קלינאות תקשורת והפרעות שפה
קלינאות תקשורת הוא תחום פארא רפואי המאבחן, מונע ומטפל בקשיים והפרעות בדיבור, בשפה ובתקשורת. את רכיבי השפה אנו רוכשים בהדרגתיות בשנות הילדות הראשונות כחלק מהתפתחות הדיבור והשפה. קשיים בדיבור, בשפה, ובתקשורת עשויים להתבטא בהבנת השפה או בהבעה השפתית, ביחס למרכיבי השפה כמו פונולוגיה, מורפולוגיה, קושי תחבירי, סמנטיקה, פרגמאטיקה וכדומה. הפונולוגיה הוא מערכת הצלילים מהם מורכבת השפה. בגיל הרך נרכשת היכולת להפיק את צלילי השפה בהדרגתיות. עד סביבות גילאי שבע אמורים הילדים לדעת להפיק את כל הצלילים האופייניים לשפה באופן מדויק, ואולם ישנם מצבים בהם הילדים מתקשים לרכוש צלילים שורקים כמו “ש”,”ס”,”צ”,”ז”. הסיבות להפרעות ביכולת לבטא את הצלילים הללו עשויות להיות מגוונות, כמו זיכרון שמיעתי קצר, קושי בתכנון הרצף של הצלילים וכדומה. הפרעה שכיחה נוספת היא הפרעה מורפולוגית הקשורה לחוקיות המבנה של מילים, הפעלים, הטיות המילים, אותיות מוספיות וכדומה. קשיים שפתיים מורפולוגיים באים לידי ביטוי בחוסר הבחנה בין הטיה לזכר ולנקבה הכוללים את האותיות המוספיות.
הפרעות שפה תחביריות, פרגמאטיות וסמנטיות
קיימות הפרעות שפה נוספות כמו קושי תחבירי המונע הפקת משפטים באמצעות שיבוץ מילים, החל ממשפטים פשוטים וכלה במשפטים מורכבים יותר כמו משפטי סיבה ותכלית ומשפטים בעלי רעיונות מופשטים. קושי בסמנטיקה קשור באוצר המילים נמוך מן המצופה בהשוואה לגיל, כשלעתים הדבר מתבטא בפער בין אוצר המילים המובן לבין אוצר המילים בו משתמש הילד על מנת להביע את עצמו באופן ספונטני. במקביל להפנמת מערכות החוקים האופייניות לשפה אליה נחשף הילד, נרכש השיבוץ של הצלילים למילים, והמילים משובצות למשפטים באמצעות חוקי השפה. נרכש גם הידע בתקשורת המילולית והתקשורת הבלתי מילולית, ומתפתחת באופן הדרגתי המיומנות לדבר באופן שונה בנסיבות שונות. ילדים בעלי קשיים שפתיים עשויים להתקשות בדיבור, בהבעה או בהבנה, כשהסיבות לקשיים עשויות להיות מגוונות, כשחלקן אורגניות וחלקן פונקציונאליות. לשם כך יש צורך בהפניית הילד אל קלינאית תקשורת במטרה לאבחן, לטפל ולקדם את המיומנויות בהם קיים הקושי.
הסיבות השכיחות להפרעות הגייה, הבנה, הבעה ותקשורת שפתית
מרבית שיבושי ההיגוי נובעים מקושי תפקודי, כשאברי ההיגוי הינם תקינים אך אף על פי כן נהגה הצליל באופן משובש. הקושי לרוב נובע מבעיה באבחון שמיעתי של הצליל אשר נהגה באופן משובש, וככל שמטפלים בקושי הייחודי הזה בגיל מבוגר יותר, כך קשה לשרש את ההרגל של שיבוש הצליל. גורם אחר לשיבושים באופן ההיגוי עשוי להיות האורגני, כשהכוונה היא לאברי ההיגוי בלתי תקינים כמו מבנה שיניים ולסת בלתי תקינות הגורמות לא פעם לדחיקת לשון, חיך שסוע, ולשון קשורה או כבדה. המקרים הללו משלבים לרוב טיפולים כירורגיים רפואיים בשיתוף פעולה עם קלינאי תקשורת. גם בקרב מבוגרים ישנן הפרעות המצריכות התערבות רפואית כירורגית משולבת עם קלינאות תקשורת, כשהתופעות הנפוצות הן הפרעות קול וצרידות הנובעות מיבלות במיתרי הקול, כיב מגע, בצקת, פוליפים וכדומה. הפרעות קול עשויות לנבוע גם משחיקה קולית, פגיעה מצריכת אלכוהול או עישון, מחלות ויראליות או עצביות, גידולים, סיבות נפשיות או טראומה. בדיקת באמצעות רופא אף אוזן גרון היא אשר תקבע אם יש צורך בטיפול רפואי, קלינאי תקשורת או שילוב טיפולי.
אבחון וטיפול בגמגום באמצעות קלינאי תקשורת
אחד מסוגי הטיפולים שבאחריות קלינאי התקשורת הוא הגמגום. זוהי תסמונת המורכבת מתפקוד מוחי שונה מהנורמה בשעת הדיבור, פעולות מוטוריות לקויות, התמקדות יתרה במילים, שליטת יתר בתפקודים האמורים לפעול מתוך תת המודע, ביטחון עצמי נמוך ועוד. הסיבות לגמגום אינן לגמרי ברורות, והסברה היא שהלקות נובעת מקיום תורשתי בשילוב גורמי סביבה שונים. בעבר חששו אנשי המקצוע לטפל בילדים מהחשש שהטיפול בגמגום עלול להגביר את מודעות הילדים לתופעה ולהחריף אף יותר את הבעיה. כיום נהוג ואף מומלץ לטפל בבעיית הגמגום בגיל צעיר, כשהגמגום עדיין בשלביו הראשוניים. הטיפול בילדים עשוי להתבצע בשני אופנים, כשהגישה הראשונה היא הגישה ישירה, המקנה לילד כלים להפקת רצף בדיבור, ושיפור החיבור בין הדיבור לבין ההיבט הרגשי והחברתי. הגישה האחרת היא הגישה העקיפה, המושתתת על הדרכתם של הורים, במטרה לכוונם ליצירת השינוי אצל הילד. הטיפול בגמגום בקרב בני נוער ומבוגרים מתבסס לרוב בגישה הישירה. קשיים בדיבור עשויים לנבוע על רקעים שונים, ויש צורך לפנות לקלינאי תקשורת אשר יבחן את הקושי לעומקו וימליץ על טיפול להקניית הגייה תקינה, לשיפור של חיתוך ומובנות הדיבור, שיפור מיומנויות השפה וכדומה. השפה מהווה אמצעי תקשורת מרכזי בין בני אדם, ובאמצעותה ניתן להעביר צרכים, רגשות, רצונות, ורעיונות בין בני אדם. תפקידו של קלינאי התקשורת הוא לטפל ולשפר את האמצעי הזה במטרה להפוך את התקשורת לטובה יותר.
יש לכם שאלות? הכנסו אל פורום הפרעות קשב וריכוז
