תיאום-תורים-למאבחנים-פורטל-קשב-וריכוז
תור למומחה מומלץ

מערכת תיאום תורים

קשב בטיפול – שרית רותם – היפראקטיביות

תוכן עניינים

מומחה-קשב-וריכוז (1)

היפראקטיביות
פירוש המונח היפראקטיביות הוא פעלתנות יתר. שרית רותם וצוות קליניקת “קשב בטיפול” יודעים לספר שעבור מי שמכיר ילדים ובוגרים הסובלים מתסמינים היפראקטיביים, או שהוא חווה היפראקטיביות בעצמו, המונח הזה עלול להישמע עדין משהו, כמעט מכובס, שהרי אין בצמד המילים הזה די על מנת להמחיש ולהעביר את החוויה של התמודדות עם התנהגות היפראקטיבית.


היפראקטיביות היא לרוב (אך לא תמיד) תופעה נלווית להפרעת קשב וריכוז. להתנהגות ההיפראקטיבית מספר מאפיינים בולטים:
הראשון והבולט מכולם הוא אי שקט פסיכו- מוטורי. בקרב מבוגרים הסובלים מהיפראקטיביות, שכיח לראות צורות עדינות של מאפיין זה, כמו “הרקדה” של הרגל או תיפוף שקט באצבעות. בקרב ילדים, שלהם כידוע יכולות ויסות, שליטה ואיפוק פחותות, נראה ילד שמרבה לקום ולשבת ושוב לקום, לרוץ, לקפוץ ולהשתולל הרבה יותר מבני גילו. בהתאם לזה, ילדים היפראקטיביים נוטים הרבה יותר משאר הילדים להיות מעורבים בתאונות בבית ובחצר ולהיפצע יותר. מופע נוסף של אי שקט, מן גרסה מילולית של הריצות והקפיצות, הוא דיבור מרובה ואינטנסיבי.
מאפיין נוסף אצל ילדים היפראקטיביים הוא פגיעה באינהיביציה. מהי אינהיביציה? אינהיביציה היא היכולת לעכב תגובה ולהימנע ממנה. ילד בעל פגיעה באינהיביציה מבין שהתנהגות מסוימת אינה מתאימה או מקובלת, כלומר, ההבנה של הסיטואציה והיכולת לעמוד על טעויות הן תקינות. למרות הבנה זו, אין באפשרותו להתאים באופן רצוני את התנהגותו. זהו אחד המאפיינים המתסכלים ביותר של הפרעת קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות.
באופן כללי, לילדים היפראקטיביים רבים קשה להעסיק את עצמם בפעילות אחת בלבד, והם זקוקים למספר פעילויות בו זמנית, על מנת לספר את הצורך שלהם בפעלתנות יתר.

השלכות של התנהגות היפראקטיבית
נשאלת השאלה- האם זה כל כך נורא? הרי כולנו שונים זה מזה במגוון היבטים, וכמו שיש לנו תחומי ענין שונים, רמות אינטליגנציה שונות ומאפיינים פיזיים שונים, כך גם יש שונות בין אנשים מבחינת רמת הפעלתנות שלהם. אז זהו, שהיפראקטיביות היא לא רק ביטוי לקצה הגבוה של הסקאלה האנושית. האדם ההיפראקטיבי מתקשה להתאים עצמו לדרישות ולאתגרים היומיומיים בלימודים, בעבודה, במשפחה ובמעגל החברים. ההיפראקטיביות עבורו אינה פצצת אנרגיה המאפשרת לו לכבוש את העולם, אלא מכשול מכביד שמבלגן חלק גדול מהניסיון “לעשות סדר”. הסביבה עשויה לראות בו ילד בעייתי, פרחח, וגם אם לא- קשה שלא לגרום לו להרגיש שהוא מתיש (ולעתים קרובות הוא באמת כזה…), ובעקבות כך לערער את בטחונו העצמי ולפגוע בו. בדיוק בגלל זה אנחנו ב”קשב בטיפול” נמצאים כאן בשבילכם.

טיפול בתסמינים של היפראקטיביות
הטיפול באדם ההיפראקטיבי יבוא לרוב כחלק מטיפול כולל בקשיי קשב וריכוז. שרית רותם וצוות מרכז “קשב בטיפול” עוסקים בטיפול במגוון שיטות וגישות. שיטות כמו נוירופידבק וביופידבק הן כלי מצוין להשגת יכולת טובה יותר לשליטה וויסות התנהגותי. השיטות מבוססות על טכנולוגיות המעבירות לאדם מידע בזמן אמת על תהליכים פיזיולוגיים המתרחשים אצלו (קצב לב, מוליכות חשמלית עורית, דפוסי גלים מוחיים וכיוב’), ומאפשרתץ לו ללמוד ולהתאמן על שליטה בהם והרגעה שלהם. חשוב לנו לתת מקום גם להיבטים הרגשיים והחברתיים של ההיפראקטיביות, ולצורך כך אפשר לשלב גם אותם בטיפול אישי, רגשי וחוויתי, שניתן לגייס אליו גם את אנשי הצוות החינוכי ואנשים משמעותיים בסביבתו של המטופל על מנת לסייע לו להתגבר על קשיים מסוג זה. כך או כך, לא צריך להתמודד עם היפראקטיביות לבד, או לקבלה כגזירת גורל. פנו אלינו ב”קשב בטיפול” עוד היום.

נכתב ע”י: פורטל קשב וריכוז

מומחה-קשב-וריכוז (1)

שתף עמוד זה