טיפול בהפרעות קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז היא לא דבר שאפשר “להחלים” ממנו, וגם לא צריך – הפרעת קשב אינה מחלה. נכון, היא יוצרת קשיים, אך גם הזדמנויות ויתרונות, ומה שיקבע אם היא תפגע באיכות החיים או לא היא האופן בו האדם וסביבתו יתנהלו עם ההפרעה.
בפרוטוקול טיפולי חדש אנו מציעים הזדמנות לילדים ומבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז לשנות דפוסי התנהגות ותגובות לא יעילות, ולסגל הרגלי חיים שיאפשרו ניצול מקסימלי של היכולות יחד עם תובנה ומודעות לקשיים ולאתגרים שמציבה הפרעת הקשב וכלים להתמודדות עמם.
הטיפול הוא טיפול קצר מועד, שאורכו נע לרוב בין 12-24 מפגשים. הטיפול הוא טיפול פרטני (אחד על אחד). כשמדובר בילדים חלק מהטיפול יהיה עם הילד (עם או בלי ההורים, בהתאם לגילו ורמת הבשלות) וחלק מהטיפול יהיה הדרכת הורים בה יינתנו להם כלים להתמודדות. הטיפול אינו מבטל צורך בטיפול תרופתי במידה וקיים צורך זה.
בין הנושאים שכולל הפרוטוקול:
– מתן אינפורמציה עדכנית ומבוססת מחקרית על הפרעת קשב וריכוז על מנת לתקן סטיגמות ותפיסות שגויות או לא ריאליות לחיוב או לשלילה.
– עבודה על סימפטומי הליבה של הפרעת הקשב והריכוז ולימוד מיומנויות הקשורות בזיכרון, אימפולסיביות וקשב.
– טכניקות ותרגול של ניהול וארגון זמן, קביעת יעדים ועמידה במטרות.
– העלאת מודעות לקשיי ויסות רגשי וטכניקות המאפשרות שליטה טובה יותר.
– תרגול מיומנויות חברתיות הקשורות לקשיי הקשב והריכוז כגון העלאת סף תסכול, פיתוח היכולת להקשיב בשיחה או המתנה לתור לדבר.
שימור הישגי טיפול בהפרעות קשב
כיוון שהפרעות קשב אינן נעלמות, גם הטיפול אינו מסתיים באופן סופי עם סיום הפרוטוקול. שינויים לאורך החיים (למשל שינוי מסגרת לימודית, עבודה חדשה, גיוס לצבא ועוד) יכולים להציף קשיים, וגם מעבר זמן יכול לשחוק את הישגי הטיפול. בהתאם, סיום הטיפול מתבצע לרוב באופן הדרגתי, כלומר, על ידי הפחתת תדירות הפגישות. באופן זה אפשר לבחון כיצד הפונה מיישם את הכלים שרכש, ולחזק תחומים בהם הוא מתקשה במידת הצורך.
גם לאחר סיום תוכנית הטיפול מומלץ להגיע למפגשי מעקב על מנת לאתר מראש קשיים פוטנציאליים ולהתייחס אליהם. במידת הצורך ניתן לחזור למספר פגישות “בוסטר” על מנת לקבל תרגולים נוספים, לשמר את התובנות שנרכשו בטיפול ולהפנים התנהגויות והרגלים חדשים הלכה למעשה.
