה לטיפול בהפרעות מתחום הריכוז והקשב, דוגמת ריטלין.

הפרמטרים הנמדדים באבחון טובה
אבחון טובה הוא דוגמא למבחן CPT פופולארי במיוחד. הוא בוחן שלושה פרמטרים עיקריים, הקשורים בהפרעות התנהגות וקשב- מידת הריכוז והקשב של הנבדק, מידת ההתמדה של הנבדק במשימה ומידת האימפולסיביות שלו, כמצביעים על הפרעות שונות בתחום הקשב, הריכוז והתנהגות היפראקטיבית.
אבחון טובה מתבסס אמנם על הנתונים הכמותיים מן המבחן, הממנותחים ומשווים לנתוני המבדק הממוצעים של קבוצת בני הגיל שאינם סובלים מהפרעות בתחום הריכוז והקשב, אולם אלו אינם הנתונים היחידים הנאספים במהלך המבחן. למשל, תצפית נערכת על הנבדק שעת שהוא ממלא את המבדק ונאפסים נתונים כגון רמת המתח בה נראה שהנבחן שרוי, ההתנהגות הכללית, אופן הישיבה על הכסא (שיביה בקצה הכסא מעידה על רמת דריכות גבוהה), מעברים בין ישיבה לעמידה , אופן לחיצת הידיים , החלפת ידיים במהלך המבדק ועוד, כאשר אלו התנהגויות אשר יכולות להצביע, למשל, על רמת האימפולסיביות או על פעלתנות יתרה.