לקויות למידה, על כל המשתמע מכך, כרוכות בתעצומות נפש רבות וקשות בקרב הילד או הבוגר, המאובחן כבעל לקות למידה. לו רק יכולנו להבטיח לילדנו שהכל יהיה בסדר. ובעצם, למה לא נוכל?
על לקויות למידה וחיבוקים
אין הורה שלא יאחל לילדו את הטוב ביותר, וישאף שדרכו תהיה רצופה שושנים ופרחים לכל אורך הדרך. הורים בישראל יוצאים מגדרם בשאיפה להעניק לילדם את כל שביכולתם, כדי לרכך את דרכם בשלבי הצמיחה השונים, עם צביטות הלב הראשונות שהם חווים במסגרת חברתית זו או אחרת, ובצפייה בהם מתמודדים עם אכזבות או כשלונות, כבר בהיותם רכים בשנים (“פרח נתתי לנורית”).
מרוב רצון לעטוף ולחבק, אנו לא תמיד מודעים דווקא לנורות אזהרה פשוטות, היכולות להתריע כי הילד הוא בעל לקויות למידה, או עם פוטנציאל לכזה, ומפספסים אבחון מוקדם שיכול להקל על הילד בדרכו הלימודית עכשיו, ובעתיד.
על לקויות למידה ואבחונים
לקויות הלמידה הינן קשיים אותן חווה הילד בלימודים הנובעים מקושי נוירולוגי, אשר לא מאפשר להם להתפתח מבחינה לימודית כיתר בני גילם, ובא לידי ביטוי במספר מישורים:
- קשיים בקריאה – דיסלקציה – הילד לא מצליח הילד להתייחס אל אות או אל מספר כאל סמל אלא רואה את המכלול כתמונה. דבר זה משבש את יכולת הקריאה, וגרוע מכך, את ההבנה והפרשנות שלו לטקסט, עד כדי ויתור כליל על הקריאה, בפרט אם מדובר בתכנים ארוכים שיש בהם מילים חדשות.
- קשיים בכתיבה – דיסגרפיה- לקות למידה זו מתבטאת בקשיי כתיבה, החל מקושי מוטורי של אחיזת העט או העפרון, ועד לחוסר יכולת לחבר אותיות מבלי ש”יקפצו” ויתערבבו, מה שמוביל לכתיבה לא אחידה ועם שגיאות כתיב למכביר. שגיאות הכתיב נגרמות גם בגלל הקושי בשימור זכרון איות של מילה, אפילו אם נלמדה בעבר.
- קשיים בריכוז – או בשמם האחר, הפרעות קשב וריכוז, הבאות לידי ביטוי בחוסר מנוחה, יכולת ריכוז נמוכה ולזמן קצר בלבד, שינויים במצב הרוח, וחוסר סבלנות בעת ביצוע מטלות ארוכות או מורכבות.
- קשיים מוטוריים – מתבטאים במסורבלות, חוסר יכולת לאחוז חפצים מבלי להפיל אותם, וקשיים בביצוע פעולות גופניות.
- קשיים בביצוע פעולות חשבוניות – דיסקלקולציה – אשר נובעת הם מחוסר יכולת לזהות מספרים, בדיוק כמו אותיות, והן קושי בזכרון של פעולות הדורשות ריכוז כמו פתרון בעיה חשבונאית.
- קשיים שפתיים – חוסר יכולת לנסח משפטים ברורים ומורכבים ואוצר מילים דל.
- קשיים התנהגותיים – לרוב נובעים מהקושי אותו חווה הילד בעקבות לקויות הלמידה שלו והשפעתן על הרגש והנפש.
לקויות הלמידה ניתנות לאיתור ואף אבחון כבר בגיל צעיר. מה שמתפרש על ידינו כשובבות, או כקצב התקדמות איטי, ביחס לילדים אחרים, יכול להיות משמעותי הרבה יותר. הצורך שלנו כהורים לגונן ולסוכך על ילדנו עלול להיות לנו לרועץ, דווקא כשעולה המחשבה שמא הילד זקוק לאבחון. החשש מפני אבחון חיובי שיעניק לגיטימציה לחשש, כי לילד יש לקויות למידה, עשוי להשפיע על שיקול הדעת, ומומלץ לגשת למכון אבחון, ולו רק כדי להפריך חשש זה ולאו דווקא לצורך אישושו.
עוד חשוב להדגיש כי ילד, אשר אובחנו אצלו לקויות למידה, יכול לקבל כלים להתמודדות, שילוו אותו בכל שלבי הלימוד שלו, ואשר באים לידי ביטוי בהקלות שונות שנותנת מערכת החינוך לילדים עם לקויות למידה. הקלות אלו קיימות אפילו במסגרות החינוך הגבוה.
דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא, כי לקויות למידה אינן דבר החולף מעצמו ובעיקר ההשפעות של הלקות, על מצבו הנפשי והרגשי של הילד, שצריך להתמודד עם קושי עצום בלימוד, יחד עם התמודדות עם מצבים שיפוטיים של הסביבה, בעיקר של חבריו לכתה.
