הורות בעידן המודרני
מעטים יחלקו על הקביעה לפיה הורות היא משימה מורכבת ומאתגרת. עוד פחות יחלקו על כך שהורות מעוררת, לצד תחושות חיוביות של אושר, סיפור ומשמעות, כמות לא מבוטלת כלל של חרדה ותסכול. מאז ומתמיד תפקיד ההורה היה אחד המורכבים בכל חברה. בימינו, ההורות הפרכה לביות משימה אפילו יותר קשה ומורכבת. לכך יש מספר סיבות:
הראשונה נוגעת לשינוי שעבר על החברה האנושית, מחברה של קהילות לחברה יותר אינדיבידואליסטית. בימי הקהילתיות, להורים הצעירים היו הרבה יותר מעגלי תמיכה וסיוע מאשר יש להם כיום. “זקני השבט”, ובהמשך הוריהם של ההורים, היו המקור לידע ולהכוונה כיצד לגדל ילדים ולהתמודד עמם, וחוויית השיתוף עם חברי הקהילה האחרים (שכנים וחברים) הייתה מקור להקלה וליווי משמעותיים מול אתגרי ההורות. כיום נדמה כי כל אלה, גם אם מתקיימים בצורה כזו או אחרת (בפורומים אינטרנטיים או בין הורים לילדים הלומדים באותו גן או בית ספר)- פחתו משמעותית ואולי אף נעלמו מן העולם. השכנים ובני הקהילה הקרובה כבר לא משחקים בחיינו את התפקיד המרכזי ששיחקו בעבר, ודור ההורים שלנו, עם תפיסותיו המיושנות, הוא כבר לא בעל הידע והסמכות שניתן תמיד לפנות אליו בבקשה לעצה ויד מכוונת. בהמשך לכך, נוכח הקצב המסחרר של ההתפתחויות הטכנולוגיות והתקשורתיות, נוצר מצב שדור הילדים לרוב הרבה יותר יעיל ומיומן ברכישה, ייצור וצריכה של כמויות עצומות של מידע, ובעצם הוא “מומחה” גדול מדור ההורים בהתנהלות בעולם החדש. בעצם, להיות הורה במאה העשרים ואחת, פירושו פעמים רבות תחושת “לבד במערכה”- בדידות, ספק וחשש מתמידים.
התמונה הזו אף נהיית מסובכת יותר כאשר הורים מודרניים נדרשים להתמודד עם ילד בעל קשיי קשב וריכוז או לקויות למידה. בנוסף לאתגרי ההורות ה”רגילים”, נכנסת לבית המשפחה חוויה חדשה ולא מוכרת. ענת ירדני, מנהלת מרכז “תנוענת” המתמחה בטיפול בילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, מציינת כי אין זה מפליא שאותן שאלות שבות ועולות בקרב הורים לילדים המתמודדים עם קשיים כאלה: מהו היחס המתאים עבור ילדנו? מהו התמהיל הנכון של הכלה מחד והצבת גבולות מאידך? כיצד נשמור על התייחסות מאוזנת לכל ילדינו, לצד התייחסות לקשיים של אחד מהם? כיצד נתמודד מול ביקורת או תלונות מצוות המסגרת החינוכית? כל אלה, ורבות נוספות, הן שאלות שניתן לדון בהן במסגרת הדרכת הורים.
הדרכת הורים
הדרכת הורים היא תהליך טיפולי, שהמוקד שלו (“המטופל”, לצורך העניין) היא ההורות, או הקשר הורה-ילד. במסגרת ההדרכה, נפגשים ההורים עם המטפל/ת, ומביאים לשיחה את הלבטים והסוגיות המעסיקות אותם בנוגע לילדם ולהתנהלותם מולו. ההורים זוכים קודם כל למקום חם ובטוח להביא את עצם ההתלבטות, וללגיטימציה (שפעמים רבות היא כל כך חסרה) להגיד בקול רם כי הם אינם יודעים או מתקשים להחליט כיצד לנהוג. עצם קיומו של מרחב פתוח ומקבל מסלק חלק נכבד מהמתחים והחששות המלווים את ההתנהלות ההורית, ומאפשר קבלת החלטות יותר שקולה מושכלת ורגועה.
ענת ירדני מבקשת להזכיר להורים שדווקא עבור התפקיד הכי מורכב שהם אי פעם יזכו לקחת על עצמם- אין קורס הכשרה ואין תהליך רישוי. דווקא מתוך המקום הזה, ענת מזמינה הורים לבוא ולקבל את העזרה והתמיכה לה הם זקוקים בניהול חיי משפחה נעימים, זורמים ומותאמים לקשיים השונים של ילדם. הדרכת הורים דרך “תנוענת” נערכת הן באופן פרטני והן דרך סדנאות קבוצתיות- כל הורה ומה שמתאים עבורו.
ענת ירדני