הילד נתקל במצבים בהם חבריו לכתה או אפילו בגן, מתקדמים בקצב נורמטיבי, מסוגלים לבצע פעולות ומטלות שונות ללא כל קושי, בעוד שהוא מאבד את הריכוז, את הסבלנות ואף לא מצליח לבטא במילים את הקושי שלו, בשל קושי בניסוח ברור של מצוקתו או תחושותיו, וכן בשל אוצר מילים דל המאפיין ילדים קטנים עם לקויות למידה. ביטויים שגורים בקרב ילדים הם “טפש”, “סתום” וכיוצא בזה, והעומס הרגשי הינו רב.
הטעות הרווחת בקרב הורים היא, כי אם ילדם יידע שיש לו לקות למידה ישפיע הדבר עוד יותר על בטחונו העצמי, ואולי עדיף לא לשתף אותו בתוצאות האבחון, במידה ואכן נמצא כי יש לו לקויות למידה.
ההמלצה החד משמעית היא דווקא כן לשתף אותו, כדי שיבין שיש בעיה שאינה באחריותו, ואינה נגרמת בגלל שהוא עצלן או “טיפש”, ובעיקר לרכוש ביחד את הכלים הנדרשים להתמודדות ולהקלה על הילד בשלבי הלימוד השונים.
טעות נוספת היא כי ילד שעבר אבחון ונמצא כי יש לו בעיית קשב וריכוז, מקבל באופן מיידי רטלין. עובדה זו אינה נכונה: לא כל מי שיש לו הפרעת קשב וריכוז מקבל רטלין ולא כל מי שיש לו לקויות למידה יהיה בהכרח גם עם הפרעת קשב וריכוז.
מטרת האבחון היא לאתר אם אכן מדובר בקושי למידה הנובע מלקויות למידה או מסיבה אחרת. זהו אבחון המתבצע באמצעות סדרת מבחנים הבוחנים את יכולותיו של הילד בהתאם לגילו, ובנוסף עובר הנבדק אבחון פסיכולוגי הנועד לבדוק את רמת מנת המשכל והאינטליגנציה שלו. בחלק מהמקרים יעבור הנבדק אבחון גם אצל פסיכיאטר או נוירולוג.
על לקויות למידה והדרכים
מבחן טובה הוא אחד המבחנים הנערכים לילדים או בוגרים שקיימת סברה לגבי אפשרות של לקויות למידה אצלם. הוא מתמקד בבדיקת הפרעות קשב וריכוז והוא האבחון הנפוץ ביותר.
הבדיקות כוללות אבחון רמת האימפולסיביות אצל הנבדק, עקביות בביצוע מטלות, זמני תגובה בביצוע מטלות, סבלנות לביצוען ועוד. כאמור, מטרת כל המבחנים היא להגיע להבנה מקיפה של מקור הקושי הלימודי, ובמידה ונמצא כי אכן מדובר בלקויות למידה, מתחילים בהמלצות לטיפול.
הטיפול מתבצע בהתאם להיקף לקויות למידה ועוצמתן והוא יכול לכלול טיפול תרופתי, דוגמת רטלין או טיפול רגשי כמו תרפיה, לימוד טכניקות לקריאה ולכתיבה, ריפוי באמצעות בעלי חיים או באומנות ועוד. בכל שלב מעורבים ההורים בהמלצות ובהנחיות, מאחר ותפקידם בתהליך הוא משמעותי מאד: הם אלו שתפקידם לחזק לעודד את הילד, שלרוב דימויו העצמי הוא נמוך, הם אלה שצריכים להתמיד בביצוע מטלות ושימוש בכל הכלים שניתנים להם על ידי מכון האבחון, הפסיכולוג או הנוירולוג, והם אלו אשר נוכחים בכל שלבי הגידול של ילדם. בנוסף, יכולים ההורים להשתמש בהמלצות אלו ולהפנות אותן למערכת החינוך. שם, עם קבלת ממצאי האבחון, יוכל התלמיד לקבל הקלות משמעותיות בלימודים, כמו למשל האפשרות להבחן בעל פה במקום בכתב, שיעורי עזר, מורה פרטי, שאלונים המותאמים ליכולותיו ועוד. בבגרותו מאפשרת מערכת החינוך בחינות בגרות בעל פה, והתלמיד יכול להבחן במקצוע מדעי שיחליף את בחינת הבגרות במתמטיקה, שם הקושי הוא רב לבעלי לקויות למידה.
לכל אורך הדרך תפקידם של ההורים הוא משמעותי וחיוני, במיוחד כשקיים הרצון לסוכך ולגונן על ילדם. הדבר מתחיל בחיבוקים וחיזוק הדימוי העצמי, שיחה עם הילד המסבירה לו את הבעיה, וחיזוק קשריו החברתיים על מנת לא לבדל אותו ולהרחיק אותו משאר חבריו לכתה.
ככל שהנושא יהיה פתוח ומדובר יותר, כך הילד יבין שלא מדובר בדבר שיש להתבייש בו חלילה, ואף יידע לציין בעצמו מצבים של קושי, ובעיקר, עולמו הפנימי לא יהיה סבוך כל כך ומלא בתעוקות ותחושות כשלון. אז התחילו לחבק. והרבה.
